ממשבר המשפטי ועד מחדל 7 באוקטובר: הרמטכ"ל הרצי הלוי עוזב

לאחר שנתיים מאז שמונה לתפקידו, הודיע אתמול (שלישי) הרמטכ"ל הרצי הלוי על התפטרותו. כהונתו של הרמטכ"ל ה-23 של ישראל תיזכר כאחת הסוערות, ואולי אף המאתגרות ביותר, שניצבו בפני רמטכ"לי ישראל. ממינויו לתפקיד תוך כדי בחירות, ולאחר שהמדינה נכנסה למשבר פוליטי ולסחרור של מערכות בחירות בזו אחר זו, דרך המהפכה המשפטית והקושי לשמור על שלמות המערכת תוך כדי מחאות ואיומים של אי התייצבות מצד אנשי מילואים וטייסים, וכמובן – דרך המחדל הגדול ביותר בתולדות הצבא, ניהול מלחמה מול 7 חזיתות, אובדן של 841 חללי צה"ל ואלפי פצועים, וחטופים – שעד היום נמצאים בעזה.

גם המינוי לא היה חלק

הרצי הלוי סומן עוד בתחילת דרכו כבעל פוטנציאל גבוה להוביל את הצבא, ועוד לפני שבת השחורה, נכנס לתפקידו בינואר 23 לאחת התקופות המאתגרות ביותר שהיו לצה"ל. הוא נבחר לתפקיד באופן חריג בתקופת בחירות, עוד בממשלת המעבר של בנט-לפיד, ולאחר שנדרש לשם כך למנות במיוחד יו"ר זמני לוועדה למינוי בבכירים – כדי לאשר את בחירתו לתפקיד – לאחר שנפסל בבג"ץ מינויו של היו"ר הקבוע, שופט בית המשפט העליון לשעבר מני מזוז.

בנימין נתניהו, שאז היה ראש האופוזיציה, התנגד לעצם המינוי של הלוי מכיוון שמדובר היה בתקופת בחירות, אך שר הביטחון בני גנץ סבר שדחיית מינוי הרמטכ"ל תפגע במערכת הביטחון, ושהיועצת המשפטית לממשלה קבעה גם היא שמדובר במינוי הכרחי.

באותה העת, אוקטובר 2022 – היה נראה שהאתגרים שניצבים לפני הלוי יהיו לייצב את צה"ל ולקבוע מדיניות ברורה בתקופה של מערכות בחירות וחילופי ממשלה, ויכולת להוביל תוכנית ארוכת טווח – בעיקר אחרי מבצע שומר חומות במאי 2021. על אף שהזירה בעזה נראתה אז יציבה יחסית, היה ברור כי היא שברירית – וחודשיים לפני כן הצבא אף למבצע "עלות השחר" וחיסל בכירים בג'יהאד האיסלאמי.

כמו כן, הלוי נדרש להתמודד עם התעצמות היכולת הגרעינית של איראן, ולשמור על הגזרה ביהודה ושומרון, בצל חשש מגילו המתקדם של ראש הרשות הפלסטינית אבו מאזן והאופן שבו היעלמותו מהזירה תשפיע על הגזרה. לצד אלה גם היה נראה שהלוי נכנס לתקופה שבה משתנה דמותו של צה"ל – ברקע של ירידה בשיעור המתגייסים, שחיקה במוטיבציה לשירות קרבי ודרישות לפתיחת תפקידים קרביים בצה"ל ביחידות העילית גם לנשים. 

ניווט המערכת תוך כדי המהפכה המשפטית

שבועיים לפני כניסתו הרשמית לתפקיד, הכריז שר המשפטים בממשלה החדשה, יריב לוין, על התוכנית שלו לשינויים טקטוניים  במערכת המשפט. ההכרזה על תוכנית זו הובילה למחאות ענק בציבור הישראלי ולקרע הגדול ביותר שהיה בשורות הצבא – לפחות מאז ההתנתקות. עד לפני ה-7.10, נראה היה שהמחלוקות הפנימיות בצה"ל יהיו אתגר מרכזי בכהונתו כרמטכ"ל ושאופן התמודדותו עמן יאפיין את הכהונה שלו.

