שווי האקזיטים בהייטק נושק ל־15 מיליארד דולר ב־2024 ועסקת פאראגון, כמו גם מכירת חברת פרספשן פוינט ב־100 מיליון דולר לפורטינט בשבוע שעבר, מראות כי המילה האחרונה אולי עוד לא נאמרה וגם בשבועיים הקרובים המספרים עשויים להשתנות עוד.
פאראגון, שהקימה קבוצת יוצאי 8200 יחד עם מפקדם לשעבר אהוד שניאורסון ויחד עם ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק כמשקיע וחבר דירקטוריון, קיבלה אחרי חודשים ארוכים את האישור המיוחל ממשרד הביטחון להימכר לקרן ההשקעות האמריקאית AE תמורת חצי מיליארד דולר במזומן. אם פאראגון תעמוד ביעדים מסויימים של צמיחה ורווחיות, סכום העסקה יהפוך אותה ליוניקורן, כלומר שווי של כמעט מיליארד דולר. מקורבים לעסקה ציינו בפני כלכליסט כי היעדים שנקבעו אינם שאפתניים במיוחד ואם פאראגון, חברה רווחית כבר היום, פשוט תמשיך להציג את ביצועיה הנוכחיים לאורך השנתיים הקרובות, היא תגיע ליעד.
גם בסכום הראשוני של 500 מיליון דולר מדובר בעסקה שתעשיר את מייסדיה – עידן נוריק, המשמש כמנכ"ל, ליעד אברהם ואיגור בוגדלוב, אבל גם את 450 עובדיה הישראלים. קבוצה זו מחזיקה יחד כ־30% ממניות החברה. המנכ"ל נוריק מחזיק ב־6% ממניות החברה ובוגדלוב ב־3.5%. מרוויחים גדולים נוספים מהעסקה הם כמובן שניאורסון, יו"ר פעיל, וברק, שייפגשו על פי הערכות עם כמה מיליוני דולרים כל אחד, וגם קרנות הון סיכון באטרי ורד דוט. ברק מחזיק ב־3.5% ממניות החברה ואילו שניאורסון מחזיק ב־10%.
פאראגון גייסה עד היום רק 30 מיליון דולר, כך שמדובר בתשואה נאה עבור כולם, כולל שמות מפתיעים נוספים בין בעלי המניות בחברה כמו למשל ליאור לוטן, ששימש בעבר כראש מחלקת השבויים והנעדרים מטעם ראש הממשלה בנימין נתניהו.
אבל אם המצב של פאראגון כל כך טוב והיא נמצאת על מסלול המראה, למה לה להימכר כשהיא בת חמש בלבד ולא במצוקת מזומנים? התשובה לפי בכירים בסביבת החברה פשוטה, אך יכולות להיות לה השלכות משמעותיות על ההייפ הנוכחי סביב דיפנס טק, הטכנולוגיות שמפותחות בתעשיית ההייטק המקומית ויכולות להתאים לצרכים צבאיים.
לצד העניין הרב בחברות הייטק ישראליות, ההבנה המתגבשת היום היא שכדי למכור למערכות הביטחוניות במערב ובראש ובראשונה לרשויות הפדרליות בארה"ב, צריך להיות חברה אמריקאית. המשחק של חברה בת אמריקאית, שנהוג לעשות כבר היום בתעשיית ההייטק הישראלית, כבר אינו מספיק. פאראגון שהוקמה ב־2019, מעסיקה כאן את כל עובדיה, רשומה בישראל. בזמן האחרון, דווקא לאחר שנכללה ב"רשימה הלבנה" של חברות שמפתחות תוכנות ריגול, הבינה שהמחסום העיקרי שעומד בפניה הוא העובדה שהיא לא אמריקאית.
