על רקע התפטרותו של פרויקטור הצפון אליעזר (צ'ייני) מרום, 'דבר' ממפה האתגרים הכלכליים של מנהלת שיקום הצפון: בחמשת החודשים בהם עמד בראש מטה 'תנופה לצפון', הספיק צ׳ייני, לבנות את המתווה הכולל של תכנית השיקום לאזור.
המטה ברשותו יצר תכנית עבודה לחמשת השנים הקרובות שאמורות לשמש את הרשויות לשלוש מטרות עיקריות: קליטת תושבים מפונים, שיקום התשתיות הפיזיות ויצירת מנועי צמיחה. שר השיקום זאב אלקין יכנס לנעליו של מרום (או לחלופין, ימנה מנהל חדש) כדי להוציא את התכנית לפועל.
ההישג הבולט ביותר של מרום מהחודשים בהם הנהיג את המטה, הוא עיגונם בפועל של 15 מיליארד ש״ח עבור תושבי הצפון, ש-12 מיליארד מתוכם מוקצים ליישובי קו העימות, הצפויים להיות מתוחמים בגבולות גזרה של עד 9 ק"מ מהגבול. תכניתו של מרום עבור תושבי הצפון הייתה אמורה להיות מקיפה בהרבה, ועמדה על סך של מעל ל-31 מיליארד ש״ח, שרובן יועדו לטובת פרוייקטים של צמיחה לכלל יישובי הצפון.
באוצר חתכו את הצעתו בחצי, בעיקר בגלל צפי העלות הגבוהה לטיפול בנזקי המלחמה ביישובים צמודי קו העימות. גם אם הקיצוץ על הדף, חשוב לזכור שמדובר בסכום גבוה פי 3 מזה שאישר רה״מ בנימין נתניהו בהחלטת הממשלה מחודש אפריל. אז דובר על השקעה של כ-6 מיליארד ש״ח בלבד, מתוכם 3 מיליארד עבור השקעות לטווח ארוך.
האישור לכספים, שכבר אושר בממשלה, צפוי לעבור עם ההצבעה על תקציב 2025 בשבועות הקרובים, ולכשיעבור – צפוי לעבור בשלבים. על פי מרום, ההקצאות הראשוניות יהיו עבור מענקי השיבה, שגובהם טרם פורסם באופן רשמי, אבל צפוי לעמוד על סכומים דומים לאלו שניתנו לתושבי הדרום ובמתכונת תמריצים דומה (תושבים שיחזרו מהר יותר – יקבלו יותר).
לטובת המענקים הללו, יוקצו כבר עם אישור התקציב 4 מיליארד ש״ח שאמורים להתחיל לכסות גם את נזקי המלחמה, כשבכל הקשור לשיקום הפיזי מדובר בתקציב נוסף. למעשה, מס רכוש (פיצוי על פגיעות של חיזבאללה) ומשרד הביטחון (פיצוי על פגיעות של צה״ל) יפצו יישובים ותושבים על הנזק שהוסב להם לפי המקובל בחוק – כשאת שאר הכסף הנדרש לשיקום, במידה ויימצא לנכון, ישלים המטה.
במקביל לעבודתו של מרום, משרד הביטחון והאוצר גיבשו מספר קווי פעולה לחידוש והרחבת תכנית ״מגן הצפון״, שאושרה כבר ב-2019 אך יושמה באופן חלקי בלבד. משרד הביטחון אמור להשלים מערך מיגון שכבר החל בתחילת המלחמה ואמור להסתיים בשנה הקרובה עבור 1,700 דירות במימון מלא של המדינה ביישובים צמודי הגדר. על פי פרסום משרד הביטחון, כבר בשנה הקרובה צפויה להתחיל העבודה על מיגון מעל לעשרת אלפים מבנים ביישובים של עד 5 ק"מ מהגבול, בעלות של כ-1.2 מיליארד ש״ח, ובהמשך הארכת המיגון עד 9 ק"מ בעלות דומה.
על פי הצעת הממשלה, בעוד מבני הציבור ימוגנו על חשבון המדינה (או בשיתוף חלקי עם היישובים), משקי בית פרטיים ביישובים רחוקים יותר מהגדר יצטרכו להשתתף בעלות המיגון, בהתאם למרחק שלהם מהגדר.
בהחלטת הממשלה שהתקבלה היום, הוחלט על מימוש תקציבים על סך 200 מיליון ש״ח, שכבר אושרו עבור יישובי הצפון בתקציב 2024, אבל לא הובאו לידי מימוש. התקציב יחולק בין קריית שמונה ושלומי, שיקבלו 89 מיליון ש״ח כל אחת, וכלל המועצות האזוריות, שיקבלו 111 מיליון ש״ח, עבור תמיכה בשיקום היישובים שנמצאים עד 5 ק״מ מהגבול.
מדובר בתקציב לא ממומש מתוך מיליארד ש״ח שהמדינה העבירה לרשויות הצפון במטרה לתת מענה לתושבים המפונים, ובעיקר בנייתם ותפעולם של בתי הספר העורפיים. על פי החלטת הממשלה, הכסף יעבור לרשויות כבר עכשיו, בלי תלות בדיוני תקציב 2025, כדי לעזור להן בשיפוצים הנדרשים, וכדי להתחיל לקלוט תושבים עם תום הפסקת האש בפברואר (במידה וזו תחזיק). המענקים יתמקדו תחילה בתמיכה בתושבים שבתיהם ניזוקו באופן קשה מהזנחה במהלך חודשי המלחמה הארוכים.