היה עליו להצליח לשמור על היציבות והכשירות של הצבא, תוך כדי קרע הולך ומעמיק בקרב חיילים, לוחמים וקצינים ששירתו זה לצד זה – ואיימו שבשל החקיקה שמקדמת הממשלה הם לא יתייצבו לשירות. הלוי ספג ביקורת מכל כיוון – בין אלה שטענו כי הוא לא מתנהל כמי שמודע לגודל השעה ונמנע מלהתבטא על החקיקה המסוכנת שמבקשת לקדם הממשלה, לבין אלה שטענו כי הוא מגבה את המוחים ואת הטייסים ולא מטפל באיומים על סרבנות – או יותר נכון על אי ההתייצבות לימי מילואים, ועל אנשי המילואים שהודיעו כי יפסיקו לשרת.

הרצי ניסה כל העת לנהוג בממלכתיות, שהרגיזה גם את אלה וגם אלה. כך באחת הפעמים דווח כי אמר כי במקרה קיצון, שבו תקום דיקטטורה "אני נשאר פה ומנסה לשנות. אסור לנסר את הענף שכולנו יושבים עליו. עדיפה דיקטטורה בטוחה על אנרכיה לא מוגנת."' אמירה זו עוררה סערה והלוי נאלץ להתנצל: "השבתי תשובה ערכית על חובתנו להגן, על כך שאהיה במדינה הזו תמיד והוספתי משפט שלא הייתי צריך לומר ושאינו משקף את תפיסת עולמי לחלוטין", אמר הלוי במרץ 2023 בטקס הוקרה למשרתי מילואים.

ככל שהחקיקה של המהפכה המשפטית התקדמה בכנסת – והגיעה לשיאה עם ההצבעה על ביטול עילת הסבירות – ביקש הרמטכ"ל להתריע בפני ראש הממשלה על ההשלכות של קידום המהפכה המשפטית על הצבא ועל המצב הביטחוני. ימים ספורים לפני ההצבעה בחודש יולי 23', הודיעו "אחים לנשק" שכ-10,000 אנשי מילואים יפסיקו להתנדב לשירות אם החקיקה המשפטית תימשך, וכך גם הודיעו יותר מאלף אנשי מילואים בחיל האוויר, ובהם מאות טייסים – אם החוק לביטול עילת הסבירות יאושר.

הלוי ביקש להיפגש עם נתניהו לפני השלמת החקיקה על ביטול עילת הסבירות, ולהציג בפניו את כשירות צה"ל למלחמה – אך נתניהו סירב להיפגש איתו, ופגישתם התקיימה רק לאחר שאושרה סופית בכנסת החקיקה. הלוי הזהיר מזליגת המחאה לשירות הקבע והדגיש כי "ההתבטאויות נגד צה"ל פוגעות בכשירות הצבא" ובלכידותו, וכי יש חשש גם לכשירות הצבא.  לאחר ההצבעה פרסם הרמטכ"ל איגרת לחיילי צה"ל ובה הזהיר מפני השלכותיה של מחאת המילואימניקים וקרא לשמור על הצבא "מאוחד וחזק" למען ביטחון המדינה.

גם בחודשים לפני כן, לפי דיווחים, ביקש הרמטכ"ל להתריע בפני ראש הממשלה על הסכנה הביטחונית שנגרמת בשל הקרע הפנימי בעם. בין מרץ ליולי 2023, קיבל נתניהו, מספר מכתבי אזהרה מאגף המודיעין של צה"ל, לפיהם יש היחשלות בהרתעה הישראלית בעקבות הפגיעה האנושה בלכידות החברתית בישראל. במכתבים אלה פורט כיצד ראו אויבי ישראל בכל הזירות את הפגיעה בלכידות בישראל ובצה"ל. בספטמבר 2023, כמעט חודש לפני המתקפה, הזהיר הלוי בעצרת המרכזית לציון 50 שנה למלחמת יום הכיפורים: "עלינו להיות מוכנים מתמיד לעימות צבאי רב-זירתי ונרחב, שיכלול תמרון במגע קרוב ובחיכוך גבוה עם האויב, שיהיה כרוך באבדות ובנפגעים, ושבו גם העורף בחזית".

