"עולם העבודה עבר שינויים חסרי תקדים. דבר אחד נותר ברור: עלינו לחזק את העבודה המאורגנת ואת שיתוף הפעולה בין כל הגורמים" – כך אמרה היום (חמישי) נשיאת בית הדין הארצי לעבודה, השופטת ורדה וירט ליבנה, בכנס אילת לעבודה. בדבריה בכנס, בפעם האחרונה כנשיאת בית הדין הארצי, סקרה הנשיאה וירט-ליבנה את מסעה האישי בעולם העבודה המאורגנת בישראל, וסימנה קריאת כיוון להתפתחותו: "אנחנו רואים את החוזקות ביכולת הצדדים ליחסי העבודה לדבר ולהגיע לפתרונות. בתי הדין הוקמו על בסיס הרעיון של שפיטה במקום שביתה, אבל אני חושבת שצריך לשאוף למקום של שיחה במקום שפיטה".
וירט-ליבנה סיפרה: "אני עוסקת בעולם העבודה המאורגנת למעלה מ-40 שנים, והייתי עדה לתמורות המשמעותיות במשק ובעולם העבודה בכלל. עולם העבודה המאורגנת השפיע והושפע מתמורות אלו. בין השינויים הייתה עלייה בכמות העובדים במשרות חלקיות, שעובדים מהבית בצורה חלקית או מלאה; מקומות עבודה שעובדים ללא משרד מרכזי; עלייה במספר העובדים שנותנים שירותים כקבלנים; שעות גמישות; מקום מרכזי לאיזון בין עבודה לפנאי. כל השינויים הללו, לצד המשברים שחווינו – מגפת הקורונה והמלחמה הארורה, הביאו לשינוי בתפיסת תפקיד העבודה המאורגנת, ולשינוי באופן בו הצדדים ליחסי העבודה מביאים אותה.
"בשנים הראשונות לעבודתי כעורכת דין עסקתי בתחומים אחרים לגמרי. יום אחד הגיעה אלי יו"ר ארגון נשות השוטרים. לשוטרים אסור להתארגן, ולכן קם הארגון הזה. זה היה הארגון הראשון שייצגתי. היא הציגה לי נייר שמלמד שהממשלה החליטה ששכר השוטרים יוצמד לשכר אנשי הקבע. הגשנו תביעה בשנת 1983 אצל השופט סטיב אדלר, שדחה את התביעה בפסק הדין. הגשתי ערעור לבית הדין הארצי, וזו הייתה הפעם הראשונה שלי בבית הדין לעבודה, וההיכרות שלי עם הנשיא הראשון בר ניב ז"ל. הערעור התקבל, ומאז שכר השוטרים מוצמד לשכר אנשי הקבע בצה"ל.
"מאז גם עולמי התעסוקתי השתנה. חיים הברפלד היה יו"ר האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות, וביקש ממני להצטרף למחלקה המשפטית. שם התאהבתי בתחום ולמדתי על יחסי העבודה בין ארגוני עובדים ומעסיקים.
"בתקופה שנכנסתי להסתדרות היו מאבקים רבים – בשירות הציבורי ובמפעלים הפרטיים. הם הצריכו משאים ומתנים טעונים ואינטנסיביים, שהביאו לתוכנית הייצוב הכלכלית ב-1985. הליכים מאותה התקופה היו אחרים לחלוטין מאלו שאנחנו עדים להם היום. טרם הסתיימו הליכי ההפרטה של מפעלים בבעלות המדינה וההסתדרות. העבודה המאורגנת הייתה דומיננטית בחייהם של מרבית העובדים.
"דברים שהיו מובנים מאליהם מראשית ימי המדינה היו בדרך לשינוי מהותי. הגידול בעסקים הפרטיים, החברות הבינלאומיות שחדרו למשק בראשית שנות ה-90 ושינויים נוספים הביאו לכך שבשנים הבאות מרכז הכובד של הסכסוכים יעבור מהמאבק על זכויות העובדים במובן הצר, למאבק על עצם הזכות לעבודה מאורגנת."
"היו לנו 'לקוחות קבועים' בבית הדין שהיום כמעט ולא רואים"
"ב-1989 מוניתי לשופטת בבית הדין האזורי בתל אביב. המעבר לכס השיפוט הצריך שינוי גם בצורת החשיבה. הוא חידד אצלי את החשיבות של הקשרים בין הצדדים ליחסי העבודה. בגלל זה אני 'מכורה' לכנס הזה (כנס אילת לעבודה) שבו רואים את השיתוף הזה פיזית.
"בכהונתי באזורי ישבתי במספר רב של סכסוכים קיבוציים. היו לנו 'לקוחות קבועים' שהיום כמעט ולא רואים. הבנקים, בזק, שירותים חיוניים כמו חברת חשמל ומקורות. זכור לי עניינן של קלדניות בתי המשפט, שהועסקו בעבר על ידי חברות קבלניות ולא על ידי הנהלת בתי המשפט. בהליך שהוגש על ידי קלדנית עם ההסתדרות הכללית, קבעתי שיש לראות בקלדניות עובדות של הנהלת בתי המשפט, ובעקבות כך לימים הן נקלטו כעובדות מדינה והחל משא ומתן קיבוצי, שכלל צעדים ארגוניים, והסתיים בהסכם קיבוצי.
