הכותב הוא עורך דין בהשכלתו העוסק ומעורב בטכנולוגיה. מנהל קרן להשקעות במטבעות קריפטוגרפיים, ומתגורר בארה"ב. כותב הספר "A Brief History of M oney" ומקליט הפודקסט KanAmerica.com. בטוויטר @ChananSteinhart
הנשיא טראמפ החל את כהונתו בסערה ובמבול של צווים נשיאותיים אשר לרבים מהם, אם אכן יוצאו אל הפועל, משמעויות כלכליות וכספיות מרחיקות לכת. רבים מהצווים מנוגדים בבירור להוראות החוקה, בין השאר ביחס ל"ארנק", קרי הסמכות בכל עניין תקצוב והוצאת כספים של הממשלה הפדרלית, המצוי בלעדית בידי הקונגרס. רבים מהצווים הללו כבר נעצרו בצווים זמניים של בתי המשפט. עתה המערכה תעבור לבתי המשפט, לדיון בעתירות עצמן, כמו גם בעתירות חדשות שלבטח יגיעו.
● לא רק המכסים: הכלכלן שמסביר – מה עומד מאחורי הירידות החדות בוול סטריט?
● "החדשות הרעות כבר מתומחרות": האנליסט שמציג תחזית אופטימית לוול סטריט
חוסר שביעות רצונו של הממשל החדש מההתפתחויות האלה ברור. אילון מאסק כבר כינה את הצווים השיפוטיים "מהפכה אלימה" של מערכת המשפט. סגן הנשיא ג'יי.די ואנס הלך צעד קדימה בהצהירו כי "השופטים אינם רשאים לשלוט על הכוח הלגיטימי של הרשות המבצעת" (קרי הנשיא). טראמפ כהרגלו היה גרנדיוזי מכולם. הוא ביטל לחלוטין את רעיון החוקיות. "מי שפועל להצלת המדינה אינו עובר על החוק", צייץ.
גישה זו היא קריאת תיגר על השיטה האמריקאית כולה, המבוססת בכוונת מכוון על ביזור סמכויות בין הרשויות והמדינות, ועל "בדיקות ואיזונים" שקבעו האבות המייסדים בחוקה. נוכח הצהרות מהפכניות אלה של הממשל, לא יפלא כי אי-ציות לפסיקות בתי המשפט כבר הועלה כאופציה אפשרית. דיבר על כך באופן ספציפי סגן הנשיא ואנס בראיון כבר בשנת 2021. בפודקאסט שבו התארח הבהיר כי ימליץ לטראמפ "לפטר כל בירוקרט ופקיד מדרג בינוני בשירות המדינה, ולהחליף אותו באנשים שלנו". הואיל וגם לו ברור היה כי החוקיות של צעד כזה מוטלת בספק גדול, הוא הוסיף: "כאשר בית המשפט ינסה לעצור אותך (את טראמפ), תעמוד בפני האומה ותאמר 'בית המשפט העליון פסק עכשיו, בוא נראה אותו אוכף את פסק דינו'". קריאת תיגר ישירה וחצופה על רעיון שלטון החוק כולו.
ערעור על כללי המשחק עלול לחזור כמו בומרנג
אמריקה נוסדה על בסיס רעיון מהפכני מאוד לזמנו. לפיו, ראש הרשות המבצעת אינו מלך המעניק לעצמו סמכויות והמפרש כרוחו את החוק. אלא הוא משרת הציבור, מוגבל על ידי החוקה, שני בתי הנבחרים והמדינות. במסגרת כללי המשחק הללו, את המחלוקות לגבי פרשנות הוראות החוקה והחוקים יכריעו באופן בלעדי בתי המשפט. בניגוד אולי למדינות לאומיות וחברות שבטיות עתיקות, בארה"ב החוקה ושלטון החוק הם המסד והיסוד המשותף היחידי לעצם קיומה של הרפובליקה. מעולם לא התקיימה ארה"ב אחרת, וספק אם תוכל להתקיים בעתיד. מכוחה של החוקה הזו מתקיימת השיטה בה ל-40 מיליון תושבי קליפורניה יש אותו מספר נציגים בסנאט כמו ל-600 אלף תושבי ויומינג, ול-20 מיליון שבניו יורק כמו ל-750 אלף תושבי אלסקה, אף שבקליפורניה ובניו יורק מייצרים יותר מ-20% מכל התל"ג של ארה"ב, ומשלמים יותר מ-20% מכל המסים שהממשלה הפדרלית גובה.

