צה״ל משנה את המציאות באזורים בהם הוא התמקם בסוריה ונערך לשהייה ארוכה במדינה. הצבא פתח צירי תנועה בין גדר הגבול לבין המוצבים הסורים עליהם השתלטו הכוחות של צה״ל במטרה למנוע חיכוך לא מבוקר עם האזרחים הסורים. במקביל צה״ל הסיר באזורים שונים את החורשות והיערות ויצר חישוף כדי להגביר את יכולת השליטה במרחב. בצה״ל מזהים בימים ובשבועות האחרונים כניסה של המשטר הסורי החדש אל האזורים הכפריים והעיירות הסוריות הקרובות לגבול. לפי שעה אין חיכוך בין כוחות צה״ל שנמצאים במרחב בשטח סוריה לבין הכוחות של המשטר החדש.
צה״ל שדרג באופן ניכר את המוצבים הסורים והפך אותם למוצבים ישראלים תוך שהוא מכניס לתוך המוצבים מבנים ואמצעים טכנולוגיים שיאפשרו שהות ארוכה במרחב החיץ.
מוצב כודנא היה אחד המבצרים שבנה הצבא הסורי לפני מלחמת יום כיפור. צה״ל ניסה לכבוש אותו ללא הצלחה במלחמת יום כיפור אך נכשל. ״הפיתה הסורית״ בכודנא שלטה על המרחב של מרכז הגולן. עמדות התקיפה כוונו מערבה לעבר ישראל.
כאשר צה״ל נכנס למרחב החיץ ונכנס למוצב כודנא הוא נע מזרחה, חצה את הוואדי שמגיע עד קונטרה, חצה את הכפר כודנא ועלה דרך חלקו האחורי של המוצב מהצד הסורי. בתוך שבועות הצליחו בפיקוד הצפון ״לסובב״ את המוצב והציר נפרץ מהצד הישראלי עד למרכז המוצב. מערך התצפית והאש כוון למזרח לכיוון סוריה ופחות לכיוון ישראל. המעברים ממזרח נחסמו וצה"ל יצר בידוד בכביש הסמוך כך שהאוכלוסייה המקומית לא תתקרב לכוחות הצבאיים.
לפני כמה ימים הגיעו למוצב קבוצה של נכבדים וביקשו ממפקד גדוד 74 של השריון, סא״ל א׳ שהוא מפקד הגזרה, עזרה דחוקה. הם סיפרו לו כי אין להם כבר שבועות אספקת מים קבועה. כאשר שאל מפקד הגדוד מה הסיבה לכך הבהירו לו המקימים כי המשאבה לבאר המרכזית חדלה לפעול בשל תקלה לפני חודשים עוד שהחיילים של צבא סוריה שלטו באזור. כאשר שאל מפקד הגדוד היכן נמצאת המשאבה שמספקת את המים לכל הבתים של הכפרים והעיירה הסמוכה הסבירו לו הנכבדים כי היא במרכז חצר המוצב.
צבא אסד ידע לשלוט על השיבר של המים. כך הוא שלט על האזרחים באכזור. בכל מוצב בגזרה מוצבת משאבת המים שמספקת את המים לתושבים. מפקד הגדוד מיהר להזעיק את צוות אגף הלוגיסטיקה של החטיבה ותוך שעות השמישו את המשאבה שמספקת מחדש את המים בברזים לתושבים.
אבל צה״ל דאג לא רק למים. בסוריה כך מתברר, היה עונש מוות למי שעקר עצים. במהלך עבודות החישוף במרחב החיץ צה״ל עקר חורשת אקליפטוס גדולה במיוחד. בתוך זמן קצר השמועה על עקירת העצים התפשטה בכל האזור ומאות משפחות הגיעו בתיאום עם החיילים והחלו לאסוף את הגזעים כדי שישמשו להם להסקה במהלך ימי החורף הקפואים. בצה״ל מנסים לא להתחכך עם האוכלוסייה המקומית, שומרים מרחקי ביטחון ומאפשרים למשטר הסורי החדש לנהל את שגרת החיים בכפרים ובעיירות. בצה״ל מבינים שזאת שאלה של זמן מתי יתעורר השטח וינסה לבצע פעולות לאומניות כלפי הכוחות, לכן רמת הדריכות של לוחמי גדוד 74 של חטיבה 188 של השריון וגדוד 890 של חטיבת הצנחנים שמחזיקים את קו המוצבים במרחב החיץ היא גבוהה במיוחד.
במקביל צה״ל דאג ללוחמים שנמצאים בקו המוצבים. בתוך שבועות ניהל צה״ל מבצע בינוי שעוד יילמד בבתי הספר הצבאיים בעולם. צה״ל סובב את המוצב הסורי המכונה ״פיתה סורית״ כך שהעמדות מכוונות כעת לכיוון סוריה ולא לישראל. לחצר המוצב הביאו מכולות מגורים ממוגנות לצד חדרי מלחמה ממוגנים וכן ציוד מתקדם. אפילו אנטנות לקליטה סלולרית הובאו למושב כדי שהלוחמים ישמרו על קשר עם בני המשפחה בארץ.
במקביל צה״ל העביר מכלי דלק ואספקה של תחמושת ומזון לתקופה ארוכה שבה המוצב יכול להיות מנותק בשל מזג אוויר קיצוני או בשל לחימה ממושכת. בצה״ל אף הספיקו להקים במוצב מועדונית וחדר אוכל ובימים הקרובים אף יוקמו מטבחים בכל המוצבים בקו, כך שהחיילים יקבלו ארוחות חמות בכל יום.
בצה״ל לא יודעים כמה זמן הצבא יידרש לשהות בשטח החיץ בסוריה, אך לפי הפעילות בשטח הוא לא מתכוון להתקפל בקרוב.