"בעניין דיילי אל על היה דיון על ההכשרה שלהם, שלא היו זכאים במהלכה לשכר. זה החל כהליך ייצוגי, וההסתדרות הצטרפה לדיון וביקשה שיידון כהליך קיבוצי. קבעתי כי הדיילים זכאים לשכר מינימום ולזכויות סוציאליות נוספות. לימים פסק הדין הזה, יחד עם פסקי דין אחרים, הבהירו שהכשרה מקימה יחסי עובדי-מעסיק וכמעט אי אפשר לדמיין מצב אחר."
הידברות בחסות בית הדין: "יש לנו יתרון להביא את הצדדים להבנות"
"בתקופה שכיהנתי כשופטת ראשית בבית הדין האזורי, קידמתי את תהליכי ההידברות בבית הדין באמצעות הליכי גישור. ההנחיות שלי בנושא נגעו להליכי פרט, אבל הן כיוונו להגשים את אחת ממטרות בתי הדין – סיום סכסוכים בדרכי שלום, שרלוונטית מאוד גם לסכסוכים קיבוציים. בתקופת הנשיא בדימוס אדלר נוצרו הליכי הידברות בלשכת הנשיא. לא היו נהלים ברורים להליך הזה, וכל שופט עשה זאת בדרכו.
"בשנת 2004 מוניתי לשופטת בביה"ד הארצי לעבודה. גם בתקופה זו העיסוק בסכסוכים קיבוציים היה משמעותי. ליוויתי את הסכסוך על הרפורמה בחברת החשמל תקופה ארוכה מאוד, סכסוך של ארגון המורים ושביתת הרופאים הגדולה. הייתי חלק מההרכב בעניין הסינמטק, שבו נקבעה לראשונה חובת המעסיק למו"מ עם ארגון העובדים היציג. בעקבות פסק הדין תוקן חוק ההסכמים הקיבוציים, והחובה הזו עוגנה במסגרת החוק. מה שאפיין את הסכסוכים הללו היה ההידברות בחסות בית הדין.
"בהליך של הנמלים הוגשה תלונה על ידי נציג ארגון 'תחרות' לנציב הקבילות. כתוצאה מהתלונה הוריתי על הקמת וועדה. לאור מסקנות הוועדה שפורסמו ב-2019 הוצאתי הנחיות שמסדירות את הנושא, ובמסגרתן הוסדר האופן לקיום הליכי הידברות בהליכים קיבוציים, כשהדגש הוא הליך שנועד לייצר שיח בין הצדדים, מתוך הבנה כי לבית הדין קיים יתרון להביא את הצדדים להבנות ולמציאת פתרונות לסכסוך.
"סוג נוסף של הליכים קיבוציים הוא בנושא התארגנויות ראשוניות וקביעת יחידת המיקוח. כך היה במחסני חשמל – מקרה שהגיע לפתחנו לאור הודעת ההסתדרות עלייציגות במחסני חשמל בבעלות קבוצת אלקטרה. הרשת טענה כי הרשת היא לא יחידה נפרדת. בפסק הדין עמדתי על ההבחנה לעניין בחינת קיומה של יחידת מיקוח נפרדת בהתארגנות ראשונית בה קיים צורך בגישה מקילה יותר לאור המורכבות המובנית הקיימת בהליכים מסוג זה.
"ניתן לראות שהליכים אלה מדגימים מגמה של התקופה. ההליכים נסובו סביב ההתארגנויות הראשוניות, ההגנות שלהן, החובות והזכויות של הצדדים. לא רק של הארגון הטוען להיות יציג. ניתן לראות גם עליה בכמות הסכסוכים הבינארגוניים. ניתן לראות מהדוגמאות שהבאתי את השינוי בעולם העבודה המאורגנת.
"רואים את החוזקות ביכולת הצדדים לדבר ולהגיע לפתרונות"
"כיום אני סבורה שאנחנו בתחילת תקופה של עבודה מאורגנת יותר מוסכמת. הדברים מתעצמים לאור תקופות החירום שחווינו בשנים האחרונות, עם פרוץ מגפת הקורונה, ובשנה וחצי האחרונות. ניתן לראות כיצד הצדדים ליחסים הקיבוציים נרתמו, לצד הירתמות העובדים, לשמירה על מקומות העבודה מקריסה כלכלית. הסכמים מיוחדים או הסכמים כלליים שחלקם הורחבו בצווי הרחבה. התגייסות כל הצדדים לפתרונות יצירתיים עשויה להוות קרש קפיצה לתקופה שבה ארגוני העובדים והמעסיקים נרתמים יחד לפתרון בעיות משקיות. בהקשר זה שמחתי לשמוע על ההסכם הקיבוצי בין ההסתדרות והמדינה מיולי 2023 במטרה להחיות את המוסד לבוררות מוסכמת או בשמו כיום המוסד ליחסי עבודה. במיוחד כשמדובר בהליכי גישור מוסכמים, שהם ההליך הכי מתאים לסכסוכים כאלה בעיני.
"עולם העבודה עבר שינויים חסרי תקדים. דבר אחד נותר ברור – עלינו לחזק את העבודה המאורגנת ואת שיתוף הפעולה בין כל הגורמים. היום אנחנו רואים את החוזקות ביכולת הצדדים לדבר ולהגיע לפתרונות. בתי הדין הוקמו על בסיס הרעיון של שפיטה במקום שביתה, אבל אני חושבת שצריך לשאוף למקום של שיחה במקום שפיטה. דווקא היום בעידן של קיטוב השיח, עליכם לשמש דוגמה לחברה כולה, כיצד בעזרת שיח בריא ניתן להגיע לתוצאות הטובות ביותר לכולנו".
