חוקרים מנורבגיה בדקו כיצד שלושה גורמים מרכזיים – תשוקה, התמדה (grit) ו"זרימה" (flow) – משפיעים על הצלחתנו בחיים. המחקר חושף הבדלים מפתיעים בין המינים, ומספק תובנות חדשות על הדרך להשגת מטרות.
במחקר, שנערך באוניברסיטה בנורבגיה, השתתפו 529 אנשים, מתוכם 323 נשים ו-204 גברים, בגיל ממוצע של 28. החוקרים, פרופ' הרמונדור סיגמונדסון וג'ונס לברסן, בחנו את הקשר בין שלושת המרכיבים הללו באמצעות שאלונים מקיפים.
"זרימה", מסבירים החוקרים, היא מצב נפשי אופטימלי המתאפיין בהנאה מריכוז עמוק במה שעושים. זהו מצב המאופיין בתחושת שליטה, מטרות ברורות ומשוב מיידי על הביצועים. כדי להגיע למצב של זרימה, נדרש איזון בין האתגר לבין היכולות. כאשר היכולות גבוהות מדי ביחס לאתגר, נוצר שעמום. כאשר האתגר גדול מדי ביחס ליכולות, עלולה להיווצר חרדה.
התמדה היא המפתח
המחקר מצא שלשני הגורמים – תשוקה והתמדה – יש השפעה על היכולת להגיע למצב של זרימה. אבל כאשר נבדקה העוצמה של כל גורם, התגלה שההתמדה משפיעה פי שניים יותר מהתשוקה.
המחקר מצא הבדלים מובהקים בין המינים: בעוד גברים הפגינו רמות גבוהות יותר של תשוקה ונטו יותר להגיע למצב של זרימה, נשים הצטיינו ביכולת ההתמדה. החוקרים משערים כי ההבדל בתשוקה עשוי להיות קשור למערכת הדופמין במוח – מחקרים קודמים הראו כי גברים נוטים לשחרר יותר דופמין, נוירוטרנסמיטר הקשור למוטיבציה ותגמול.
"הממצאים הללו יכולים להסביר תופעות מוכרות בחינוך", אומר לברסן. "למשל, במבחני פיזה הבינלאומיים, בנות מצליחות יותר בהבנת הנקרא, וחוקרים קשרו זאת לרמות נמוכות יותר של מוטיבציה אצל בנים. בנוסף, במדינות רבות במערב יש פער מגדרי משמעותי בהשכלה הגבוהה, עם רוב נשי ברור. ייתכן שאלה קשורים לרמות ההתמדה הגבוהות יותר של נשים".
החוקרים מדגישים כי חשוב לזכור שמדובר בממוצעים, וכי רבים מהמשתתפים, ללא קשר למגדר, הפגינו רמות גבוהות הן של התמדה והן של יכולת להגיע ל"זרימה". "הקשר בין התמדה לזרימה הוא דו-כיווני", מסביר סיגמונדסון. "יותר התמדה מובילה ליותר זרימה, וההפך".
"המחקר מצביע על החשיבות של טיפוח מחויבות והשקעה בפעילויות שחשובות לנו", מסכם לברסן. "אבל חשוב לא פחות, ואולי אף יותר, הוא המאמץ המתמשך לפתח הרגלים שמחזקים את יכולת ההתמדה. זה מגביר את הסיכוי לחוות זרימה, וכתוצאה מכך גם להשיג את המטרות שלנו".