ג'יי.די ואנס. קריאת תיגר / צילום: ap, Alex Brandon
סירוב הממשל לקיים צווים שיפוטים יביא למשבר חוקתי חמור לא פחות מסירובם ההיסטורי של מדינות הדרום לקבל את הנשיא לינקולן ופרישתם מהאיחוד ב-1860, והוא עלול בקלות ובמהירות להידרדר למשבר פוליטי-חברתי שאת היקפו, ממדיו וכיווני התפתחותו קשה להעריך. בבחירות 2024 ניצח טראמפ בהפרש קולות של כ-1.5% בלבד, ולמפלגה הרפובליקנית רוב של חמישה מושבים בלבד בבית הנבחרים (220:215) – ולא רישיון לבטל כללי משחק בני 250 שנה. יתרה מזו, ערעור על כללי המשחק עלול לחזור אליהם כמו בומרנג: למשל ערעור על הכלל שעל בסיסו ארבע מתוך חמש המדינות הקטנות בארה"ב, שבהן מתגורר כ-1% מהאוכלוסייה, התורם כ-1.2% מהתל"ג, שולחים לסנאט לא פחות משמונה נציגים רפובליקנים (מתוך 100 חברי הסנאט), המייצרים גם את הרוב הרפובליקני בו.
הדרך מסירוב לקיים את כללי המשחק למהומה רבתי קצרה ביותר. עלולות להיות לכך משמעויות כלכליות מרחיקות לכת. אחרי הכול, רבע מהתל"ג האמריקאי מיוצר בשלוש מדינות כחולות (קליפורניה, ניו יורק ואילינוי) ו-68% מהתל"ג בא ממחוזות שבהם יש רוב דמוקרטי.
האיש שקרא "לסיים את הפד" יעמוד בראשו?
אך הדברים אינם נעצרים כאן. מאסק וטראמפ כבר הודיעו כי גם הפדרל רזרב עצמו על הכוונת. בשבועות האחרונים צייץ מאסק מספר פעמים לגבי הצורך לערוך ביקורת לבנק המרכזי ולדרך שבה נקבעת מדיניותו. הוא גם הציע כי חבר הקונגרס לשעבר רון פול יערוך את הביקורת. זו אינה בחירה מקרית: פול בן ה-89 מטקסס ידוע זה שנים רבות כמבקר חריף של הפד. ב-2009 הוא פרסם ספר בשם "לסיים את הפד", שבו קרא לסגירתו של הבנק המרכזי, הואיל והוא "בלתי חוקתי, מזיק כלכלית וסכנה לחירות הפרט". בראיון שערך לא מכבר חזר פול על קריאותיו לחקור את הפד ולקבל פרטים על אופן ניהול מדיניותו המוניטרית, ואיך ולמה הוא מבצע תשלומים. מאסק לא רק מבקש למנותו למבקר הפד, הוא גם סבור כי ראוי שפול ימונה לעמוד בראשו. "הוא יהיה מינוי אדיר כיו"ר הבא של הפדרל רזרב", צייץ. הרעיון כבר החל לצבור תמיכה בחוגים הליברטנים והאולטרה-שמרניים במפלגה הרפובליקנית. חבר הסנאט מייק ליי מיוטה, למשל, מיהר להגיב: "יהיה מדהים לראות את רון פול כיו"ר הפד". גם המועמד של טראמפ ליו"ר פורום היועצים הכלכלים של הנשיא צוטט כמי שדוגל בקיצור זמן כהונת חברי הבורד של הפד, והכפפתם לגמרי לנשיא, שיוכל לפטרם כרצונו.

אילון מאסק. מציע יו"ר חדש לפד / צילום: Associated Press, Matt Rourke
למאסק, כמו לשותפו טראמפ, גם דעות מוצקות בעניין המדיניות המוניטרית של הפדרל רזרב. בקיץ שעבר הוא צייץ כי הבנק איטי מדי בקיצוץ הריבית וכי "הפד היה טיפש בכך שעוד לא קיצץ את הריבית". על הקונספט חזר טראמפ לפני כמה שבועות, בחזרו על דרישתו מינואר כי "על הריבית לרדת". יו"ר הפד ג'רום פאוול מיהר להשיב. הוא הבהיר בעדותו בקונגרס לפני כשבועיים כי הצהרות פוליטיקאים לא משפיעות על החלטת הפד בעניין הריבית, וכי הצעת מאסק לערוך לפד ביקורת הוא לדעתו "צעד לקראת חיסול הבנק המרכזי". בהופעתו חזר והדגיש את חשיבות עצמאותו של הבנק המרכזי בקביעת מדיניותו המוניטרית, וכי "לנו יש מנדט להישאר מחוץ לכל זה כך שנוכל להתמקד לא בבחירות או בעזרה או בנזק לפוליטיקאי או מפלגה… אלא לשרת את הציבור בכללותו", פאוול הוסיף: "זה ברור, פוליטיקאים שרוצים להיבחר לא יתמקדו בצרכים לטווח הארוך".
