ברק דוידי ז“ל. אחייניו רוצים להצליח עבורו (צילום: פרטי) | צילום:
ספורט 5
מעגל השכול והכאב אחרי ה-7.10 לא פסח על הכדורגל הישראלי ועל מחלקות הנוער. לצד הכאב הגדול והאובדן, הספורט נותן אמונה וכלים להתמודדות עם מצבים מורכבים, וכך גם סיפורם של האחים נהוראי ואושר חבזו, שוער נערים א` בהפועל פ"ת ושחקן נערים ג` במכבי ת"א, שאיבדו את דודם, ברק דוידי ז"ל שנרצח במסיבת הנובה.
ברק היה דמות משמעותית מאוד עבור השניים, הוא היה לוחם באחת היחידות המובחרות בצה"ל ואיש משפחה אמיתי. הוא אף היה אוהד שרוף של מכבי ת"א ובעבר שיחק בעמדת המגן השמאלי, בדיוק כמו אחיינו אושר: "הוא תמיד אמר לי שהוא רוצה לראות אותי לובש צהוב ומשחק במכבי. ברק היה מגן שמאלי כשהוא שיחק כדורגל ואני ממשיך את המשאלה שלו שאהיה במכבי. אני גם משחק מגן שמאל כמו שברק היה תמיד. ברק היה מגיע לכל משחק שלי והיה מאוד מורגש ביציע".
אושר, שהיה קרוב מאוד לברק, סיפר על האובדן: "מאז ה-7/10 היה לי קשה לחזור לשחק כשידעתי שברק כבר לא יגיע לעודד אותי ולהאמין בי. אני רוצה להגשים לברק את החלום ולהגיע לבוגרים, בעזרת השם במכבי תל אביב וזו תהיה סגירת מעגל מבחינתי. אני מאוד אוהב כדורגל ואני שואף להגיע רחוק בעזרת השם ואני יודע שברק מלווה אותי מלמעלה תמיד".
עבור שני הנערים הצעירים, אובדן דודם האהוב היה רגע שבר, בתוך מחלקות הנוער של מכבי ת"א והפועל פ"ת הם מקבלים חום, אהבה וחיבוק גדול.
נהוראי, המשמש כשוער במחלקת הנוער של הפועל פ"ת, מספר על דוד תומך, כזה שידע תמיד לתת את החיזוק החיובי והמילה הטובה ודחף אותו למצויינות בכדורגל. "ברק היה בשבילי אח גדול, תמיד ליווה אותי במשחקים וייעץ לי מה לעשות ונתן לי מלא ביטחון", הוא מספר. כמו אחיו הצעיר, גם הוא סיפר על הקשיים לחזור לכדורגל אחרי האסון ב-7.10: "היה לי מאוד קשה לחזור למשחקים שידעתי שברק כבר לא יהיה ביציע וילווה אותי, אבל אני תמיד יודע שהוא איתי מלמעלה".
כולם מספרים על אוהד מושבע של מכבי ת"א, כזה שלא היה מצליח לפספס משחק ואין אחד ביציע שלא הכיר אותו. "אני רוצה שייזכרו את ברק מעודד את כולם מהיציע ויזכרו תמיד שהוא היה אוהד שרוף של מכבי תל אביב ושינציחו אותו במשחקים כאילו שהוא עדיין ביציע", סיפר נהוראי. "אני אוהב את מה שאני עושה והבטחתי לברק שאני אגיע רחוק בשבילו ואני רוצה להצליח שיהיה גאה בי מלמעלה – זאת השאיפה שלי בעזרת השם", סיים השוער.
נהוראי ואושר הצעירים, הם דוגמה חיה להתמודדות הבלתי נסבלת של ספורטאים צעירים בישראל שחוו את השכול על בשרם, לצד הקשיים, השניים לוקחים את החיוך של ברק, אופיו המיוחד וגישתו החיובית לכל משחק ובכל אימון
