מספר התלמידים השוהים בפנימיות רווחה ואינם משובצים למוסדות חינוך הצטמצם מ-47 ל-17, כך נאמר אתמול (שלישי) בוועדת החינוך שעסקה בנושא. צמצום זה נובע מדרישת הוועדה ממשרדי החינוך והרווחה לשבץ תלמידים אלו.
שיבוץ התלמידים מאתגר מכמה סיבות. הראשונה היא מספר הגורמים הגדול יחסית המעורב בשיבוץ זה: ההחלטה להוציא תלמידים מבתיהם היא של משרד הרווחה, הפיקוח על בתי הספר שלומדים בהם התלמידים הוא של משרד החינוך, והשיבוץ עצמו הוא באחריות הרשות המקומית. גורמים במשרדי החינוך והרווחה אמרו כי הדיון הקודם בוועדה ביולי שיפר את שיתוף הפעולה שלהם בנושא.
לעומת זאת, גורמים שונים בדיון טענו כי מצד הצלע השלישית, השלטון המקומי, נדרשת עבודה נוספת, ייתכן ברמת החוק. אחת הבעיות שהועלו היא חוסר בהירות בנוגע לתקצוב ההסעות של תלמידים למוסדות החינוך השונים, שמשרד החינוך משפה את הרשות המקומית עבורו.
נוסף על כך, 56% מהתלמידים זכאים לשירותי חינוך מיוחדים, ולכן קשה יותר למצוא מוסד חינוכי המותאם לצורכיהם במציאות של מחסור בשירותי חינוך מיוחד. חלק מהתלמידים עדיין מחכים לוועדת זכאות ואפיון שתקבע את זכאותם.
יו"ר העמותה לקידום הפנימיות בישראל, אבישי פריזדה, שיבח את עבודת הוועדה, אך התריע כי יש לבצע שינויים מנהליים: "צריך גורם אחד שיתכלל את הרישום למוסדות החינוך. רישום תלמידים בפנימיות רווחה נראה שונה מזה של שאר התלמידים במערכת החינוך. הרשויות המקומיות מתחילות להיערך לשנת הלימודים הבאה במאי, ואז אני מגיע עם תלמיד בנובמבר וזה לא מסתדר להן".
אם לתלמידה סיפרה בוועדה על בתה שניסתה להתאבד ואושפזה בכפייה במשך חמישה חודשים מכיוון שלא הייתה לה מסגרת חינוכית שתקלוט אותה. "צריך לחייב כל פנימייה שיהיה מישהו שאחראי על החלק החינוכי של החניכים בפנימייה. מישהו שאחראי על הביקור הסדיר, על השתתפות באסיפות הורים. אם המדינה אומרת שהילדים האלו הם תחת חסותה, אז צריך עד הסוף. זה העתיד של הבת שלי וחברותיה. זו הדרך שלהן להשתקם".