בצעד מפתיע, ואני מוכנה להמר שמדובר גם באלתור של הרגע האחרון, התראיין אמש (חמישי) ראש הממשלה נתניהו אצל ידידו יעקב ברדוגו – היישר מוושינגטון. בעצם, בואו נקרא לילד בשמו – נתניהו נשא נאום, בדיוק באותה שעת שידור של הריאיון של שר הביטחון לשעבר יואב גלנט, עם יונית לוי ועמית סגל. כך, פנה נתניהו לבייס, וערך מבחן נאמנות למצביעיו – האם יצפו בו, או בגלנט?
אין צורך להיות גאון כדי להבין ששיחת הסלון המלטפת של נתניהו אצל ברדוגו הייתה נטו תולדה של ספין מבריק במטרה למשוך את תשומת הלב מההישג המרשים של חדשות 12, שהצליחו לשים את היד על הריאיון הראשון של גלנט מאז נבחר לתפקיד שר הביטחון – ומאז פוטר ממנו. נתניהו הרי גאון בספינים, עד כדי כך שאפילו הצליח לסובב על האצבע הקטנה שלו את קברניטי 12, שכבר יודעים עם מי יש להם עסק, אבל הפעם – נפלו שוב בתעלוליו הידועים. לכן, במקום שיתעסקו נטו בפרשנות וניתוח מעמיק לריאיון גלנט, שהם עצמם הביאו בבלעדיות למהדורת – מצאו עצמם מקשקשים על "קרב הגרסאות" בינו לבין נתניהו, על מבצע הביפרים ועל מספר מכשירי הקשר שהיו בידי חיזבאללה בימים הראשונים למלחמה.
אצל ירון אברהם ועינב גלילי, לדוגמה, בתוכנית ששודרה מיד לאחר הריאיון עם שר הביטחון לשעבר, עסקה בהשוואה בין שני הראיונות ונתנו לנתניהו שהתראיין בערוץ המתחרה להפיל אותם בפח. בכלל לא משנה מי דיבר אמת ומי שיקר מבין השניים.
אולי זה נשמע שאני מחמיאה לנתניהו – ונכון שכך. אבל יחד עם זאת, כמו שרה"מ הצליח לסובב את אנשי התקשורת על האצבע הקטנה, הוא גם הצליח לסובב את כולנו – האזרחים התמימים, שמשלמים מחירים יקרים על הטעויות שלו, וחלקנו סולחים לו בכל פעם מחדש, רק בגלל גאונות הספינים שלו.
לפני שנעסוק בריאיון של נתניהו, בואו נתעכב רגע על המראיין יעקב ברדוגו. ידידו של נתניהו קיבל מבעוד מועד שאלות כתובות מראש הממשלה – כך לפחות נוצר אצלי הרושם, כיוון ששאלות מאתגרות לא היו שם. זה לא מפתיע כלל, ברדוגו לגמרי עונה על האמירה What you see is what you get. אין ציפיות לריאיון מאתגר, וכולם יודעים שברדוגו הוא שופר נרצע של נתניהו.
במעבר חד, עמית סגל. הוא כיכב באותה השעה בריאיון של גלנט, ניסה להציג עצמו כעיתונאי מאוזן ואובייקטיבי, שמטשטש את דעותיו הפוליטיות ולא אומר אותם כבל עם ועדה. אך אמש זה כבר היה ניכר, לגמרי ראו לעמית סגל. הוא הפך לשופר של נתניהו בדיוק כמו ברדוגו, רק שלפחות האחרון לא מתחבא מאחורי מסכות – גם לא מאחורי מסיכת "העיתונאי".
בחזרה לריאיון נתניהו. הוא חזר על מסריו כמו תוכי, ומדובר באותם מסרים שחזרו בלופים גם לפני השבעה באוקטובר. מסרים שאין קשר בינם למציאות, וביניהם הלהיטים: הוא היחיד שמסוגל לעצור את איום הגרעין האיראני, רק הוא ידאג לביטחון המדינה, הוא ורק הוא מר ביטחון כל יכול – ולא דובים ולא יער. עוד ועוד קלישאות ריקות מתוכן שרק תמימים מאמינים להם – כיוון שמתעלמים מהעובדות.
נתניהו מבושם כולו. הוא התמוגג כבר בתחילת הריאיון מקבלת הפנים החמה לה זכה מנשיא ארה"ב דונלד טראמפ, כזו שלא זכר שקיבל במשך כל הקריירה שלו. כל-כך היה לו חשוב להדגיש שהוא וטראמפ "יחידה אחת", שחושבת דומה ופועלת באופן זהה. שותפים להחלטות מכריעות. למה היה חשוב לו להראות את זה?
מלבד הניסיון למשוך מגלנט את הפוקוס ולשבש את זמן המסך שלו, לנתניהו היה חשוב להעביר מסר למצביעי הימין והבייס שלו. הם קבעו חד-משמעית שהמפגש של ראש הממשלה עם הנשיא הנבחר הוא הרה גורל עבור המשך כהונת ראש הממשלה. החשש הגדול של תומכיו הוא מה יקרה אם טראמפ יפנה לו עורף. זה יהיה סופו, והוא יאלץ לארוז מזוודות ולהצטרף לשרה במיאמי. אבל נתניהו הראה שלא כך הדברים, והבהיר שטראמפ לא נוטר לו על העבר, ושאין לנשיא ארה"ב שום רצון להחליפו במנהיג ימין ישראלי אחר – למרות, ועל אף הצהרותיו האחרונות.
יש לציין שברדוגו הפתיע כששאל את נתניהו על קטאר. האויבת, שהפכה לסוג של מתווכת בעסקת החטופים. נתניהו גינה אותם, מדובר במדינה שהקימה את אל-ג'זירה. הוא השיב שעל קטאר להחליט באיזה צד היא בוחרת. עם זאת, ברדוגו שכח לשאול את נתניהו את השאלה המתבקשת. אם קטאר היא אויב בעינייך, איך אתה חי בשלום עם העובדה שהיועצים הגדולים שמקיפים אותך עד היום, קיבלו תשלום עבור הקמת קמפיין לשיפור תדמיתה של קטאר – במה שמריח כמו שוחד?
נראה כי גם אני נפלתי לספין-נתניהו, הרי גלנט – הוא הסיבה לשמה התכנסנו. לראש הממשלה היה חשוב לערער את אמינותו, ולהתעקש שגלנט מטעה את הציבור, כיוון שמספר מכשירי הקשר שהיו ברשות חיזבאללה לא עלה על 150. גלנט טען שהיו כאלף, וכי היינו רחוקים מלהכריע את ארגון הטרור הצפוני. כך, החל קרב גרסאות מכוער, ואני מוכנה להמר שמי שדובר אמת הוא גלנט. אך זה לא העניין.
מה שחשוב עבור נתניהו, הוא ההצלחה בה גרם לבייס שלו לפקפק באמינותו של שר הביטחון היוצא, ובכך רשם לעצמו ראש הממשלה עוד הישג מרשים בניצחון על קרב התודעה.
