המשרד אימץ המלצה לסגירת רשת הנחושת ומעבר הדרגתי לשימוש בלעדי בתשתיות תקשורת מבוססות סיבים. שירותי האינטרנט על גבי רשת הסיבים דחפו מעלה את התשלום החודשי הממוצע בבזק וסלקום
בשנים האחרונות חברות התקשורת מנסות לצמוח, בין היתר, באמצעות מכירה מוגברת של מוצרי פרימיום ושירותי פרימיום, דוגמת מכשירים סלולריים מתקדמים ואינטרנט מהיר, שעבורם הציבור מוכן לשלם יותר, מה שמתבטא בסופו של דבר בהגדלת ההכנסות של חברות התקשורת. כעת, החברות מקבלות רוח גבית נוספת לאסטרטגיה הזו.
המתווה של משרד התקשורת לכך מורכב משלושה שלבים. הראשון הוא מתן פטור מהקמת תשתית נחושת באזורי בנייה חדשים. השלב השני הוא התחלת סגירתה של התשתית הקיימת, כאשר באזורים שבהם 85% ומעלה ממשקי הבית מחוברים לסיב אופטי ניתן יהיה לנתק את רשת התקשורת הקלאסית בהתראה של שלושה חודשים. השלב השלישי, שיחול מ־2030, בזק ו־HOT יוכלו לסגור את רשתות הנחושת בכל מקום, ובלבד שלמשק הבית יש אפשרות להתחבר לרשת הסיבים האופטיים וכן שתינתן התראה מוקדמת.
אומנם פירוש הדבר הוא שלחלק מהלקוחות לא תהיה ברירה אלא לעבור לשימוש ברשת הסיבים, שהיא מתקדמת ויקרה יותר, אך יש היגיון במהלך של משרד התקשורת. ראשית, הביקוש לשימוש בסיבים עולה, בעוד הביקוש לתשתית הנחושת יורד, ונכון ל־2023 מספר המנויים בשתי הרשתות כבר כמעט זהה, מה שמצביע על עלייה בביקוש לרשת המתקדמת וירידה בביקוש לרשת הקלאסית. שנית, ל־90% ממשקי הבית בישראל כבר יש גישה ואפשרות להתחבר לרשת סיבים אופטית, של בזק או של IBC — מיזם הסיבים שבו מחזיקות HOT, סלקום וקרן תש"י. הפריסה של בזק עצמה מגיעה לכ־80% ממשקי הבית בישראל (2.64 מיליון) ו־IBC כבר מגיעה ל־2 מיליון משקי בית, ולאחרונה אף הדירקטוריון אישר לחברה ליטול חוב כדי להרחיב את הפריסה ל־2.5 מיליון משקי בית. כלומר, סביר שעד 2030 הפריסה תאפשר לכל משק בית להתחבר לרשת, ושהדיגיטציה המוגברת ממילא תדחף את כל משקי הבית להתחבר לרשת המתקדמת יותר.
כיום בישראל יש מעט יותר מ־3 מיליון משקי בית. כמו כן, רשת הסיבים צורכת פחות חשמל מהרשת הקלאסית, אולם עלה החשש ביחס לניתוק רשת הטלפוניה שכן כיום התצורה שבה מונחת רשת הנחושת (ארון תקשורת ברחוב כל 400—600 מטר) מאפשרת למקם בכל ארון מצברי חשמל שיספיקו ל־4-8 שעות, וזאת בניגוד לרשת הסיבים, שמקור החשמל שלה הוא בית הלקוח, מה שמקשה על יצירת גיבוי.
עבור חברות התקשורת מדובר בחדשות טובות. ניהול ותפעול של רשת תשתית תקשורת אחת בלבד יאפשרו להן לחסוך בהוצאות בהיקפים משמעותיים. בבזק, למשל, מעריכים שמדובר בחיסכון של עשרות מיליוני שקלים בשנה. שנית, רשת הסיבים ושירותי האינטרנט המהיר שניתנים על גביה הם מנוע צמיחה עבור חברות התקשורת. כך, שירותי הפרימיום של בזק שניתנים באינטרנט הם שאחראים לעלייה של 5.7% בסיכום 2024 בגובה התשלום החודשי הממוצע ללקוח, שעמד בסיכום השנה על 130 שקל באינטרנט הקמעונאי. מעבר לשימוש בלעדי ברשת הסיבים יעניק רוח גבית לכך. מכיוון שבזק ו־HOT הן החברות היחידות שפורסות את תשתיות התקשורת ויתר החברות חוכרות מהן את התשתית, הדבר נכון גם ליתר החברות דוגמת סלקום ופרטנר. לסלקום, למשל, יש 377 אלף מנויי אינטרנט, מתוכם 322 אלף מנויים על רשת הסיבים, צמיחה של 32 אלף מנויים בהשוואה לשנה הקודמת, והיא מציינת במצגת שלה לסיכום 2024 שהיא ממוקדת בהעברת יותר לקוחות לרשת הסיבים, שמאפשרת לה לשווק בצורה טובה יותר חבילות משולבות (סלולר, אינטרנט וטלוויזיה). התשלום החודשי הממוצע באינטרנט של לקוח סלקום, שכאמור 85% מלקוחותיה מחוברים לרשת הסיבים, צמח ב־2.9% במהלך 2024 והגיע ל־92.5 שקל.