רומן שרון נחשב לאחת ההבטחות הגדולות של הפופ הישראלי: יוצר-זמר-שחקן יפה תואר, שפרץ לתודעה כסולן להקת חיל התותחנים ובהמשך כיכב בפסטיבלים ובהצגות, וכן הקליט להיטים שכבשו את הרדיו. ב-6 בפברואר 1974, יום אחרי יום הולדתו ה-23, הקריירה שלו נגדעה בעת שנהרג בתאונת דרכים קטלנית בסיני בעת שהיה בדרכו לבדר חיילים במוצבים.
שרון (במקור צ'רנר), בן לניצולי שואה, היה נצר אחרון למשפחתו ועם מותו לא נשאר אף זכר למשפחה, למעט שיריו שיישארו לנצח. הוא נולד בפולין ובגיל חמש עלה עם משפחתו לישראל והתגורר בחולון. כילד עבד כשוליה לאביו הקוסם ובעידוד השחקנית-זמרת רחל אטאס פנה ללימודי מוזיקה, החל לכתוב ולהלחין את שיריו הראשונים וניגן ושר בלהקת קצב ("הדרורים").
בפרק זה של ההסכת "מילים ולחן" חזר חוקר המוזיקה דודי פטימר אל סיפורו ואל שיריו הגדולים של שרון, החל מהתקליטון הראשון שהוציא בגיל 17 עם להקת הטילים, דרך הלהיטים שהקליט בלהקה הצבאית ("סינדרלה", "בחופשה הבאה", "הפרפרים"), ההצגה "לילי גם" (בה כיכב לצד יזהר כהן) וקריירת הסולו שהניבה שלאגרים שכבשו את הרדיו ("בלדה למחפשים", "לילה טוב", "חיוך שלך", "הפעמון" ו"העולם שלי ושלך") – עד מותו הטרגי.