הרבה מהביקורת של פול מוצדקת. הפד, בעיקר תחת אלן גרינספן וממשיכו בן ברננקי, הנהיג מדיניות מוניטרית מופקרת, שהביאה את כלכלת אמריקה לשאת חוב בלתי נסבל, כמו גם לבועת נכסים מונמנטלית ובעקבותיה פערי עושר חסרי תקדים ומסוכנים. אך את הנעשה אין להשיב, וכל ניסיון כעת לפגוע בקיומו ובעצמאותו של הפד טומן בחובו סיכוני ענק.
נסיבות רגישות במיוחד בחזית החוב
גם בחזית החוץ מהומה ומבולקה. הממשל החדש עושה כל מאמץ לערער את היחסים עם בעלי הברית הקרובים של אמריקה – אירופה, קנדה, מקסיקו וברית נאט"ו, שהייתה המסד לסדר העולמי פוסט מלחמת העולם השנייה. הקנצלר המיועד של גרמניה פרידריך מרץ כבר אמר כי על אירופה "להשיג במהירות עצמאות מארה"ב". להתנתקות מאירופה – ששיאה בינתיים במחזה האימים בבית הלבן בעת ביקורו של נשיא אוקראינה זלנסקי – יהיו השפעות מרחיקות לכת במזרח. נוכח נטישת אוקראינה, קשה לראות איך טיוואן תישאר עצמאית, ולא נופתע אם רבות מבעלות הברית של אמריקה באסיה יחפשו במהרה מסילות ללב בייג'ינג.
להיחלשות המהירה והדרמטית הזו במעמד ארה"ב בעולם מתלווים איומים נמשכים על הטלת מכסים אגרסיביים בעיקר על בנות בריתה (לשעבר), וזאת דווקא בשעה של נסיבות רגישות במיוחד בחזית החוב. חובותיה של ממשלת ארה"ב מסתכמים ב-35.5 טריליון דולר. החוב בנוי משני חלקים: כ-7.3 טריליון דולר ממנו מכונה חוב פנים-ממשלתי, הוא בלתי סחיר ומוחזק בידי הממשלה עצמה וכולל, בין היתר, כ-2.8 טריליון הדולר שהאוצר חייב לקופת הביטוח הלאומי. כ-29 טריליון מהחוב הוא סחיר, קרי באגרות חוב, ומכונה "בידי הציבור". מתוכו כמעט שליש, כ-8.6 טריליון דולר נכון לסוף 2024, מוחזק בידי ממשלות זרות, בראשן יפן (1.1 טריליון דולר), מדינות אירופה (מעל 2.6 טריליון), סין (כ-750 מיליארד) וקנדה (כ-375 מיליארד). בנוסף יש במחזור מחוץ לארה"ב שטרות מזומן בסך מעל טריליון דולר. החוב הזר הזה והכסף המזומן עלולים להציף את אמריקה אם האוחזים בו יחששו לערכו או לעתידו.
מדיניות תזזיתית, לעומתית ומערערת של ממשל טראמפ-מאסק-ואנס, כלפי פנים וחוץ, עלולה לחבר שלושה משברים מסוכנים לאחד. צירוף של משבר חוקתי עמוק, פגיעה קשה בעצמאות הפד והידרדרות ביחסים הבינלאומיים עלול ליצור דרמה גדולה מדי עבור בעלות החוב הגדולות של ממשלת ארה"ב. משבר משולש כזה יכול להביא בקלות לשיטפון של מכירות של חוב אמריקאי בכלל, ושל הממשלה הפדרלית בפרט. ערעור יכולת הממשלה לגייס חוב, 9 טריליון ממנו נדרשים עוד השנה, יגרור לחצים עצומים על הריבית לאורך המשק כולו.
חיבור זה עלול גם להביא לקריסה מהירה באמון הבינ"ל בדולר האמריקאי, שיגרור גל פדיונות באג"ח לסוגיהן, עלייה דרמטית בריבית, וכן קריסה בשוקי המניות, שגם ככה מתומחרים למושלמות. צניחה כזו מלווה בהיחלשות דרמטית במעמד הדולר בעולם תייצר תוהו ובוהו בכלכלה העולמית כולה, כמותו לא צפינו מאז העשור שלאחר מלחמת העולם הראשונה. תרחיש שכזה יהיה סופה של המאה האמריקאית, של עולם הפיאט ושל הכלכלה העולמית כפי שאנו מכירים אותה מזה עשורים רבים.
נותרה רק תקווה אחת – הכסף הגדול באמריקה. מתוך אינטרס מובן וברור הוא יכול לעצור את הדהירה הזו לתחתית. רמז לכך ניתן למצוא במכסים על קנדה ומקסיקו, אשר הוכרזו בקול תרועה, נדחו לחודש, הוטלו שוב בקול גדול ועתה מדובר בביטולם או בשינוי דרמטי שלהם.
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה אוטומטית ולא יפורסמו באתר.