45% מבני הנוער בסיכון מדווחים על שימוש באלכוהול, 35% סובלים ממצוקות נפשיות, ו-30% מדווחים על אי-ביקור סדיר במערכות החינוך, לפי הדו"ח השנתי של עמותת עלם (עמותה לנוער במצבי סיכון) ל-2024, שהוגש היום (שני) לשר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי. עלם מדווחת על יותר מ-10,000 פניות של בני נוער למערך הסיוע של העמותה ברשת ב-2024.
עלם היא עמותה המסייעת לבני ובנות נוער במצבי סיכון, ומפעילה עשרות מרכזי נוער ברחבי הארץ, ניידות שמסתובבות ברחובות בשעות הלילה ומאתרות בני נוער בסיכון ומפעילה אלפי מתנדבים, חלקם גם נמצאים במקומות בילוי נפוצים בקרב בני נוער וצעירים ברחבי הארץ, כולל במסיבת הנובה, שבה נרצחו ארבעה ממתנדבי העמותה, מפעילה סיוע לבני נוער בסיכון ברשת ועוד.
לפי הדו"ח, צוותי עמותת עלם פגשו השנה יותר מ-13 אלף בני ובנות נוער בסיכון. 50% מהנערים הבנים דיווחו על שימוש באלכוהול, ו-26% מבני הנוער שפגשו מתנדבי העמותה דיווחו על שימוש בחומרים אסורים. 35% מבני הנוער דיווחו על תחושות של בדידות, דיכאון וחרדה, ובקרב נערות המספר מגיע ל-47%.
30% מהנערים נמצאים על רצף הנשירה מהלימודים – מביקור לא סדיר עד ניתוק מוחלט ממסגרות חינוכיות. השיטוט במרחבים הציבוריים והשהייה הממושכת מחוץ לבית חושפים את בני הנוער לתופעת אלימות הרחוב: 20% מהמשיבים דיווחו שסבלו מאלימות, ואחד מכל חמישה בני נוער דיווח על אירועי אלימות מחוץ לבית במרחבים הציבוריים השונים – בבית הספר, ברחוב וכו'.
דני לויט, סמנכ"ל עלם. "יותר ילדים ונערים מסתובבים עם נשק, בעיקר עם סכינים. יש איזו תחושה של חוסר מוגנות, וגם חוסר אמון במי יציל אותי אם יקרה משהו" (צילום: עלם)
דני לויט, סמנכ"ל עלם, מספר ל'דבר' שהשנה, בעקבות המלחמה, נכנסו עוד אלפי בני נוער למעגל הסיכון, וההתנהגויות הסיכוניות החריפו. "אנחנו רואים יותר אלכוהול, יותר סמים, ואנחנו רואים גם את הגיל יורד. אנחנו רואים שאופי השימוש הוא פתאום אחר, הוא פחות חברתי ולפעמים אפילו משמש יותר לצרכים של בריחה, דברים שיותר מאפיינים שימוש בחומרים בקרב אנשים מבוגרים".
עוד דבר שרואים יותר ברחובות, אומר לויט, זה את הילדים והנוער מתחמשים. "יותר ילדים ונערים מסתובבים עם נשק, בעיקר עם סכינים. יש איזו תחושה של חוסר מוגנות, וגם חוסר אמון במי יציל אותי אם יקרה משהו. זה גם עניין של אווירה כללית – לשאת נשק ל'הגנה עצמית' זה יותר מקובל, יש יותר נשק ברחוב".
לויט מספר שבעבר, לפני 7 באוקטובר, עלם הייתה פוגשת בעיקר בני נוער שהם בסיכון במובן היותר 'קלאסי' של המילה – ילדים שבאים ממשפחות הרוסות, מבתים בעייתיים, נערים שחיים בעוני, נוער קצה, נוער נושר, צעירים חסרי בית, צעירות וצעירים בזנות ועוד. "מאז 7 באוקטובר כל המערך של מה זה נוער בסיכון בכלל השתנה. וגם מי שעלם פוגשת ברחובות השתנה", הוא אומר. "אנחנו רואים אותם. אלה דברים שמאחורי המספרים. יש יותר נערים ברחוב, ויש יותר סוגים של נערים ברחוב".
