כמו בחג החירות, אני מרגישה שאני מוציאה אנשים ממקומות לא טובים לחופשי. מוציאה אותם לשלב הבא של החיים שלהם, למקומות יותר טובים", מתגאה עו"ד איימי בכור בוני, בעלת משרד לדיני משפחה, שבימים אלה הוציאה את ספרה "300 דברים שלמדתי על זוגיות, קריירה ואושר" (הוצאה עצמית). בספר היא מציגה 300 תובנות משנות חיים, כהגדרתה, ועשרות תרגילים שיאפשרו לקוראים לתרגל את התובנות.
בכור בוני, 50, נשואה ואם לשלושה, עוסקת בתחום דיני המשפחה זה 25 שנה. בנוסף לעבודתה היא בעלת הפודקאסט "האקדמיה לניהול משברים". בין לקוחותיה אנשי ציבור, אנשי עסקים ואנשי תקשורת. על אף שבמשרדה מועסקות עורכות דין נוספות, רק היא מופיעה בדיונים בבתי המשפט. "רק אני מופיעה, ואני גם מאוד אוהבת את זה. זה מאוד באופי שלי", היא מסבירה.
יותר כסף, יותר מריבות
מבחינתה, סוגיות משפחה וגירושים משותפות לכולם: "בסופו של דבר, זה לא משנה מי אתה, כי הבעיות הן אותן בעיות. יש בית וילדים, וכשמחלקים, מחלקים על פי אותם קריטריונים".
רק שללקוחות שלך יש בדרך כלל הרבה יותר מה לחלק.
"נכון. כשיש יותר כסף, המריבות יותר גדולות. זה הרבה יותר מסובך ומורכב".
יש מקרים שאת לא מסכימה לייצג בהם?
"כשהגיע, למשל, גבר שאשתו ילדה לפני שבועיים, אמרתי לו: 'לך הביתה, אשתך בדיכאון אחרי לידה'".
פעמים רבות עורכי דין לענייני משפחה דווקא מלבים את היצרים במקום לגשר בין הצדדים.
"המקצוענים באמת מבינים שלסיים תיק בהסכם זה לא רק הדבר הנכון ללקוח, אלא גם למשרד ולכיס. כשאתה מסיים משבר בהסכם, הלקוח תמיד ימליץ עליך. יש מי שנוטה לחשוב שעדיף ללבות את האש כי ככל שהמשפט יימשך יותר, זה יכניס לך יותר כסף. זו מעולם לא הייתה דרכי".
יש, לדעתך, דרך יעילה להילחם באלימות במשפחה?
"לצערי, גם כשיש צו הרחקה או הגנה – את מי שרוצה לרצוח אי אפשר לעצור. אפשר לעשות המון דברים בתחום החינוך, לחנך מגיל קטן נגד אלימות. אלה דברים שכיום אין עליהם דגש בבתי הספר. אבל להגיד לך בוודאות שזה יעצור את התופעה? אני לא יודעת. אני עוסקת שנים רבות בנושא האלימות, מרצה על זה. יצרתי מושג שנקרא 'אלימות משפטית', שנכנס גם לאקדמיה. זו אלימות שבדרך כלל מתרחשת בחסות החוק על ידי מי שיש לו יותר כסף בתיק המתנהל, לרוב הגבר. במקום לסיים את התיק, לתת לאישה מה שמגיע לה, הוא יכול להגיש תביעות הזויות, כמו, למשל, שהילדים לא שלו, או שהיא חייבת להורים שלו מיליון דולר. אלה תביעות שהסיכוי שלהן אפסי, הן לא נעשות כדי לנצח בתביעה, אלא כדי להתיש את הצד השני".
מה דעתך על מצב מערכת המשפט כיום?
"אין ספק שמערכת המשפט צריכה שיפור ושינוי. המערכת על סף קריסה כל הזמן, ויש מקום לרפורמה, אבל לא התוכנית של לוין תוביל אותנו למקום טוב יותר. אני בעיקר חושבת שאנשים שצריכים לנהל את הרפורמה הזאת, מעבר לכך שיהיו אוהבי ישראל, צריכים להיות אנשי מקצוע".
כך נתמודד עם משבר
בימים אלה בכור בוני נרגשת לרגל הוצאת ספרה החדש. כרגע אפשר להשיגו דרך האתר, הפייסבוק והאינסטגרם של המחברת ובהמשך הוא יופץ בחנויות. ב־300 התובנות שבספר היא מנסה להקיף את כל תחומי החיים, ובעיקר את התחום שבו היא עוסקת.
"בזמן מלחמה אנשים לרוב מתאחדים, ובני זוג לא עושים צעדים דרסטיים בתקופה של חוסר ביטחון", היא מסבירה. "אבל המלחמה הזו שונה לחלוטין בגלל האורך שלה ורמות הסטרס שרק גוברות בה. גם הכלכלה לא משתפרת, יוקר המחיה עולה, עסקים קורסים ואנחנו רואים עלייה בגירושים. אני שומעת נשים שמספרות שהבעל חזר בדיכאון מהמילואים, שהוא כבר לא אותו הדבר, ושלה עצמה אין כבר כוח להתמודד עם זה בגלל הסטרס".