תוך כדי המחלוקות הפנימיות, הלוי עמד בראש הצבא בתקופה של הסלמה בגבול ישראל לבנון. ביוני אותה השנה, נחשף שכוח של חיזבאללה פלש לתוך השטח הריבוני של ישראל בגזרת הר דב והקים בו עמדה חמושה של שני אוהלים. חודש לאחר מכן גם כתב של חיזבאללה פרסם תיעוד מהערכת מצ"ב של הרמטכ"ל הלוי יחד עם בכירים נוספים בגבול לבנון.

הלוי הוביל את הצה"ל באחד המבצעים המוצלחים שלו  –  מבצע מגן וחץ. במשך חמישה ימים פעלו כוחות צה"ל ושב"כ ברצועה וסיכלו שישה בכירים של צמרת ארגון הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני ותקף 278 מטרות צבאיות של הארגון. לאורך המבצע צה"ל תקף 122 משגרי רקטות, פגע משמעותית ביכולת הירי הרקטי שלו, תקף אתרי ייצור אמצעי לחימה של הארגון ומפקדות מבצעיות שלו. צה"ל יצא למבצע הזה לאחר מטח ירי על עוטף עזה. ואולם, המבצע הזה התרכז בארגון הג'יהאד האיסלאמי ולא בחמאס – מתוך הנחה שרווחה במערכת הביטחון ובהנהגה אז כי החמאס אינו מעוניין במלחמה. במערכת הביטחון, לפי דיווחים, סברו אז כי חמאס אף ראה מה קרה לג'יהאד האיסלאמי במבצע מגן וחץ, ושלא מעוניין להיכנס לסבב של לחימה. אלו גם היו העמדות שהוצגו לדרג המדיני. 

7 באוקטובר – המחדל הצבאי הגדול ביותר בתולדות המדינה, וניהול המלחמה תוך אובדן אמון הציבור

כנראה שמחדל 7 באוקטובר הוא מה שיצרוב את תודעת הציבור באשר לכהונתו של הרמטכ"ל הלוי – הכישלון המודיעיני והכישלון ההגנתי, כש-6,000 מחבלים חדרו לישראל משטח הרצועה, טבחו ב-1,163 בני אדם וחטפו 251 ישראלים, בהם נשים, ילדים קשישים, וחיילים לעזה. יום שלעד ייזכר עבור ישראלים כנקודת השבר והמפנה, שבה הצבא פשוט לא הגיע, ושאזרחים נאלצו להתמודד ולהילחם בכוחות עצמם וחשו שהמדינה והצבא הפקירו אותם לגורלם.

לצד זאת, גם נזקפת לזכותו של הלוי הובלת המלחמה בשעה הקשה ביותר של המדינה ושינוי פני המזרח התיכון, וניהול מלחמה ב-7 חזיתות. הלוי פיקד על הצבא שחיסל את מנהיג חיזבאללה חסן נסראללה, את מנהיג חמאס יחיא סינוואר, את מפקד חמאס מוחמד דף, כמו גם חיסול ראש הלשכה המדינית של חמאס הנייה, ששר הביטחון ישראל כ"ץ הודה כי ישראל היא זו שעמדה מאחורי החיסול. כל זאת, בשעה שבה הצבא היה צריך לרכוש את אמון הציבור מחדש ולהעניק לו ביטחון בזמן מלחמה.

