עשרות משפחות המתגוררות במקבץ הדיור הציבורי של שכונת גילה בירושלים יוצאות למאבק על זכויותיהן סביב תהליכי ההתחדשות העירונית שצפויים להתחיל בו בשנה הקרובה. הדיירים מאשימים את משרד השיכון ואת המנהלת להתחדשות עירונית ירושלים בפגיעה בזכויותיהם לפיצוי הולם ובהצבת מכשולים שיקשו עליהם לרכוש את דירותיהם לפני תחילת תהליכי ההתחדשות.
גאורגי אירמדזה גר עם אישתו, ילדו ואימו באחת הדירות שאימו הייתה זכאית לה. הוא עבר לגור בדירה לפני שבע שנים כדי לטפל באימו חולת הפרקינסון שזקוקה להשגחה צמודה. ב-2021 האם קיבלה אישור לרכוש את דירתה בהנחה מתוקף חוק הדיור הציבורי, אך בניסיון לממש את זכותה, נתקלה במחסומים מצד משרד השיכון והתהליך לא קודם. משרד השיכון אפשר בסופו של דבר את הרכישה, אך תוקפו של החוק פג, המחיר זינק והיא לא יכלה לרכוש אותה.
"הרכישה הייתה נותנות לאימא ודאות שתהיה לה דירה", אומר אירמדזה ל'דבר', "שלא זורקים אותה, ושתוכל להמשיך לחיות פה בירושלים". לאחר בדיקה שערך כדי להבין מה יהיו החלופות אם תפונה עם תחילת תהליכי ההתחדשות העירונית, הוא גילה שבתורים לדיור ציבורי בירושלים יש כ-700 ממתינים. כעת המשפחה חוששת שבתום תהליכי ההתחדשות העירונית לא יקבלו דירה חלופית באזור.
דיור ציבורי במתחם המיועד לפינוי בגילה. "הרכישה הייתה נותנות לאימא ודאות שתהיה לה דירה, שלא זורקים אותה, ושתוכל להמשיך לחיות פה בירושלים" (צילום: דוד טברסקי)
סיפורו של אירמדזה אינו חריג. עוד כ-180 משפחות גרות בדירות דיור ציבורי במרכז הקליטה הישן, והמדינה תצטרך לספק להן דירה חלופית בירושלים עם תחילת הפינוי שצפוי לקרות בשנה הקרובה. עשרות מהן ביקשו בשנים האחרונות לרכוש את דירתן מידי משרד השיכון עם ההודעה על כך שהמתחם הישן, בן 300 הדירות, יעבור תהליכי התחדשות עירונית נרחבים, כדי לקבל ודאות להמשך החיים שלהן באזור.
מאז ביטול חוק המכר לפני שנתיים, לאחר ששר השיכון יצחק גולדקנופף סירב להאריכו, האפשרות לרכישה בהנחה נשללה מהמשפחות. לדברי התושבים, לא רק שההנחה כבר לא קיימת, המדינה אף הגדילה את מחיר הדירה בחדות – היא הוסיפה למרכיב המחיר הנוכחי של הדירה הישנה אחוז מעלותה של הדירה לאחר ההתחדשות.
"הוצגו לדיירים סכומי רכישה שנעים סביב ה-2 מיליון שקלים לפחות", מסביר מרדכי קנטורר, שמשפחתו גרה במרכז, ומוביל את המאבק לזכויות התושבים. "אלו מחירים לא סבירים שאין להם קשר לדיור הציבורי. יש פה קשישים, נכים, עולים חדשים שרוצים אבל לא יכולים לרכוש את הדירות. אף אחד לא חתם איתם על שום חוזה ולא מבטיח להם דבר. בסופו של דבר, גם לא תהיה להם דירה, וגם הם לא יודעים מה יקרה להם".
"יש לחץ של הקבלנים לדחוק מפה את הדיור הציבורי"
על פי חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, מי ששוכר דירה ציבורית במתחם שעתיד לעבור התחדשות עירונית, יוכל עם תום הבנייה לשכור דירה במתחם, לעבור לגור בדירת דיור ציבורי במקום אחר או לקבל דירה במתחם דיור מוגן במימון המדינה. לכאורה, לדיירי הדיור הציבורי במתחם תמיד תהיה אפשרות לחזור. אך לדברי קנטורר, בגלל המחסור החמור בדירות דיור ציבורי בעיר, הוא חושש שמשרד השיכון ידחוף את התושבים להישאר בדירות הזמניות שעברו אליהן, ובאפשרות הגרועה ביותר – אף למצוא את עצמם מחוץ לעיר. "כבר היום יש לחץ של הקבלנים לדחוק מפה את הדיור הציבורי. אילו הצלחנו לרכוש את הדירות, אף אחד לא היה אומר לנו משהו. עכשיו הכול תלוי בחסדי משרד השיכון".
