בגבעתיים נרגשים משחרורו של תושב העיר אור לוי (32) לאחר 491 יום משבי חמאס. אור נחטף מאתר מסיבת הנובה ב-7.10, אשתו עינב נרצחה ובנם בן השנה וארבעה חודשים גדל מאז אצל בני משפחה, בלי אביו ואמו. בבית של חבר ברחוב שקד בגבעתיים התאספו הבוקר חברים של לוי, בציפייה לצפות בשחרורו.
רן קוניק ראש העיר גבעתיים: "קיימת התרגשות מאוד גדולה לקראת שחרורו של אור. במקביל משלחת עירונית בראשות חבר המועצה נדב אלישיב תצא לבית החולים שיבא עם דגלים כדי לקבל את פניו. בעיר יתנוססו שלטי ברכה לשובו של אור".
קוניק סיפר שאור ואשתו עינב ז"ל ובנם הפעוט התגוררו בשנים האחרונות, עד לאירוע הנורא ב-7.10, ברחוב גורדון בגבעתיים ובנם למד בגן ילדים בעיר. לאחר האסון הבן הפעוט עבר להתגורר אצל בני משפחה בראשון לציון, אבל ראש העיר ציין כי עד לסיום שנת הלימודים הוא המשיך להגיע לגן בגבעתיים. "המשפחה שלו רצתה שהוא ימשיך להיות באותה מסגרת עם החברים שלו", סיפר.
לדבריו מאז צוותים של העירייה היו בקשר עם המשפחה, וכל הזמן הייתה ציפייה דרוכה לשובו של אור. "קיימת שמחה רבה, חיכינו לזה ימים ארוכים", הוסיף. לדבריו היום זו שמחת שחרור כפולה לעיר, מאחר ומשוחרר שני – אוהד בן עמי מבארי – גדל בגבעתיים והוא בוגר בית הספר בן גוריון. "יש לנו התרגשות כפולה", אמר, "תושבים שלמדו עם אוהד נרגשים ונקווה לראות את כל החטופים במהרה חוזרים".
חבריו של אור לוי (צילום :מטה המשפחות)
טל לוי אחיו של החטוף אור לוי אמר בראיון לחדשות 12: "אנחנו מאוד מאוד נרגשים, מאוד שמחים. כמובן שאנחנו ברגשות מעורבים כי כולם צריכים לחזור כל החטופים והחטופות ואנחנו מקווים ומייחלים לכך. בשלב הזה אנחנו מחכים לקבל את אור בחזרה. אנחנו בשיחות עם הצוות הפסיכולוגי והצוות הרפואי איך עושים את המפגש ביניהם. אלמוג בן שלוש וחצי, אור לא פגש אותו במשך שנה וחצי. אור בן אדם אחר ואלמוג בן אדם אחר. זו חוויה שהם ייקחו איתם לכל החיים. אולי זה יותר מהלידה של אלמוג אפילו. גם שניהם יצטרכו להתמודד עם זה שעינב איננה".
גאולה לוי, אמו של אור לוי, בראיון לגלי צה"ל: "אלמוג בן ה-3.5 צעק ׳אבא חזר, אבא חזר׳, זה היה כל כך מרגש. לקחנו ציורים של אלמוג להביא לאור. אנחנו לא יודעים אם אור מודע לכך שאשתו נרצחה, אבל לפי מה ששמענו המחבלים מאוד נהנו להגיד לאנשים שהמשפחה שלהם נרצחה ולגרום להם לכאב וצער. כשקיבלנו את הרשימה היו שאגות שמחה, בכי, זה היה מדהים. בפעימות הקודמות מתתי מקנאה, זה לא פשוט. אני מאחלת לכל אלה שמחכים – לא לעצור עד שכולם יחזרו. אנחנו לוקחים חופש של שבוע – ואנחנו חוזרים לכיכר. כולם צריכים להיות בבית".