במכתב הפרישה שלו, הודה הלוי בכישלון הצבא ב-7 באוקטובר, תחת פיקודו. "צה"ל תחת פיקודי כשל במשימתו להגן על אזרחי ישראל. מדינת ישראל שילמה מחיר כבד וכואב – בחיי אדם, בחטופים ובפצועים בגוף ובנפש. אחריותי בכישלון הנורא מלווה אותי יום-יום, שעה-שעה, וכך יהיה למשך שארית חיי", כתב הלוי, אך גם ציין את ההצלחות של הצבא לאחר מכן במהלך המלחמה: "צה"ל ידע לקום מנקודת פתיחה קשה מאוד ללחימה עצימה, במשך למעלה משנה ושלושה חודשים, בשבע זירות לחימה שונות. ההישגים הצבאיים של צה"ל שינו את המזרח התיכון. צה"ל הביא לפגיעה קשה מאוד בזרוע הצבאית של חמאס ויצר את התנאים להשבת חטופים, גרם לפגיעה חסרת תקדים בארגון הטרור חיזבאללה והחליש משמעותית את איראן ופעילותה האזורית. צה"ל הצליח להשמיד את עיקר היכולות של צבא סוריה. בגזרת יהודה ושומרון, צה"ל פועל מדי יום ומדי לילה במשימות סיכול טרור באפקטיביות רבה".

אולם מחדל 7 באוקטובר חשף שורה של כשלים וקונספציות עמוקים בתוך המערכת: תוכנית חומת יריחו – שהייתה דומה מאוד למתקפה של חמאס ושהייתה בידי הצבא עוד הרבה לפני היום הנורא, אך הרמטכ"ל נחשף לקיומה רק כשהמתקפה התממשה. הזלזול וחוסר ההקשבה לתצפיתניות שהתריעו כי הן מבחינות באימונים של חמאס לפשיטה על ישראל, מייל שנשלח מנגדת ותיקה מ-8200 שניסתה להתריע בכל דרך לקצינים במודיעין כי תוכנית יריחו עומדת להתממש, והסימנים המעידים בליל ה-6.10, שבסופו של דבר לא גרמו לרמטכ"ל להעלות כוננות. בנוסף, חשף היום הזה את החורים באגף המודיעין בצבא וההסתמכות היתרה על טכנולוגיה, חלף ההשקעה במקורות אנושיים ובמקורות גלויים, ואת העיכוב המשמעותי עד שחיל האוויר נכנס לאירוע והחל לתקוף באותו יום באופן משמעותי. בכך, היום הזה חשף בעיות עומק של הצבא, שכנראה עוד היו הרבה לפני כניסתו של הרצי לתפקיד. ואולם, כמי שעמד בראש המערכת באותו יום, הלוי יודע כי לעד הכישלון הזה יהיה חלק ממנו וממורשתו.

הלוי הוביל את המערכת בכניסה הקרקעית לרצועה שלושה שבועות לאחר המתקפה, תוך כדי גיוס של למעלה מ-300 אלף חיילי מילואים לטובת המלחמה, אינספור תקיפות של חיל האוויר, קרבות עקובים מדם של לוחמים וכיבוש חלקים נרחבים מרצועת עזה. באמצעות ההתקפות המאסיביות ותחת לחץ צבאי, בתחילת המלחמה הצליח הצבא לסייע להבשלת התנאים לעסקת החטופים הראשונה בנובמבר 23, בה שוחררו 80 ישראלים. לאחר מכן התחדשה הלחימה והצבא הצליח להשתלט על ציר פילדלפי ומסדרון נצרים ולהיכנס לעומק הרצועה – כל זאת תוך ניהול לחימה עיקשת בשטח שבו נמצאים חטופים ישראלים. האסון שבו כוחות צה"ל חיסלו בשוגג בשג'אעיה בדצמבר 23 את החטופים יותם חיים, אלון שמריז וסאמר טלאלקה שברחו מהשובים שלהם  – גם הוא ייצרב כאחד מהאירועים הקשים תחת פיקודו של הלוי כרמטכ"ל.