לדברי קנטורר, שנמצא במאבקים דומים נגד משרד השיכון ועמידר בניסיון לרכוש את הדירה של משפחתו, הוא בדק בעשור האחרון עשרות בקשות של דיירי המתחם שניסו לרכוש את דירתם, כולל בתקופה שבה החוק היה בתוקף, אך סורבו בטענות שונות. בראשן, סחבת ביורוקרטית בלתי נגמרת שייאשה רבים מהם וגרמה להם לוותר על ניסיון הרכישה בהנחה, אף שהיו זכאים לה. אלו שסורבו לרכוש בלי הנחה נדרשו לשלם מחיר גבוה בהרבה מעלות דירתם הממשית, ולכן ויתרו על הרכישה.
קנטורר הכיר את נוסחי הדחיות שקיבלו התושבים, והחל לחשוש שמדובר במהלך רוחבי מצד המדינה ועמידר, שביקש לסכל את רכישות הדירה של עשרות מתושבי המתחם כדי שאלו לא יישארו לגור במתחם לאחר תהליכי ההתחדשות. החשש גבר בעקבות המאבק של תושבים אחרים במתחם נגד תוכנית הפינוי-בינוי והתגובה האגרסיבית של הרשויות אליה: "הם חששו שיתווספו להם עוד דיירים עם זכות הצבעה שיצביעו נגד הפרויקט כולו".
התוכנית לפינוי-בינוי מתחם מרכז הקליטה הוותיק התקבלה עוד ב-2016. כבר אז היה ידוע שמספר הדירות בו תגדל מאוד. אז החזיקה עמידר במבנה יותר מ-200 דירות דיור ציבורי שעם השנים הן הצטמצמו ל-180, לפי הסקירה האחרונה שפורסמה ב-2022. היום רק כ-10% מהדירות בפרויקט העתידי, שבעבר היה כולו דיור ציבורי – יישארו בבעלות המדינה וישמשו את דיירי הדיור הציבורי. המדינה, שסירבה למכור לדייריה את הדירות במחיר מוזל, צפויה להרוויח מהפרויקט כ-300 מיליון שקלים שאמורים לשמש אותה לרכישת דירות חדשות – במקום אחר.
ח"כ מיכאל ביטון (המחנה הממלכתי), יזם לפני שנתיים דיון בוועדת הכלכלה של הכנסת כשעמד בראשה. בדיון עלה החשש שמדובר במהלך יזום של דחיקת הדיור הציבורי מהמתחם. נתנאל לפידות, סמנכ"ל דיור במשרד השיכון, טען באחד הדיונים שהוקדשו לנושא נגד הרחבת מערך הדיור הציבורי בפרויקט שעדיף למדינה לא לתכנן הרבה דיור ציבורי במקום אחד.
תשובה נוספת שקיבל ביטון לגבי צעדי המדינה במתחם היא שעדיף למדינה, מטעמי יעילות, לקבל את הרווחים מהפרויקט בכסף מזומן מאשר בדירות, וכך תוכל לרכוש דירות במקום אחר. "משרד השיכון אינו מגדיל את מספר הדירות כי בעומק הם אומרים לעצמם שזה יפגע באטרקטיביות של הפרויקט", אמר ל'דבר' ביטון בריאיון באוגוסט 2023. "אבל מה שהם רוצים לומר בפועל זה 'מה אתה מביא לי לפה את האנשים של הדיור הציבורי?'"
משרד השיכון: "משרד הבינוי והשיכון בחן לעומק את טענותיהן של דיירי הדיור הציבורי במתחם בשכונת גילה ונמצא כי באף אחד מהמקרים הטוענים לא הוכיחו כי אכן המשרד או עמידר מנעו רכישת דירה במתחם. עוד נציין כי בכל המקרים שהועברו נמצא תיעוד לכך שהמבקשים ביקשו להסיר את בקשתם או לא השלימו את הליך הרישום או תשלום האגרות לצורך בקשת הרכישה".
