רק סרט קולנוע עלילתי אחד, "בלוז לחופש הגדול", יצר הקולנוען רנן שור, שהלך לעולמו, אך אין בכך כדי למנוע ממנו מלהיחשב כאחת הדמויות המשפיעות ורבות המעש בקולנוע הישראלי. מה שידוע פחות שלא היה חסר הרבה שהסרט לא היה נוצר ואז הייתה נמנעת משור תהילת הבלוז.
"הסרט כמעט נשאר בגדר תסריט-סרק לא ממומש", סיפר לי שור בראיון. "חלפו שש שנים עד שאושר על-ידי קרן הקולנוע הישראלי, הופק כעבור שנה נוספת ויצא לאקרני בתי הקולנוע רק ב-87". זאת, לא רק באשר שהלקטורים (קוראי התסריטים מטעם הקרן – י. ב-א) טעו ועיכבו, אלא שמשקיעים לא התלהבו להשקיע בסרט הזה".
מדוע?
"כי הם היו מושפעים מההצלחה המסחרית של סרטי "אסקימו לימון" וה"בלוז" שלנו נראה להם כסרט פטפטני מדי עם גיבור פציפיסט, מוקף בדמויות אינטליגנטיות. בנוסף לכך, משרד המסחר והתעשייה, שאז עמד בראשו אריאל שרון, לא אהב את התסריט וזאת בלשון המעטה. בעקבות זה לא אושר לנו לצלם במקומות שעליהם היה אמור להמליץ לדובר צה"ל. וכשהסרט יצא, אנשי המשרד נמנעו מלעזור להפיץ אותו בשווקים בינלאומיים".
עד כדי כך?
"הם טענו שזה סרט אנטי ציוני, אפילו אש"פיסטי; כמובן, טענה מאוד טפשית ומקוממת, כולל הבעת דעה שיש יותר מדי …מוות וזאת בסרט שעסק בתקופת מלחמת ההתשה. בכך לא היה כדי למנוע את הכתרתו כ"סרט הישראלי הטוב ביותר בכל הזמנים" במשאל מטעם סינמטק ירושלים".
אף-על-פי-כן שור, בעברו במאי מצליח של סרטים קצרים ותיעודיים, לא המשיך לפיצ"ר שני והתמסר כל-כולו להקמת ולניהול בית הספר לקולנוע ולטלוויזיה על שם סם שפיגל, שאותו הגדיר כ"מפעל חיי".
