סשה טרופנוב, ששוחרר מהשבי לפני כשבועיים, העביר מסר מצולם במהלך העצרת המרכזית המתקיימת בכיכר החטופים. בדבריו, טרופנוב שיתף כי למרות שחרורו, המחשבות על החטופים שנותרו בשבי אינן עוזבות אותו. "חשוב לי להצטלם היום כי למרות שיצאתי לא מזמן, כל יום מחדש אני על החטופים שעדיין שמה – זו מחשבה שלא עוזבת אותי".
הוא תיאר את החוויה הקשה של השבי כ"משחק פסיכולוגי מטורף" כשהמחשבה המלווה היא שאם לא תהיה עסקה כעת, ייתכן שלא תהיה עסקה נוספת. "קשה לי לחשוב על זה שחברים שלי שיושבים לי פה מצד ימין ושמאל, אני לא אראה אותם שוב, זה משהו שמציף אותי מאד עכשיו".
טרופנוב שיתף גם את התחושה הקשה של ראיית חבריו רק כתמונות ולא כאנשים של ממש, והבנתו העמוקה יותר של סבל המשפחות. "פתאום עכשיו אני גם מרגיש איך זה מרגיש להיות משפחה שהאנשים היקרים שלה נמצאים שמה בעזה זה משהו שחשבתי כשהייתי שם שזה לא משהו מאד קל אבל פתאום זה מציף אותי ואני מגלה כמה זה קשה".
הוא פנה בשאלה "לא הגיע הזמן לשחרר את האנשים שמה? את האנשים שעוד נשארו בחיים? את האנשים שכל כך מתפללים לחזור הביתה?" בהמשך דבריו, ביקש טרופנוב "אל תתנו לרגשות של נקמה, כעס וזעם להיות מעל הערכים של אחדות, של אחווה ושל קידוש חיי אדם."
הוא הדגיש את החשיבות בהחזרת כל החטופים – "כשאני מדבר על החזרת החטופים אני מדבר על כולם – גם על החיים וגם על החללים. כל משפחה רוצה לסגור מעגל וזה לא משהו שאפשר פשוט להתעלם ממנו, צריך להילחם באותו אופן!" לסיום, הביע טרופנוב הכרת תודה עמוקה לכל התומכים והמסייעים שעזרו לו ולמשפחתו בתקופה הקשה. "אני פה בזכותכם, ובין אם זה שעזרתם כל כך לאמא שלי ולאנשים היקרים לי להחזיק את עצמם, אני באמת בחיים לא אוכל להחזיר לכם על מה שעשיתם בשבילי."