השנה פגשו מתנדבי עלם ברחובות לא מעט נערים שמגיעים מבתים נורמטיביים, ממשפחות נורמטיביות, ומבתים הנמצאים במצב סוציואקונומי בינוני ואפילו גבוה, שמגיעים ממקומות שמתנדבי עלם לא היו רגילים להגיע אליהם – קיבוצים, מושבים, שכונות שנחשבות 'טובות'.
"נקודת ההתחלה של הסיכוניות השתנתה", הוא מסביר. "המצוקה יכולה פתאום ליפול עליך. פתאום יש ברחוב ילדים ממשפחות נורמטיביות לחלוטין שהתפרקו כי האבא כבר שנה לא נמצא כי הוא במילואים. ילדים שמצבם הנפשי הידרדר כי הם חוו אובדן במשפחה או כי בן משפחה חזר נכה מאירועי 7 באוקטובר או פצוע מהמלחמה. או 'סתם' ילד ששמים אליו לב פחות עכשיו כי האח בעזה, או שאימא שלו צריכה לטפל באחים לבד אז פתאום יש עליו פחות עיניים. או ילד שאיבד אח, או ילדה שאחותה איבדה את החבר. או שיש יותר מתח ופחד בבית סביב המצב, או שהמצב הכלכלי הידרדר".
גם חוויות הפינוי והעקירות מהבית השפיעו על עשרות אלפי בני נוער. "פגשנו השנה לא מעט חבר'ה מפונים מהצפון והדרום. הם לא בהכרח באים מיישובי פריפריה, אבל המלחמה והסיטואציה של העקירות היא זו שהכניסה אותם לתוך מעגל הסיכון. העקירה מהמסגרות, הבלבול סביב לימודים ובתי הספר, החוסר בבית, המחסור בגבולות בסיטואציה של הפינוי, הפרטיות שנלקחה מהם ברגע שהם עברו לחדר במלון. כל אלה הפכו בן רגע חלק מהחיים של מאות אלפי ילדים ובני נוער.
"כל אלה מכניסים ילדים ונוער למעגל הסיכון, שאנחנו היום פוגשים אותם ולומדים מה הם צריכים מאיתנו". לויט מוסיף שגם הפרספקטיבה של עלם, כעמותה שעובדת עם נוער בסיכון, השתנתה בשנה האחרונה. "הבנו שהמציאות לא בהכרח תחזור להיות מה שהייתה לפני כן. המלחמה שינתה פה דברים לטווח הארוך. מצד שני, הדברים כבר מתחילים לחזור לפרופורציות. התחלנו לעבוד בעוד 20 מוקדים שלא עבדנו בהם לפני זה. אנחנו עובדים על תוכניות חדשות ומנסים להבין איך להתמודד עם המצבים הסיכוניים החדשים".
שר הרווחה והביטחון החברתי, יעקב מרגי, אמר במעמד הצגת הדו"ח: "מתחילת המלחמה זיהינו את בני הנוער כאוכולוסייה שעלולה להיות מושפעת מהמצב וגייסנו את השותפים שלנו, ועלם בראשם, לתת מענה לבני הנוער בתקופה המאתגרת הזו. הדו"ח שעלם מגישים לנו היום יסייע לנו לקבל תמונה על מצבם של בני נוער בסיכון במהלך המלחמה ובהתאמת המענים עבורם. אני רוצה להודות לנשיא עלם הרב שי פירון ולכל הצוות של עלם על העבודה המקצועית המעולה שהם עושים. משרד הרווחה שם את הנוער בסיכון בראש סדר העדיפויות וביחד עם שותפיו ימשיך לפעול לפיתוח מענים עבורם בשנים הקרובות".
