שעתיים וחצי דיברו ולדימיר פוטין ודונלד טראמפ בטלפון ביום ג'. הדין־וחשבון האמריקאי היה קצר למדי, אבל אופטימי יחסית; הרוסי היה קצר ומסויג. פוטין שיבח את יוזמת השלום של טראמפ למלחמה באוקראינה, אבל התנה אותה במילוי מיידי של תביעות, שיקשו על אוקראינה לחזור ולהתייצב בשדה הקרב אם רוסיה תחליט לחדש את המלחמה.
● פוטין וטראמפ הגיעו להסכמות: מה תכלול הפסקת האש החלקית?
● ארדואן דאג שיעצרו את היריב הכי גדול שלו; הבורסה באיסטנבול צנחה
● בטורקיה התגאו בצעד נגד ישראל, דוח חדש חושף את ההשפעה האמיתית
לישראל יש עניין מיוחד במשהו כמעט צדדי. לפי הבית הלבן, שני הנשיאים הסכימו, כי אין להרשות לאיראן "להיות אי פעם בעמדה שממנה תוכל להחריב את ישראל". הניסוח הזה אינו מובן מאליו, כפי שיוסבר להלן.
"שיחה טובה"
ארה"ב הציעה בשבוע שעבר לאוקראינה הפסקת אש מיידית ל־30 יום. האוקראינים נענו. פוטין מתחכם. הוא מוכן להפסקה הדדית ל־30 יום של התקפות על מערכות האנרגיה. הרוסים הסבו נזקים עצומים למערכת האוקראינית, אבל גם האוקראינים גובים מחיר כבד באמצעות כטב״מים שהם שולחים למעמקי רוסיה.
פוטין גם מציע חילופי שבויים מוגבלים. הוא יודע שהצעות כאלה שובות את לבו של טראמפ, אולי מפני שהן קלות לשיווק תקשורתי וכרוך בהן הישג מיידי.
אבל פוטין גם הבהיר שהפסקת אש מלאה, אפילו לזמן קצר, תוכל לצאת אל הפועל רק אם ייאסר על אוקראינה לנצל אותה כדי לגייס חיילים ולאמן אותם; ורק אם במהלכה תופסק אספקת נשק ומידע מודיעיני לאוקראינה.
קשה להאמין שהאוקראינים יסכימו. אבל נראה שהסכמתם או סירובם אינם מטרידים את פוטין. הוא רוצה להעמיד את טראמפ במבחן. נשיא ארה"ב כבר הפסיק פעם אחת את משלוחי הנשק לאוקראינה ואת שיתוף הביון איתה. אולי הוא יחזור לסורו. הוא כבר אמר בשבוע שעבר ש"הרבה יותר קל" לשאת ולתת עם רוסיה.
טראמפ רמז שהוא שוחח עם פוטין על סיפוח שטחים אוקראיניים לרוסיה. לא ברור אם הוא התכוון לשטחים שרוסיה כבר כבשה, או לשטחים נוספים שהיא תובעת. הוא גם רמז שדיבר עם פוטין על גורל תחנת הכוח הגרעינית גדולה בזאפוריז'יה, שהרוסים כבשו בימי פלישתם הראשונים, לפני שלוש שנים.
"שיחה טובה", כתב טראמפ בחשבון המדיה החברתית שלו. אבל אפילו ההסכמה הקונקרטית היחידה לא הייתה מוסכמת. הרוסים אמרו שהם יפסיקו את ההתקפות על מערכת האנרגיה האוקראינית. האמריקאים אמרו שהוסכם כי ייפסקו ההתקפות על "אנרגיה ותשתית", זאת אומרת גם נמלים, גשרים, כבישים ושדות תעופה. אין לזה זכר בהצהרה הרוסית.
להטעים מה גדול רצונם הטוב, שעה קלה לאחר שיחת הטלפון הרוסים פתחו התקפה נרחבת של מל״טים מתוצרת איראן נגד חצי שטחה של אוקראינה, כולל עיר הבירה קייב.
אופציית החיסול הציוני
ישראלים יתעניינו בעצם הזכרתה של ישראל בטקסט של הבית הלבן. הנשיאים שוחחו על הצורך "לשים קץ להפצת הנשק האסטרטגי", זאת אומרת גרעיני ובליסטי; והם הסכימו כי "אל לאיראן להיות אי פעם בעמדה שממנה תוכל להחריב את ישראל".
