"יום אפס", נטפליקס
אמריקה סופגת התקפת סייבר קטלנית. החשמל כבה במדינות שלמות. רכבות מתנגשות אלו באלו. בכל הטלפונים הסלולריים במדינה ובשלטי הפרסום הענקיים מתקבלת הודעה זהה: זה יתרחש פעם נוספת. כעבור זמן קצר חוזר החשמל אבל הנזק נעשה – רכבות יורדות מהפסים, ואלפי אנשים נהרגים.
נשיאת ארצות הברית מעוניינת קודם כל להשליט סדר ושקט בין האזרחים המצויים בפאניקה וממנה את הנשיא הקודם האהוב ג'ורג' מאלן לחקור ולמצוא מי עומד מאחורי המתקפה. ג'ורג' מאלן הוא הכוכב המרכזי של הסדרה, ומגלם אותו לא פחות מרוברט דה נירו.
דה נירו גדול מהחיים. בעיני הצופה הממוצע החובב את כוכב־העל, דה נירו מוקף הילה ושואב תשומת לב גדולה לא פחות מהעלילה עצמה. גם אם לאורך כל ששת פרקי הסדרה מודבקת על פניו הבעת צער שאינה יורדת ממנו אפילו לסצינה בודדת. בשפה פשוטה, הנשיא לשעבר ג'ורג' מאלן דה נירו כל הזמן עצוב.
ויש לו על מה. בנו המכור לסמים התאבד במהלך הקדנציה שלו, ומשפחתו התמוטטה בעקבות כך. הוא ניהל רומן מחוץ לנישואים, נולדה לו בת כתוצאה מהרומן, בתו היא חברת קונגרס העוינת אותו, אשתו חיה איתו אומנם באותו בית אבל ישנה בחדר אחר. בעקבות כך החליט מאלן אכול ייסורי המצפון לא להתמודד לכהונה נוספת. אז בעקבות כל אלה מאלן עצוב.
אף אחת מהפרשיות הללו לא ממוצה עד תומה בסדרה. הטיפול החלקי הזה בנושאים המבזיקים לכמה דקות על המסך ונעלמים בלי קלוז'ר הוא חסרונה העיקרי של הסדרה. למשל נשק סודי, שאפילו בג'יימס בונד היו מתביישים להציג כזה, משבש מרחוק בעזרת קרן מיוחדת את פעולת המוח וגורם למאלן הזיות והפרעות בזיכרון (יה, רייט) מופיע בפרק וחצי, מבטיח גדולות, ונעלם כלא היה עד סוף הסדרה.
לעוזרו הצמוד של מאלן, רוג'ר (ג'סי פלמונס), יש עבר מושחת מעורפל כלשהו, ואנשים שלא ברור לגמרי מי הם סוחטים אותו ולבסוף הורגים אותו גם כן מסיבה לא לגמרי ברורה. וכן הלאה מתגלגלת הסדרה מאירוע בלתי ברור לאירוע בלתי ברור, ואיכשהו מצליחה להחזיק צופה מול המסך, וכאן דווקא מסיבה ברורה. רוברט דה נירו. קחו אותו מהסדרה ואפשר לכבות את הטלוויזיה.
