כותבים קטארים ואישים המקורבים לקטאר פרסמו מאמרים ופוסטים בשבחו של השיח' אחמד יאסין, מייסד תנועת חמאס, לקראת יום השנה ה-21 לחיסולו. הכותבים העלו על נס את מורשת הג'יהאד שהנחיל לדורות שאחריו. כך למשל, עורך היומון הקטארי אל-שרק, ג'אבר אל-חרמי, שיתף בחשבונו ברשת X הקלטה של השיח' יאסין שבה הוא נשמע משבח את דרך ההתנגדות והג'יהאד, וכתב: "נום והיה שבע רצון, שכן נטיעותיך כבר הבשילו, ובניך ונכדיך משלימים את הדרך שהתווית".
ד"ר מוחמד אל-צר'יר, חבר באיחוד העולמי של חכמי הדת המוסלמים, אחת מזרועותיה של קטאר להפצת אידיאולוגיה טרוריסטית אסלאמית קיצונית, שיבח את השיח' יאסין ברשת X: "21 שנים חלפו מאז מותו של שיח' השהידים, אחמד יאסין, בעל האמביציה, שהחיה את רוח הג'יהאד באומה ודרבן את תנועת ההתנגדות חמאס מכיסא הגלגלים שלו עד אשר זכה בשהאדה (הקרבת הנפש למען האסלאם) בדרכו לעבודת האל".
גם היומון הקטארי אל-שרק פרסם לאחרונה מאמר בשבחו של יאסין, שבו נטען כי זכרו של יאסין עודו נוכח בקרב העם הפלסטיני, ודרך הג'יהאד שהוא התווה וזרע את זרעיה עודנה חיה וקיימת בעזה: "שיירות השהידים לא ייפסקו עד לשחרור פלסטין וירושלים". המאמר אף ציטט את אמירותיו של יאסין בגנות היהודים ובשבח השהאדה והג'יהאד לשחרור כל פלסטין מהים עד הנהר. כמה חודשים קודם לכן פרסם היומון מאמר נוסף בשבח יאסין אשר השריש את תרבות ההתנגדות בקרב הפלסטינים ואת מושג השהאדה שעליו מבוססת תרבות ההתנגדות.
הכותב הקטארי אבראהים עבד אל-רזאק אאל אבראהים, הידוע בתמיכתו בג'יהאד נגד ישראל והיהודים, פרסם בטורו ביומון מאמר שבו שיבח את יאסין, אשר לדבריו "יישאר הכוכב בשמי הג'יהאד". הוא הוסיף שזכרו של יאסין עדיין חי בקרב העם הפלסטיני, "ששיירות השהידים שלו" יימשכו עד לשחרור אדמת פלסטין וירושלים. במאמר ציטט הכותב כמה מאמירותיו המפורסמות של השיח' יאסין על שנאתו ליהודים, על תנועת חמאס, על הג'יהאד והשהאדה ושחרור פלסטין "מהים עד הנהר". כך כתב: "בבוקר יום שני 22 במארס 2004, הייתה ליאסין פגישה יקרה – פגישה עם השהאדה למען אללה, שבמשך זמן רב הוא ייחל שאללה יממש אותה עבורו. וכך היה: ביום הבלתי נשכח הזה השיח' של לוחמי הג'יהאד, השיח' אחמד יאסין מת כשהיד כשהיה בדרכו חזרה מתפילת השחר במסגד בעזה המפוארת.
"ציון יום השנה למותו כשהיד מגיע השנה כשהשיח' של לוחמי הג'יהאד אחמד יאסין עדיין נוכח ברוחו בכל זירות האירועים של פלסטין, של האומה האסלאמית ושל האנושות.
כן, השהיד הזה המריץ אומה שלמה מכיסא הגלגלים שלו וניהל את תנועת הג'יהאד החזקה ביותר שידעה ההיסטוריה המודרנית, והוא עודו מפיח חיים באירועי תנועת הג'יהאד הפלסטינית על אדמתה. יום השנה למותו של מייסד תנועת ההתנגדות האסלאמית חמאס הוא למעשה יום השנה של כל שהיד על אדמת פלסטין. שיירות השהידים על אדמת פלסטין נמשכות ללא הפסק והן כוללות מעשי גבורה והקרבה דור אחר דור, שיימשכו עד לשחרור אדמת פלסטין וירושלים מידי הציונים הסוטים וגוזלי האדמה, בקרוב בעזרת אללה".
