ההודעה על הירצחה של יֵהֵלִי גור בת ה-17 מפרדס חנה בפיגוע הכתה באבל ותדהמה לא רק את משפחתה, אלא גם מעגל גדול של חברים, חניכים ומדריכים. גור, שמתה מפצעיה לאחר שנפצעה אנושות בפיגוע הדריסה בצומת כרכור לפני שבועיים, הייתה תלמידת כיתה י"א בבית הספר 'אתגרי העתיד' בחריש וחניכה בקן של תנועת הנוער השומר הצעיר בעיר. במסדרונות בית הספר ובפעילויות הקן, היא הייתה ידועה כנערה חושבת, שואלת שאלות, מצחיקה ומחברת בין עולמות, שהשפיעה על רבים סביבה. כעת נאלצים בקן להתמודד עם האובדן הכבד תוך יצירת מרחבים לזיכרון, לעיבוד התחושות ולחיבור סביב האבל.
יהלי גור ז"ל (צילום: תיכון אתגרי העתיד, חריש)
"יהלי הגיעה לקן בכיתה ט' בעקבות לימודי פילוסופיה בבית ספר", מספר עמרי לובל (25), רכז קן השומר הצעיר בחריש זו השנה השנייה. "היא הבינה שהתנועה היא מקום לשאול שאלות קיומיות עם חניכים וחברים מהקן. בכניסה לתפקיד נאמר לי שהיא דמות מפתח בקן".
בשנה וחצי האחרונות הדריכה גור את קבוצת 'שווארמה' בשכבה ו' בקן. "בתקופת הימים הלאומיים היא התייעצה עם מלווי ההדרכה שלה", נזכר לובל, "איך לשאול את החניכים שלה את השאלות שעולות סביב הימים האלו, ובמיוחד השנה: מה המשמעות של ציון יום העצמאות אם יש חטופים בעזה? למה אנחנו כאן ומה הסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו? בכלל, המאבק להשבת החטופים היה חשוב לה מאוד".
רצינותה של גור לא גרעה מאופייה החברתי. "יהלי הייתה קורעת מצחוק", מספר לובל. "שכבת י"א מחולקת לחבורות, וליהלי היה קשר לכל אחת מהן. ניתן היה לראות זאת כשחבורות אקלקטיות הגיעו לנחם בשבעה".
חלל לשיחה ולבכי, וחלל למוזיקה ולמשחק
לובל משחזר את הרגעים שבו נודע לו על מצבה של גור. "קיבלתי את ההודעה על הפיגוע כשהייתי בהכנה לטיול פסח. בהתחלה חשבנו שאף חניך לא נפגע, ואז הודיעו לנו מבית הספר שיהלי פצועה אנושות".
עומרי לובל, רכז הקן (צילום: השומר הצעיר)
ההתמודדות החינוכית החלה באותו רגע. "בערב פתחנו את בית הספר יחד עם צוות בית הספר. המטרה הייתה לאפשר לתלמידים מקום לשחק, לדבר ובעיקר לא להיות לבד עם המחשבות שלהם. הקומונרים של הקן מדריכים בבית הספר, כך שזה לא היה משנה אם התלמידים הם חניכים בקן או לא".
איחולי החלמה שכתבו חניכים בקן ליהלי גור, בזמן שנאבקה על חייה (צילום: השומר הצעיר)
החניכים בקן כתבו איחולי החלמה לגור. "במשך שישה ימים עד שקיבלנו את ההודעה, ניסינו לשמור על שגרה ככל האפשר", אומר לובל, "כמובן שכל הזמן הזה התפללנו לשלומה, עד שהתבשרנו לצערי הרב על מותה".
לובל וחברים נוספים מהתנועה הגיעו לבקר בשבעה. "המשפחה סיפרה לי שיהלי הייתה מדברת הרבה בבית על התנועה, ולאמא שלה היה חשוב שנרגיש בנוח. המשפחה שלה מדהימה".
'שבעה חינוכית' לזכר יהלי גור בקן השומר הצעיר בחריש (צילום: השומר הצעיר)
במקביל לשבעה של המשפחה קיים הקן, לדברי לובל, 'שבעה חינוכית אלטרנטיבית'. "היה לנו ברור שצריך להמשיך לתת לחניכים מקום להיות. בנוסף ידעתי שעליי לא לסמוך על האינסטינקטים המיידים שלי אלא להתייעץ עם אנשי מקצוע כמו השירות הפסיכולוגי הייעוצי (שפ"י) של חריש ויועצות בית הספר. היה לי חשוב לא להיות לבד".
'שבעה חינוכית' לזכר יהלי גור בקן השומר הצעיר בחריש (צילום: השומר הצעיר)
המדריכים הפגישו באותו שבוע את הקבוצות הצעירות בקן לעיבוד התחושות, בשיתוף שפ"י. לובל מספר: "לקבוצת 'שווארמה', שיהלי הדריכה, היה מפגש שבו שאלנו מה הם היו רוצים לזכור מיהלי, ועוד שאלות הקשורות לזיכרון ולעיבוד האבל".
התוכנית החינוכית לבני הנוער נראתה שונה. "הבנו שנדרשים מענים מגוונים: חלל אחד בו אפשר לדבר, לפרוק ולבכות, ולעומתו חלל המוגדר ככזה שאפשר לשמוע בו מוזיקה שמחה, לרקוד ולשמוח. מלבד זאת היו פעילויות כמו צביעת ציורי קיר וקבלת שבת. וכמובן המון המון אוכל".
