המחלוקת על חברו הטוב של האדם: בית המשפט לענייני משפחה בחיפה דחה לאחרונה תביעה שהוגשה בידי אישה, שביקשה לקבל משמורת על כלב המשותף שלה ושל בעלה לשעבר. בתביעתה, טענה האישה כי אהבתה לכלב הייתה מרכזית ומעמיקה, וכי היא זו שהשקיעה את מרבית הזמן והמשאבים בטיפול בכלב, אך בית המשפט קבע אחרת. שופט בית המשפט בחיפה, אפרים צ'יזיק, החליט שהכלב יישאר אצל בן הזוג, בין השאר מכיוון שהעברת הכלב בין בתים עלולה להסב לו נזק.
הסכסוך בין הצדדים פרץ בעקבות פרידתם, כאשר האישה ביקשה לשמור על קשר עם כלבם המשותף. לאחר חילופי מסרונים בין השניים, בהם התובעת איימה בנקיטת צעדים משפטיים והנתבע השיב כי יגיש תלונה על הטרדה ואיומים, הוגשה התביעה לבית המשפט. האישה ביקשה סעד זמני שיסדיר את שהותה עם הכלב עד להכרעה בתביעה, ובית המשפט קבע כי הכלב יישאר עם האישה בימים שני עד חמישי, ועם הנתבע בימים חמישי עד שני.
התובעת טענה כי היא זו שטיפלה בכלב במסירות רבה ומימנה את רוב צרכיו, לבות רכישת מזון והתקנת שבב איתור. לדבריה, הנתבע מעולם לא גידל חיות מחמד קודם לכן, וסירובו לחלוק עמה את המשמורת על הכלב נובע משיקולי נקם בלבד. מנגד, הגרוש טען כי הוא הבעלים הרשום של הכלב וכי הוא זה שנושא בעיקר הוצאות הטיפול בו, כולל טיפולים רפואיים וחיסונים. כמו כן, הנתבע הדגיש כי הוא זה שמוכר על ידי הווטרינר כבעלים בפועל של הכלב.
השופט דחה את התביעה של האישה וקבע כי למרות שחלק מפעולות הטיפוח והגידול היו משותפות, הנתבע הוא הבעלים העיקרי של הכלב וטובת הצדדים מחייבת "הפרדת כוחות" מיידית בין בני הזוג לשעבר, כדי שלא תיגרם החמרה נוספת במערכת יחסיהם. לדברי השופט "טובת הכלב" וטובת הצדדים משתלבות האחת ברעותה, ומצדיקות בנסיבות העניין את הותרת החזקה הבלעדית על הכלב בידי הגבר בלבד.
"במשך כל תקופת שהותו של הכלב הוטלו על הנתבע, מאמצי הטיפול, החיסון וההיקשרות מול הרשויות הוטלו על הנתבע, ואין בכך שחלק מפעולות הטיפוח והגידול היו משותפות, כדי להצדיק שלילה מהנתבע של היותו הבעלים הדומיננטי יותר, כפי שאף עולה מעדות הווטרינר", כתב השופט אפרים צ'יזיק בהחלטתו. הוא הוסיף כי "טלטול" הכלב מבית לבית אינו לטובתו, ראוי לקבוע מקום אחד בו ישהה הכלב, ומצאתי להורות כי אין הצדקה בשל כלל האמור, לשלול זאת מהנתבע.