לצד זאת הרמטכ"ל הוביל את הצבא במהלך המתקפה ההיסטורית של איראן את ישראל באפריל בשנה שעברה, במהלכה שיגרה איראן  185 כטב"מים, 36 טילי שיוט ו-110 טילים הבליסטיים שנורו לעבר ישראל. מערך ההגנה האווירית של צה"ל, בשיתוף ארה"ב הצליח ליירט 99% מהשיגורים – הישג פנומנלי – שהימם את כל העולם. לצד זאת הלוי גם המשיך לנהל את המערכה גם במתקפה הבאה של איראן  באוקטובר לאחר חיסול נסראללה, ואת המתקפה הראשונה שנעשתה בגלוי מצד ישראל על איראן – "מבצע ימי תשובה" כמה שבועות לאחר מכן. בין לבין ובמקביל, הלוי גם הוביל את צה"ל במתקפות על מטרות של החות'ים בתימן, שבמהלך המלחמה החלו לשגר כטב"מים וטילים בליסטיים לעבר ישראל.

באוגוסט יזם הרמטכ"ל מתקפת מנע נגד חיזבאללה בלבנון, לאחר שהצבא זיהה היערכות של חיזבאללה לשיגור טילים ורקות לעבר ישראל. הצבא, תחת פיקודו של הלוי, תקף מאות מטרות באזורים נרחבים בלבנון. בנוסף, תחת פיקודו של הלוי יצא לדרך "מבצע הביפרים" בלבנון, במסגרתו אלפי פעילי חיזבאללה נפצעו בשל התפוצצות הביפרים שנשאו על גופם. המבצע שהדהים את העולם, פותח במשך עשור על-ידי המוסד ואגף המודיעין בצבא. חודש לאחר מכן, ולאחר מבצעים חשאיים של צה"ל בלבנון – הלוי כרמטכ"ל פיקד על התמרון הקרקעי במדינה, שנמשך כחודשיים – עד לנובמבר האחרון. התמרון נועד לפגוע בתשתית ההתקפית של חיזבאללה לאורך הגבול ולאפשר את חזרת של עשרות אלפי תושבי הצפון שפונו מבתיהם מאז החלה המלחמה. אלה אמורים לשוב לביתם בעידוד המדינה החל ממרץ הקרוב.

הודעתו של הרמטכ"ל הלוי על פרישתו מגיעה בימים שבהם הושגה עסקה חדשה להשבת חטופים, וכששלוש מהן כבר חזרו ארצה – שנה ושלושה חודשים לאחר אותו יום נורא ששינה את גורל המדינה ואת גורלו של הלוי כרמטכ"ל. במהלך התקופה הזו הרמטכ"ל ניווט בין ביקורות נוקבות מצד משפחות חטופים על סיכון יקיריהם כל עוד המלחמה נמשכת, ומצד משפחות שכולות וכואבות, בהן של התצפיתניות, שטענו כי הצבא מתנהל מולן בחוסר שקיפות. גם מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, התבטא בחריפות נגד הצבא וטען כי צה"ל לא נותן לו לבצע את עבודתו ולבקר את האופן שבו התנהל במהלך השבת השחורה והמלחמה.

בין מאבקים לשוויון בנטל, לאחר שמשרתי המילואים קורסים ובצל קידומו של חוק פטור מגיוס של חרדים על ידי הממשלה ועתירה לבג"ץ, ובהיעדר הקמה של ועדת חקירה ממלכתית הרמטכ"ל ה-23 החליט להניח היום את המפתחות. "אין לי שום רצון להיאחז בתפקידי", אמר היום רא"ל הלוי. "מהבחינה הערכית אין זה ראוי שכהונתי תהיה שלמה. מאז 7 באוקטובר הישרתי מבט אל הכישלון מדי יום. לא חמקתי מאחריות ולא שכחתי לרגע, כי אני הוא המפקד ששלח את פקודיו לקרב ממנו לא שבו ואל העמדות מהן נחטפו. אני מרכין ראש לזכרם של האזרחים שלא הספקנו להציל, של עמיתינו חברי כיתות הכוננות וכוחות הביטחון, גברים ונשים, במילואים ובסדיר, שדבקו במשמרתם. הייתה לי החובה וגם הזכות כמפקד צה"ל לעמוד מול הכישלון ולהפוך אותו למנוף ולא למשקולת, ולהוביל את צה"ל ואת אזרחי ישראל למציאות בטוחה יותר לשנים קדימה".

מצאתם טעות לשון?