איך בכלל נולד הרעיון להוציא ספר?
"כשאני מנהלת תיקי גירושין, אני בעצם מאמנת לניהול משברים. הופכת להיות מנטורית וקואוצ'רית של הלקוח בתוך התהליך הזה ונותנת המון מידע שלאו דווקא קשור להליך המשפטי. בנוסף, לאורך השנים קיבלתי פניות מעורכות דין בעניין ניהול קריירה, הצבת יעדים והשגתם. יש לי ידע בהרבה תחומים, והחלטתי לתת אותו במתנה לכולם".
את התובנות היא החלה לכתוב בתחילת שנת 2023. "את 100 התובנות הראשונות כתבתי והייתי מעלה בחשבונות האינסטגרם והפייסבוק שלי", היא מספרת. "ואז פנו אליי אנשים ואמרו שיותר נעים לראות סרטון. החלטתי שאצלם. זו מחויבות גדולה, כי לא כל יום מתאים לך לקום ולצלם את עצמך. ב־7 באוקטובר הייתי בערך בתובנה מספר 200, ועצרתי הכל לשבועיים. כשהיה ברור שזו הולכת להיות מלחמה ארוכה, גייסתי את התובנות הבאות להתמודדות עם משבר. כשהיו לי כבר 300 תובנות, החלטתי לאגד אותן לספר".
תובנה מספר 58 נוגעת ברגע שבו בכור בוני הבינה שהיא מצליחה בקריירה שלה. "פחד מהצלחה משתק ממש כמו פחד מכישלון", היא כותבת ומפרטת. "כשפתחתי את המשרד שלי לעריכת דין חלמתי להיות מדורגת בדירוג הנחשב של 'דאן אנד ברדסטריט'. בשנת 2014, כשדירגו את המשרד לראשונה, שמחתי לרגע, ואז פשטה בי בהלה. השמחה נעלמה. הרגשתי צורך להתעמק בתחושה ולהבין לאן הלכה השמחה".
בעקבות 7 באוקטובר, מספרת בכור בוני, היא דייקה חלק מהתובנות שכתבה עוד לפני המלחמה, בעיקר בכל הנוגע לתחושת האושר. "כיום, בסיטואציה של 59 חטופים, קשה לנו יותר להבין אם אנחנו ראויים לאושר, אם מותר לנו לשמוח, לטוס לחו"ל", היא אומרת. "היה לי למשל חשוב להזכיר לאנשים, בעיקר להורים, שיש להם אחריות לאושר של הילדים שלהם. שהמצב הרגשי שלנו משפיע על הילדים. המון אנשים בעקבות 7 באוקטובר נעשו יותר עצובים, יש היום יותר דיכאון. היה חשוב לי להבהיר להורים שהם צריכים לקחת רגע אחריות על המצב הרגשי שלהם ולהיעזר בתובנות כדי להרים את עצמם למען הילדים".
ואילו תובנה מספר 38 אומרת: "האמינו שלא חשוב מה קורה, הוא קורה לטובתכם העליונה. אנשים דתיים שחווים אסון אינם שוקעים לתוכו אלא בוטחים באלוהים, בתוכנית גדולה שהם אינם מודעים לה. הם מאמינים שאלוהים בקיא במסלולה ומוליך אותם. הם חושבים שאם האסון קרה, הוא נועד לקרות. אני משתדלת להיות דתייה במובן הספציפי הזה… האמונה הזו, ככל שהיא חזקה יותר, מאפשרת לי לחוות כל אירוע, קשה ככל שיהיה, מתוך הבנה שנכונה לי היכרות עם תוצאותיו החיוביות".
את באמת מאמינה שאנשים שחוו טרגדיות יכולים להיאחז בתובנה הזו?
"אני חושבת שכולנו הגענו לכאן לעבור שיעור. באופן ספציפי אני לא חושבת שמישהו שהילד שלו חלילה נחטף או נרצח יכול להתנחם בתובנה הזאת, אבל אני חושבת שאמונה מאוד עוזרת לעבור אסונות. ידוע גם שאנשים שחווים משברים, אמונתם מתחזקת, כי חייבים להאמין במשהו יותר גדול ממה שקורה כאן".
מה שמביא אותנו לתובנה מספר 157: "השלימו עם קיומם של משברים, הם חלק בלתי נפרד מיציאה מאזור הנוחות והם מסייעים לכם לגדול".
לתובנה הזו יש סימוכין בחייה האישיים של בכור בוני. "גדלתי בתל אביב", היא משתפת. "כשהייתי בת 22, אבא שלי, שהיה קבלן, פשט רגל. נאלצתי לעבור תקופה מאוד קשה. ההורים שלי עזבו את הארץ, ניסיתי להתמודד עם כונסי נכסים. לקח לא מעט שנים עד שאבא קיבל הפטר מהחובות. מילדה עם כפית שמנת בפה עברתי להיות בהישרדות, להתחיל מאפס. בסופו של דבר, את מה שהשגתי כיום השגתי בארבע ידיים: שלי ושל בעלי".