ועדת החוקה אישרה אתמול (ראשון) כי חברות ממשלתיות יוכלו לחלק דיבידנדים (רווחים) לקופת המדינה באישור הרשות והשר הממונה על החברות הממשלתיות בלבד, ולאחר אישור הדירקטוריון.
עד כה, היה צורך גם באישור "האסיפה הכללית", הכוללת את השר האחראי על תחום החברה. למשל שר הביטחון במקרה של "התעשייה האווירית לישראל". המהלך עשוי להקל על הכנסה של כ-2 מיליארד שקלים לפחות לקופת המדינה בכל שנה.
עוד נקבע כי אם השר הממונה על החברות הממשלתיות לא יחליט אם לאשר את הדיבידנד בתוך 45 ימים, ההחלטה תעבור אוטומטית לאישור הממשלה. תוספת זו לחוק הגיעה עקב התנגדותו של ח"כ הרב גלעד קריב (הדמוקרטים) בדיון לפני שבוע וחצי להשארת כוח ההחלטה בידי השר הממונה על החברות הממשלתיות.
כיום השר הממונה הוא השר דוד אמסלם, אשר מכהן גם כשר לשיתוף פעולה אזורי, כשר במשרד המשפטים, וכשר המקשר בין הממשלה לכנסת. אמסלם החזיק בתפקיד ברוב השנים האחרונות כאשר החזיק בתפקידים שונים, ונטען לגביו שהוא משתמש בזכות הוטו שלו ככלי מיקוח במאבק למינוי חברי ליכוד לחברות ממשלתיות. תחת אחריותו עוכבו דיבידנדים בסך מיליארדים של שקלים, ונמצאו ליקויים בחברות הממשלתיות על ידי מבקר המדינה, בין היתר בתחום חלוקת הדיבידנדים.
לפי מבקר המדינה, ב-2021-2018 חברות ממשלתיות חילקו כמיליארד דולר מתוך רווחים של 9 מיליארד דולר (ללא רווחי חברת החשמל). יחס חלוקה זה נמוך משמעותית מאשר במדינות אחרות שסקר המבקר. ב-2022 אושרו רק 85 מיליון שקלים, שהם 6% מהדיווידנדים שהכריזו עליהם החברות הממשלתיות.
לאחר האישור יו"ר הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית), הביע סיפוק משיתוף הפעולה בין הקואליציה והאופוזיציה בהורדת החסמים בחוק: "החוק הוא דוגמה מצוינת לדיון ענייני בוועדה. הסכמתי עם התיקון שהעלה ח"כ קריב, וחשבתי שלא נכון להשאיר ואקום בנוגע לאישור דיבידנדים. בייחוד כאשר מדובר בכסף ציבורי".
אורי הס, נציג התנועה לאיכות השלטון, הביע שביעות רצון יחסית מהחוק: "ההצעה הזו פותרת חלק מהקשיים שהעלינו. מדובר במנגנון חלופי שנועד לעקוף בעיה שהיא שהשר הממונה על החברות הממשלתיות אינו שר האוצר. ניתן היה לחסוך אותה לו היו מקבלים את המנגנון הראוי מלכתחילה".
תוצאות החוק היא שיש צורך באישור של שר אחד בלבד במקום שניים, וכי נמנעת מהשר הממונה היכולת ל"למרוח" אישור חלוקת דיבידנד, ללא נימוקים ברורים. אם השר הממונה לא יחליט לאשר דיבידנד, זה יעבור לאישור הממשלה. היכולת לאשר או לדחות את חלוקת הדיבידנד שמורה לשר הממונה, אך הדבר הופך את בחירותיו לשקופות יותר, וידחקו בו לנמק את בחירותיו, לאחר שנים של עמימות בתחום אישור הדרג הפוליטי.
קריב טען בדיון לאחר ההחלטה כי היה צריך גם לאפשר לממשלה זכות לעקיפה של הממשלה את החלטת השר, ורוטמן השיב כי בידי הממשלה שמורה הזכות להזיז מן השר הממונה את סמכותו במקרה שלא תהיה מרוצה מתפקודו במילוי המדיניות שלה.
"המציאות ששר מקבל החלטה בתחום סמכותו היא דבר נכון. אם חס ושלום חברה ממשלתית תקרוס או לא תוכל להתפתח כי כל הכסף שנועד לכך נלקח לדיבידנד, נבוא בטענות לשר הממונה על החברות הממשלתיות", הוסיף רוטמן, "אני מסכים עם "איזו תנועה שבאה לפה (התנועה לאיכות השלטון, י.ל), שדרך הטבע היא ששר האוצר הוא השר הממונה על החברות הממשלתיות".
