עדכון אחרון: 15.12.2024 | 11:33
160 כתבי אישום הוגשו ב-2023 בגין עבירות הסתה לטרור, מתוך 301 תיקים שנפתחו; וב-2024 הוגשו 68 כתבי אישום מתוך 238 תיקים שנפתחו, כך עולה מדו"ח מיוחד של מרכז המחקר והמידע של הכנסת שהוצג בדיון בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת ביום שלישי האחרון בנושא גילויי ההסתה ברשתות החברתיות ומדיניות האכיפה. הממצאים מראים שרק כ-25% מהתיקים מובילים להעמדה לדין.
פילוח לפי קבוצות אוכלוסייה מעלה כי 92% מהחשודים בתיקים היו ערבים. מתוך 42 כתבי האישום שהוגשו נגד ערבים ב-2024, אף לא אחד הסתיים בזיכוי. לעומת זאת, לא הוגש אף כתב אישום בתיקים שהיו מעורבים בהם חשודים יהודים, אף שמספרם עמד על 20.
בעקבות אירועי חרבות ברזל באוקטובר 2023, המשטרה קיבלה סמכות לפתוח בחקירה גם ללא אישור פרקליטות המדינה במקרים של גילויי תמיכה מובהקים בארגון חמאס. השינוי הוביל לפתיחת 105 חקירות נוספות, אך נתונים אלה לא נותחו לפי פילוח אוכלוסייה.
פקד דנית שושן חליוה, נציגת המשטרה בדיון, אמרה כי כל תלונה על הסתה מטופלת במידה שווה מהסיבה שאין להם יכולת טכנית לפענח תלונה לפי לאום, מגדר וכו'.
מהצד השני, עלתה תמונה מדאיגה באשר לחוויית הגולשים ברשת בזמן המלחמה. סקר של איגוד האינטרנט הישראלי שהוצג בדיון העלה כי 62.6% מהמשיבים הערביים חושבים שהמלחמה הגבירה את השיח האלים ברשתות, לעומת 40.3% מהמשיבים היהודים. 61% מהמשיבים הערבים נתקלו בקללות ונאצות ברשת ו-28% חוו העלבות אישיות. 29% מהערבים חוו מעקב או הטרדה לעומת 13.4% מהיהודים החילונים, ו-23% מהערבים חוו חרם לעומת 13.1% מהיהודים חילונים. 21.5% מהערבים חוו חשיפת מידע אישי ללא הסכמתם לעומת 12.3% מהיהודים החילונים.
"עברנו תקופות קשות מאוד מאז 48', ולמרות האירועים הגדולים הצליחו לשמור על חיים משותפים בצורה זו או אחרת, וחובה על כולנו לשמר את זה", אמר יו"ר הוועדה, ח"כ איימן עודה (חד"ש-תע"ל). "יש דברים מאוד בסיסים ואלמנטריים, וזה להוציא את כל האזרחים ממעגל האימה והפגיעה. זה המינימום הנדרש, עוד טרם כל הוויכוחים הפוליטיים הקשים בינינו".
