משרד הבריאות פרסם בימים האחרונים פרוטוקול לצוותי בריאות הנפש המסדיר את אופן הטיפול בחטופים ששבו לאחר שהות ממושכת בשבי החמאס.
המסמך מתמקד בתהליכי ההסתגלות וההחלמה של השבים, תוך מתן דגש מיוחד על זיהוי וטיפול מוקדם בתסמינים פוסט-טראומטיים. הפרוטוקול מסביר כיצד להעניק לחוזרים סביבה טיפולית תומכת ומכילה, כזו שתאפשר להם להתמודד עם החוויות הקשות שעברו ולחזור בהדרגה לשגרה.
פרוטוקול הטיפול שהוכן על ידי המועצה הלאומית לפוסט טראומה מבוסס על הבנה כי חזרה משבי מחייבת הסתגלות מורכבת, שכן במהלך השבי חוו החטופים מצבי לחץ קיצוניים, חשיפה לאלימות פיזית ונפשית, חוסר ודאות מתמשך ואף תחושות של חוסר שליטה מוחלט.
מדובר במצבים היוצרים השפעות פסיכולוגיות עמוקות, ולפיכך, שלבי ההחלמה אינם זהים לכל אדם ודורשים התאמה אישית בהתאם לנסיבות השבי והתגובות הנפשיות שלאחר השחרור.
מסמך ההנחיות המפורט כולל מספר עקרונות מרכזיים לטיפול ובראשם יצירת תחושת ביטחון מחודשת. על פי ההנחיות, יש לאפשר למטופלים מרחב שקט ונטול גירויים חזקים אשר עלולים לעורר זיכרונות טראומטיים. מודגש כי יש לתת מקום לתחושות המשתנות של החוזרים, ולא להאיץ בהם לדבר על החוויות שעברו, אלא להמתין עד שיהיו מוכנים לכך.
עם זאת, מודגש הצורך לזהות סימנים מוקדמים של הפרעות פוסט-טראומטיות, כמו פלשבקים, הפרעות שינה קשות או תגובות רגשיות קיצוניות, ולהפנותם לטיפול מתאים באופן מיידי.
בנוסף, מסמך ההנחיות מתייחס לחשיבות החיבור מחדש לעולם החיצוני. כותבי ההנחיות ממליצים לאפשר לחטופים ששבו להשתלב בהדרגה בחברה, לקבוע מסגרות תומכות ולסייע להם לשקם את מערכות היחסים האישיות שנפגעו כתוצאה מהשבי.
הפרוטוקול מדגיש את חשיבותם של בני המשפחה והקרובים בתהליך השיקום, תוך הנחיות כיצד לספק תמיכה רגשית מבלי להיות חודרניים מדי או לדרוש תשובות וחוויות בשלב מוקדם מדי.
אחד ההיבטים המרכזיים במסמך הוא ההכרה בכך שלא כל חטוף שסבל מתקופה ממושכת של שבי יפתח בהכרח הפרעה פוסט-טראומטית. עם זאת, במקרים שבהם ניכרות תגובות רגשיות חריפות או קושי מתמשך בתפקוד היומיומי, יש להפנות את המטופלים למומחים בטיפול בטראומה.
ההנחיות קובעות כי הטיפול המקצועי צריך לכלול שילוב בין פסיכותרפיה ממוקדת טראומה, מתן טיפול תרופתי במידת הצורך, ושימוש בטכניקות הרגעה מתקדמות להפחתת מתח וחרדה.
מרכיב נוסף וחשוב בפרוטוקול הוא ההתייחסות להקשרים החברתיים של החטופים ששבו. המסמך מדגיש את השפעת הסיקור התקשורתי והעניין הציבורי הרב במקרים של חטופים, וקובע כי יש להגן עליהם מחשיפה שאינה מבוקרת, אשר עלולה להחמיר תסמינים פוסט-טראומטיים ולגרום לתחושת חוסר שליטה נוספת.
לפיכך, אנשי המקצוע נקראים להדריך את המטופלים ואת בני משפחתם כיצד להתמודד עם עניין הציבור ולהציב גבולות ברורים מול אמצעי התקשורת.
מעבר לטיפול הפסיכולוגי הישיר, המסמך כולל גם הנחיות לגבי תהליך החזרה לשגרה תעסוקתית וחברתית. משרד הבריאות מנחה לסייע לחטופים ששבו למצוא עיסוקים משמעותיים שיוכלו להעניק להם תחושת שליטה וכיוון מחודש.
בתוך כך, ממליץ הפרוטוקול לעודד אותם לקחת חלק בפעילויות חברתיות בהתאם ליכולתם ולרצונם, ולשמר סביבה מכילה שתקל עליהם להשתלב מחדש במעגלים החברתיים שממנה נותקו.