כדי להתחרות בטסלה? מאחורי המיזוג המסתמן של ניסאן והונדה

תעשיית הרכב היפנית נמצאת בימים אלה בעיצומו של אחד המשברים הגדולים בתולדותיה. במשך עשרות שנים היא שמרה על שמרנות ועל קונספציות היסטוריות ותרבותיות דוגמת "שיפור מתמשך בצעדים קטנים", "השקעה טוטאלית במצוינות" ו"שמירה על המורשת". אבל שוק הרכב של ימינו מתקדם במהירות מסחררת, הנאמנות למותג פוחתת בהדרגה והלקוחות בני דור ה־Z כבר לא שואפים להחזיק באותה מכונית 15 שנה, אמינה ככל שתהיה.

● מובילאיי מציגה למשקיעים: חזון הרכב האוטונומי יוצא מקיפאון
● לקראת העלאת המס: ישראל מזנקת לצמרת טבלת מדינות היעד ליצוא של כלי רכב סיניים  

בשעה שמתחרים חדשים "מעגלים פינות" בדרכם לצמרת, המנכ"לים של חברות הרכב היפניות עדיין מתנצלים על כל מעידה רגולטורית, כאילו הם מחויבים לאיזה קוד עתיק. במקביל, תעשיית הרכב היפנית לא מדביקה את הפער בכלי הרכב החשמליים ומתקשה מאוד להוריד עלויות.

חלק מהיצרנים מנסים למצב את עצמם כמותגי "פרמיום". אחרים מנסים לצאת מבור פיננסי עמוק שאליו הם נקלעו ויש כאלה שבוחנים מיזוג. במסגרת זו, ניסאן והונדה, שתי ענקיות רכב שנקלעו לבעיות, עשויות לאחד כוחות, כך דווח בפייננשל טיימס. השילוב המסתמן יאפשר להן לקצץ בעלויות, להרוויח יותר ולהשקיע באופן יעיל יותר בכלי רכב חשמליים ובטכנולוגיה חדשה.

מיזוג בין שווים או תוכנית חילוץ?

ביפן מציינים שהמידע על מיזוג בין שתי החברות הוא עדיין ראשוני ובשלב זה לא ברור לאן העסקה תתפתח. אולם, אין ספק שהיא מהווה מעין תוכנית חילוץ לניסאן, שנקלעה בשנה האחרונה למשבר עסקי חריף מאוד.

בין היתר, מכירותיה של ניסאן בשוק הסיני האסטרטגי קרסו, בארה"ב היא הודיעה על עיכובים בהשקת דגמי פלאג־אין ובאירופה שיתוף הפעולה האסטרטגי עם קבוצת רנו לא הניב לה את היתרונות רבים. בנובמבר הודיעה החברה כי היא מקצצת 20% בקיבולת הייצור שלה ומפטרת כ־10% מכוח האדם, צעד חריג מאוד עבור יצרנית יפנית.

ביפן ניסאן היא עדיין אחת מיצרניות הרכב הגדולות ונחשבת למעסיקה אסטרטגית, שאחראית למאות אלפי מקומות תעסוקה במישרין ובאמצעות ספקים. יתר על כן, קריסה של ניסאן לחדלות פירעון הייתה עלולה להניע תגובת שרשרת שתביא לפגיעה בספקי משנה ובכל שרשרת האספקה של תעשיית הרכב היפנית ואף בכלכלה היפנית בכללותה.

לפיכך, מעריכים פרשנים, כי מאחורי הקלעים של המהלך יש "עידוד" מצד ממשלת יפן לחיבור בין שתי החברות למרות ההבדל המהותי בתרבות העסקית וההנדסית שלהן ובליין הדגמים. כך למשל, הונדה הקפידה עד היום לפתח את כל המנועים שלה "בתוך הבית" כחלק מהפילוסופיה הניהולית שלה. כעת, אם המיזוג יתממש, היא תצטרך לשתף מנועים עם צד שני ושלישי.

 ראש ממשלת יפן שיגרו אישיבה / צילום: Reuters, Kyodo

איך יראה המיזוג והאם מיצובישי תצטרף אליו?

על פי העיתונות היפנית, המו"מ בין הונדה וניסאן נועד להכין מיזוג "שיאפשר לחברה המאוחדת להתחרות טוב יותר מול טסלה ויצרניות הרכב החשמלי הסיניות בתעשיית הרכב המשתנה במהירות". זאת מכיוון ששתי החברות מפגרות משמעותית אחרי המובילות בפלח המתפתח של כלי הרכב החשמליים.

על פי המקורות היפנים, המטרה הסופית במגעים היא ליצור חברת אחזקות משותפת שאליה תצטרף בסופו של דבר גם מיצובישי, שניסאן היא בעלת המניות הבכירה בה. במקרה כזה, המכירות המשולבות של שלושת יצרניות הרכב יעלו על 8 מיליון כלי רכב ויצרו את קבוצת ייצור הרכב השלישית בגודלה בעולם על כל היתרונות לגודל, שנגזרים מכך. ניסאן אמרה בתגובה כי היא שוקלת "היבטים שונים של שיתוף פעולה עתידי" עם הונדה ומיצובישי, "כולל תוכן הדיווחים בתקשורת". אולם לפי החברה, דבר לא הוחלט בשלב זה. הונדה פרסמה הצהרה דומה.

הבורסה של טוקיו הודיעה ביום רביעי כי תפסיק זמנית את המסחר במניות ניסאן "כדי לאשר את האותנטיות של הדיווחים", אך בסופו של דבר חודש המסחר ומניית ניסאן זינקה בכמעט 24%.

על פי העיתונות היפנית, הונדה וניסאן החלו להניח את הקרקע לשיתוף הפעולה באמצע השנה ואף נכנסו לשותפות אסטרטגית גלויה בחודש אוגוסט בתחום הפיתוח של רכיבי רכב ותוכנה משותפים.

האם המיזוג ישפיע על ישראל?

לפי ההערכות בענף, אם המיזוג יתממש, שתי החברות יגזרו ממנו בונוס בעיקר בשוק היפני ובשוק האמריקאי, שבו הונדה נחשבת חברה מובילה עם היקף מכירות חזוי של למעלה ממיליון כלי רכב ב־2024. לעומת זאת, מסירות ניסאן בארה"ב, כולל תת המותגים שלה, צפויות להסתכם השנה בכ־650 אלף יחידות.

באירופה ובישראל ההשפעה של המיזוג הצפויה להיות זניחה למדי, לפחות בשלב הראשון. הונדה כמעט נטשה את השוק האירופי בשנים האחרונות ואילו ניסאן מכרה בשנה החולפת באירופה רק כ־300 אלף כלי רכב, כמחצית ממסירותיה לפני עשור.

בישראל הונדה היא שחקנית זניחה ללא נוכחות משמעותית בפלחים הרחבים של השוק ומסירותיה הסתכמו בחודשים ינואר־נובמבר בכ־570 מסירות בלבד – בדומה לשנה שעברה.

ניסאן לעומת זאת, מסרה באותה תקופה 3,569 כלי רכב, עלייה של כ־35% לעומת התקופה המקבילה. כך או כך, הפירות המהותיים של מיזוגים כאלה נקטפים רק אחרי הרבה שנים, לעיתים עשורים, כאשר יצרניות רכב מתחילות לשלב פלטפורמות ומנועים זו של זו ומקימות מפעלים משותפים.