גם סלימאן צאלח, חבר לשעבר בפרלמנט המצרי מטעם האחים המוסלמים, פרסם ב-11 באוגוסט 2024 בטורו ביומון מאמר שבו שיבח את השיח' יאסין, שלדבריו השריש את תרבות ההתנגדות בקרב הפלסטינים ואת מושג השהאדה שעליו מבוססת תרבות ההתנגדות. לדבריו, יאסין חינך דור חדש לקרוא תיגר על תרבות הפסיביות והכניעה למציאות והוביל להתפתחותה של ההתנגדות הפלסטינית. "נכסים רעיוניים ותרבותיים הם ממקורות הכוח החשובים ביותר של אומות והם אלו שמעודדים אנשים לפעול, לעשות, לחפש אחר משאבים כלכליים ולהשתמש בהם כדי להשיג התפתחות וקדמה. תרבות גם מעודדת אנשים להמציא וליצור רעיונות חדשים ומגבירה את היכולת של ההנהגה לבסס חזון חדש ולתכנן את העתיד. אולם האימפריאליזם פעל במשך 200 השנים האחרונות כדי להפיץ את תרבות הפחד מפני שינוי, את תרבות הכניעה למציאות, ותחושות של חוסר אונים ופסיביות, ובכך הרס את יכולותיה של האומה האסלאמית.
"ההישג החשוב ביותר של השיח' אחמד יאסין היה חינוך דור חדש שהתנגד לתרבות הרפיון, הפחד והכניעה למציאות. הוא נתן דרור לדמיון הפוליטי, החברתי, הספרותי והמדעי שלו, ויצר רעיונות חדשים, שהאויב לא היה יכול לצפות להם.
"השיח' הציג דוגמה ומופת לדור הזה של הלוחמים למען חירות ושחרור והוכיח להם שיהיו אשר יהיו הנסיבות, אדם יכול להתנגד, לקרוא תיגר על המציאות ולשנותה ולברוא חזון חדש. הוא הוכיח שהקשר לאסלאם במישורי האמונה, השריעה, התרבות והחינוך הוא מקור הכוח החשוב ביותר לאדם ולאומה.
"רעיון זה השתרש במוחותיהם ובלבבותיהם של דור חדש של צעירים ושבה את ליבם של רבים מהחולמים על חירות, על שיבה ועל שחרור ירושלים ופלסטין. הדור הזה קרא תיגר על המציאות שלו, לאחר שלמד אותה, שכן המנהיגים שאותם חינך השיח' יאסין הכירו היטב את כוחו של האויב וסבלו מאוד מעריצותו ואכזריותו בכלא. המנהיגים הללו חלמו לחדד את המוחות כדי לחשוב ולתכנן את בניית העתיד, את מימוש האנרגיות ואת הפיכת הצעירים למי שמייצרים רעיונות ופועלים למימושם. כל אימת שמנהיג מת כשהיד הגיע מנהיג חדש הנושא בליבו את חלום השחרור ומייצר רעיונות חדשים למימושו.
"לא ניתן להביס את התרבות הזו וצבא הכיבוש אינו מסוגל להתמודד עמה באמצעות כוחו השרירותי, משום שהרעיונות מתפשטים והמאמינים בהם נושאים אותם עמם. רעיונות אלה מגבירים את נחישותם של המאמינים בהם ומובילים לטיפוח מנהיגים חדשים. כך, כל אימת שמנהיג מת כשהיד הופיע מנהיג חדש הדוגל בחזון, נותן ביטוי לחלום, מתכנן תוכניות ומפתח את הפעילות של ההתנגדות. כך הפכה תרבות ההתנגדות למקור הכוח החשוב ביותר, שהוא מקור שמתחדש ולא מתכלה ומדי יום מתווספים לו רעיונות רבים ומופיעים מנהיגים חדשים הדוגלים בתרבות זו. האם ייתכן שתרבות זו תהפוך למקור הכוח של האומה האסלאמית כולה ולאמצעי לשינוי המציאות שלה ולבניית עתידה?"