זה ניסוח המצדיק קורת רוח בזכות הפוטנציאל שלו. גם כאשר נדרשה שלא לפתח נשק גרעיני, איראן מעולם לא נדרשה להתחייב חד משמעית שהיא לא תנסה להרוס את ישראל באמצעים אחרים. קצת משונה שישראל עצמה לא עמדה על התנאי הזה. היא לא ניסתה למשל לכלול אותו בהסכם הפסקת האש שסיים את המלחמה בלבנון.
איכשהו, מבלי להתכוון, הן הדמוקרטיות המערביות והן הדיקטטורות הלא־מערביות (רוסיה וסין, שהיו שותפות להסכם אובמה עם איראן, בתחילת 2016), השאירו בידי איראן את אופציית החיסול הציוני.
מן הניסוח הבוקע מן הבית הלבן, "אל לה לאיראן להיות אי פעם", משתמעת הגדלת בית הקיבול של עיסקה אפשרית שטראמפ יחתום עם איראן. גם אם יש כאן רק ניואנס, אין סיבה שישראל לא תרחיב אותו. הבעיה היחידה בהפגנת הרצון הטוב הזו כלפי ישראל היא שאין היא מוזכרת כלל בדוח הרוסי על שיחת פוטין־טראמפ, לפחות לא בדוח שציטטו ביום ג' סוכנויות הידיעות.
כך או כך, מעניינת היא העובדה שטראמפ החליט לנהל שיחה רחבה עם פוטין על מצב העולם, ולכלול בה את המזרח התיכון. ארה"ב אמנם שיתפה פעולה עם רוסיה בענייני המזרח התיכון במרוצת השנים. עיסקה אמריקאית־רוסית בימי אובמה פטרה את משטר אסד מעונש כבד על שימוש בנשק כימי בשלבים מוקדמים של מלחמת האזרחים.
כיוצא בזה, השתיים שיתפו פעולה בעיסקה הגרעינית עם איראן, ב־2016. אבל לא היה שיתוף פעולה של ממש בסכסוך הישראלי־ערבי/פלסטיני זה 30 שנה ויותר, וגם אז רק באופן טקסי (שר החוץ הרוסי היה שושבין נומינלי בהסכמי אוסלו).
רוסיה תהיה השמינית?
איננו יודעים די הצורך על פרטי שיחת הטלפון של יום ג', אבל נראה מרמזים שונים שהיא התקרבה להיות מה שקוראים בלשון האלגנטית של הדיפלומטיה הבין לאומית הקלאסית tour d’horizon, או סקירה רחבת יריעה של ענייני העולם. כך מדברים שליטים המכירים זה בכוחו ובהשפעתו של זה.
להכרה כזאת נכסף ולדימיר פוטין מאז ומעולם, או לפחות מאז סולק מן הפורום של הדמוקרטיות התעשייתיות, הידוע עכשיו כG-7, אבל היה ידוע אז, כ־G-8. זה הפורום המדיני רב־היוקרה ביותר עלי אדמות. חברותה של רוסיה בו היתה מלכתחילה לא־טבעית, מפני שהיא מעולם לא הייתה 'דמוקרטיה תעשייתית'. פלישתה לחצי האי קרים, ב־2014, שמה קץ להעמדת הפנים.
בשבועות האחרונים טראמפ דיבר על רצונו להחזיר את רוסיה אל הפורום. קטן הוא הסיכוי ש־6 החברות האחרות יסכימו. קנדה היא עכשיו הנשיאה התורנית של הפורום, וראש ממשלתה החדש, מרק קרני, עומד לארח את עמיתיו בחודש יוני. הוא הקדים להודיע, כי יזמין את זלנסקי להצטרף.
בהתחשב בחומרת המשבר ביחסי קנדה עם טראמפ קשה לחשוב על אתר מוצלח פחות לפסגת השבע, בייחוד אם טראמפ יעמוד על הזמנת פוטין, ואם המכסים הכבדים על יבוא קנדי יעמדו בעינם ויוסיפו להסב נזק כבד לכלכלת קנדה.
מן הדוח הקצר על שיחת הטלפון עם פוטין נראה שטראמפ מכשיר את הקרקע להפשרה מקיפה של היחסים. ההודעה הרוסית מטעימה את הפוטנציאל הכלכלי של יחסים מחודשים, זאת אומרת השקעות אמריקאיות באוצרות טבע. חוץ מזה, רוסיה הציע אקט מובהק של התפייסות: משחק הוקי־קרח בין טובי השחקנים משתי הארצות. מה ראוי הוא שירח הדבש יתחיל בקרח.