לתובנה דומה, אגב, הגיעה באחרונה גם סלברייט הוותיקה, שמספקת פלטפורמה לפענוח פשעים באמצעות מכשירים דיגיטליים, או במילים אחרות, יודעת לפרוץ לסמארטפונים שנעולים בקוד ולהפיק מהם את כל המידע שנשמר בהם אי פעם, כולל כזה שנמחק. סלברייט רכשה בקיץ חברה אמריקאית עם רישיון עבודה מול המערכת הביטחונית בארה"ב, כדי להקים על בסיסה חברה אמריקאית נפרדת לעבודה מול הרשויות הפדרליות בארה"ב.
פאראגון פיתחה רוגלה בשם GRAPHITE, כלומר תוכנה שיודעת לפרוץ למכשירי קצה ועל פי פרסומים זרים היא מסוגלת לשלוף תוכן גם מאפליקציות מוצפנות כגון וואטסטאפ, טלגרם וסיגנל. פאראגון רווחית עם הכנסות שכבר עברו את ה־100 מיליון דולר. בפאראגון אוהבים להדגיש שאת הדרך לרשימת הספקים המאושרת על ידי הממשל האמריקאי היא קיבלה בזכות כך שהיא מוכרת אך ורק למדינות דמוקרטיות.
אנשים בסביבת החברה מעידים כי לעתים החברה מסרבת למכור גם לחברות מערביות שלא קשורות למשטרים בעייתיים, אם יש חשש מפני זליגת הטכנולוגיה שלה לידיים הלא נכונות. למעשה, פאראגון מוכרת רק לעשר מדינות ואפילו לא לאיטליה. בכך עומדת פאראגון בניגוד ל־NSO, המתחרה הגדולה שלה בהיבט הטכנולוגי, וגם לחברות הישראליות קאנדירו ואינטלקסה של טל דיליאן, שנכנסו לרשימה השחורה שהוכנה בשנים האחרונות על ידי ממשל ביידן.
הרוכשת היא קרן השקעות אמריקאית שמתמחה בתשתיות וביטחון ואשר רכשה לפני שנתיים את חברת RED LATTICE האמריקאית שעל בסיסה היא רוצה לבנות פלטפורמה שתעבוד מול התעשיות הביטחוניות בארה"ב ובאירופה. העיתוי והאסטרטגיה נולדו אמנם בעקבות המלחמה שפרצה בין רוסיה לאוקראינה, אך התהפוכות במזרח התיכון מספקות לה דלק נוסף. רד לאטיס היא חברת ייעוץ בתחום הסייבר, חברת שירותים עתירת כוח אדם, שהיתרון שלה הוא דלת פתוחה אצל הגופים הבטחוניים בארה"ב, החל מ־FBI ועד NSA, אך החסרון שלה הוא רווחיות מוגבלת לצד יכולת מועטה לצמוח במהירות.
בקרן AE מתכננים לבנות באמצעות רכישת פאראגון ונוספות בהמשך, שחקנית ביטחונית גדולה מספיק, שאמנם לא תוכל להנפיק בוול סטריט מטבע פעילותה, אך תוכל להימכר בעוד כמה שנים לחברה כמו לוקהיד מרטין או ג'נרל דיינמיקס.
לצד האקזיט המרשים של פאראגון וקבלת האישורים הרגולטוריים הן בארה"ב והן בישראל, עסקה זו עשויה לסמן את הכיוון של חברות הטכנולוגיות הביטחוניות בישראל. בשבוע שעבר התקיים בתל אביב במשך יומיים כנס דיפנס טק שמשך אליו קהל רב, כולל נציגים מחו"ל שמיעטו להגיע לכאן בשנה האחרונה.
הכנס והנושאים שנדונו בו הפכו לשיחת היום באקוסיסטם, שכן לישראל יש הרבה מה להציע בתחום והממסד הבטחוני האמריקאי, ואולי אפילו יותר מכך זה האירופי זקוקים לטכנולוגיות החדשניות האלה. השאלה היא אם ניתן יהיה לגדל חברות הייטק ישראליות גדולות בתחום הדיפנס או שהן יצטרכו להפוך במהירות לאמריקאיות במסלול זה או אחר.