שקט מוחלט באולם מכבי ראשון לציון. כל העיניים מופנות אל שירה איפרגן, שמותחת את הקשת ומכוונת אל המטרה. זהו חץ אחרון, שיכול להכריע את דו-קרב הגמר ולהביא לה את תואר האליפות בקשת ריקרב האולימפית. נשימה עמוקה, כיוון מטרה, ירי. הלחץ עושה את שלו, וירי לא מדויק קובע שוויון במערכה מול נגה פולימר ומכניס את הגמר לסט החמישי והאחרון.
סט אחרון, חץ אחרון – ושוב הלחץ כולו על שירה איפרגן. לצידה עומדת אחותה הגדולה עלמה, שזכתה כמה רגעים קודם לכן באליפות ישראל בקשת קומפאונד. שירה יודעת שאם היא יורה עשר מושלם, היא מנצחת וזוכה באליפות. שוב פעם שקט מוחלט, נשימה עמוקה, כיוון מטרה – והפעם החץ מגיע ליעדו המושלם. שירה מנצחת את הדו-קרב, זוכה באליפות, ומיד רצה לחגוג עם עלמה את הזהב הכפול של משפחת איפרגן.
"בחץ האחרון ידעתי שאני צריכה תשע או עשר כדי לנצח," מספרת שירה איפרגן בראיון. "זה מעלה את הדופק ומוסיף לחץ, אבל זה לא בהכרח לחץ רע. אמרתי לעצמי לפני שיריתי, 'אוקיי, תעשי את הירייה שלך כמו שאת יודעת, וזה ייכנס לאמצע.' הגעתי עם רצון חזק לזכות באליפות. זאת הייתה מלחמה עד הסוף, ואני שמחה שבסוף ניצחתי"
בניגוד לשירה, שסיימה את המוקדמות במקום הראשון והייתה הפייבוריטית לזכייה בתואר, עלמה איפרגן הגיעה לתחרות כאנדרדוג. הזכייה שלה הייתה הפתעה נעימה. רק לפני שנה עברה מקשת ריקרב לקשת קומפאונד, וזוהי התחרות השלישית בלבד שלה בקטגוריה החדשה.
"הייתה לי תקופה קשה בריקרב, נכנסתי למערבולת שלא הצלחתי לצאת ממנה," משתפת עלמה בכנות. "ניסיתי להמשיך בקטגוריה אחרת, ואני שמחה שהצלחתי. זה כבוד גדול לקבל את התואר אלופת ישראל. זה היה מאוד לא פשוט ומאוד מלחיץ. אפילו לא ידעתי שאני יכולה להגיע למקום הזה, אבל הצלחתי – וזה מדהים".
"הלחץ לא באמת משפיע"
הזכייה של עלמה העניקה לשירה מוטיבציה נוספת לנצח את קרב הגמר שלה ולהשלים זכייה משפחתית כפולה. "ראיתי את אחותי הגדולה מנצחת, וזה נתן לי דרייב לנצח", היא מספרת. "רציתי להביא גם את הגאווה הזאת למשפחה, וזה ממש דחף אותי לירות כמה שיותר טוב".
ענף הקשתות כולל שני סוגי תחרויות מרכזיים: קשת קומפאונד בו כל מתחרה יורה בתורו שלושה חצים במשך חמישה סטים. המתחרה עם הניקוד הגבוה יותר בסיום 15 החצים מנצח. במקרה של שוויון בניקוד, כל מתחרה יורה חץ אחד – והחץ הקרוב ביותר למרכז המטרה מכריע את ההתמודדות.
קשת ריקרב (האולימפית) בו בכל סט יורה כל מתחרה שלושה חצים, כשהניקוד המקסימלי האפשרי בסט הוא 30 נקודות. המתחרה עם הניקוד הגבוה זוכה בשתי נקודות; במקרה של שוויון, כל מתחרה מקבל נקודה. הראשון שמגיע לשש נקודות מנצח. אם בסיום הקרב יש תיקו 5:5, המתחרים יורים חץ אחד מכריע – והחץ הקרוב ביותר למרכז קובע את המנצח.
רגע האמת בענף הקשתות מגיע בשלבי הנוקאאוט, כאשר הלחץ עולה, והחוסן המנטלי מפריד בין ניצחון להדחה. "לפני כל חץ אני אומרת לעצמי שלוש מילים, עוצמת עיניים ולוקחת נשימה עמוקה", משתפת עלמה. "אני עובדת על זה באימונים ומיישמת בתחרות. הרוטינה הזאת מעניקה לי תחושה של רוגע".
שירה בוחרת באסטרטגיה אחרת: "עוזר לי לדבר עם עצמי. להגיד לעצמי שאני יודעת לירות טוב. הלחץ לא באמת משפיע, וברגע שאני יורה טוב – אז אני גם אפגע טוב. אני לא צריכה לחשוב יותר מדי על מה יקרה אם אני אפסיד או אנצח, פשוט להיות בתוך הרגע. לסמוך על עצמי, ואז באמת לתת את הביצוע הכי טוב שלי".
מהחוג לנבחרת ישראל
שירה (18) ועלמה (20) הגיעו לענף הקשתות יחד. אביהן התאמן בענף, ויום אחד שירה ביקשה לבוא ולראות. "ישבנו בארוחת צהריים משפחתית, ואמרתי לאבא שלי, 'אני יכולה לבוא להסתכל ולנסות גם?' הוא אמר לי, 'כן, בטח' – ואז עלמה באה איתי. ראינו את האנשים יורים ואמרנו, וואו, אנחנו רוצות גם."
בהתחלה הצטרפו האחיות לחוג לילדות במכבי ראשון לציון, ולאחר זמן קצר כישרונן התגלה. "בהתחלה זה היה נראה מאוד מגניב", נזכרת עלמה. "אחר כך הלכתי וסיפרתי לחברות שלי שאני יורה בחץ וקשת". השתיים צורפו לקבוצה התחרותית, ובהמשך הגיעו לנבחרת הצעירה של ישראל. "זה התחיל בתור תחביב, ואז המאמן שלנו אמר, 'אתן יכולות להתקדם רחוק יותר", נזכרת עלמה. "זה הפך ליותר מסתם חוג פעם-פעמיים בשבוע. התחלנו להתחרות והצטרפנו לנבחרת הנערות".
עד השנה התאמנו והתחרו שתיהן בקשת ריקרב. העבודה המשותפת והקשר הקרוב עזרו להן להתקדם. "תמיד דחפנו אחת את השנייה קדימה", מספרת שירה. "במהלך האימונים עזרנו אחת לשנייה, נתנו עצות ותמכנו". כעת, עם עיניים קדימה, השתיים שואפות לכבוש מטרות חדשות. עלמה מכוונת לאליפות העולם לבוגרים בקוריאה הדרומית בספטמבר.
"עד עכשיו הייתי בתחרויות נערות. זאת תהיה התחרות הכי גדולה שלי, ואני נורא מצפה להצליח שם". שירה, שנמצאת בסגל האולימפי הבכיר, מכוונת להישג משמעותי באליפות העולם לנערות, במקביל לניסיון להעפיל לאליפות העולם לבוגרות. "אני ממש מקווה להביא תוצאות טובות בשתי התחרויות, שיעשו הרבה כבוד לענף ולמדינת ישראל".
