התקיפות הנרחבות שישראל ביצעה ברצועת עזה הלילה (בין שני לשלישי) זוכות לסיקור נרחב בתקשורת העולמית. התקשורת הזרה מבליטה את מספר ההרוגים הפלסטינים הגבוה ומתמקדת בקריסת מאמצי המו"מ להשבת החטופים. לפי דיווחי משרד הבריאות בעזה, שצוטטו במרבית כלי התקשורת, התקיפות גבו לפחות 330 הרוגים ומאות פצועים.
הסיקור העולמי נע בין האשמת חמאס בכישלון המגעים לבין הטלת האחריות על ממשלת ישראל, תוך שרבים מהם מציינים את העיתוי המשונה המעורר לדעתם שאלה לגבי הקשר בין התקיפות לבין העובדה שנעשו יממה קודם הפגנות המתוכננות בישראל נגד פיטוריו של ראש השב"כ רונן בר.
המספרים ומסגור האירוע: פערים משמעותיים בין מזרח למערב
ניתוח הכותרות ומשפטי הפתיחה של הכתבות השונות חושף הבדלים ברורים באופן שבו כלי תקשורת שונים החליטו למסגר את האירוע. העיתונות האמריקאית נוטה להדגיש את הסיבה לתקיפות – סירוב חמאס לשחרר חטופים. הוול סטריט ג'ורנל פתח בכותרת "התקפות ישראליות מחודשות הרגו יותר מ-250, אומרים גורמים בעזה", אך מיד הוסיף כי התקיפות "באו בעקבות כישלון בשיחות לשחרור החטופים הנותרים". פוקס ניוז האמריקאי היה ישיר אף יותר בכותרתו: "הפסקת האש הסתיימה כאשר ישראל תוקפת את עזה אחרי שחמאס סירב לשחרר חטופים".
לעומת זאת, התקשורת הערבית והאירופית נוטה לשים את הדגש על מספר ההרוגים הפלסטינים ועל סבל האזרחים. ה-BBC הבריטי העניק את הכותרת "ישראל מבצעת 'תקיפות נרחבות' בעזה עם לפחות 330 הרוגים" ללא אזכור מיידי של החטופים והמו"מ כגורם, לפחות אפשרי, לתקיפה הישראלית.
האתר הערבי אל-ג'זירה השתמש בכותרת "מאות פלסטינים נהרגו בתקיפות ישראליות בעזה". הגרדיאן הבריטי בחר בכותרת "מאות דווחו כהרוגים בעזה כאשר ישראל משגרת תקיפות נרחבות", דבר המציג תמונה שונה מזו של התקשורת האמריקאית.
מעניין גם לראות כי העיתונות הסינית, כמו בסאות' צ'יינה מורנינג פוסט (South China Morning Post), מיקמה את האירועים בהקשר גיאופוליטי רחב יותר. העיתון מדווח: "התקיפות המחודשות של ישראל על חמאס מגיעות בזמן שהמתיחות מתלקחת במקומות אחרים במזרח התיכון. נשיא ארה"ב דונלד טראמפ אמר ביום שני כי יחזיק את איראן אחראית לכל התקפה נוספת על ספנות בינלאומית שתבוצע על ידי קבוצת החות'ים".
הצגת הטיעון הישראלי: "מבצע מנע" נגד תוכניות חמאס להתחמשות מחדש
במבט מעמיק על הדיווחים מתגלה שוני מהותי בהצגת המניעים הישראליים לתקיפות. בעוד שהצהרות רשמיות מישראל מתמקדות בסירוב חמאס לשחרר חטופים, כלי תקשורת מסוימים חושפים נרטיב אסטרטגי אחר. לפי גורמים ישראליים שצוטטו בכלי תקשורת איטלקיים ובריטיים, התקיפות נועדו לסכל התארגנות מחודשת של חמאס ולמנוע מתקפה אפשרית על יישובי הגבול.
העיתון האיטלקי לה רפובליקה מצטט גורם רשמי בצה"ל האומר במפורש: "זוהי התקפת מנע נגד מפקדי חמאס, הנהגתם הפוליטית והתשתיות שלהם". הטלגרף הבריטי ציטט מדברי שר הביטחון ישראל כ"ץ כי "התקיפות כוונו נגד מפקדים צבאיים בדרג הביניים, גורמי הנהגה ותשתיות טרור". כ"ץ אף צוטט בחדשות האמריקאי כמי שמתייחס למבצע כ"מבצע מנע" שיימשך "כל עוד יהיה צורך בכך".
פער משמעותי זה בין ההסבר הרשמי (המו"מ על החטופים) לבין המניע האסטרטגי המוצג בתקשורת (מבצע מנע) מעורר שאלות על המטרות האמיתיות של התקיפות. הוול סטריט ג'ורנל כותב כי ישראל פועלת על פי תכנית הדרגתית מוגדרת, וכותב: "ישראל גיבשה תכניות לסדרה של צעדי הסלמה להגברת הלחץ על חמאס. הצעדים החלו החודש עם חסימת כניסת סחורות ואספקה לעזה וניתוק החשמל מצד ישראל. צעדים צבאיים כוללים מבצע של תקיפות אוויריות ופשיטות טקטיות נגד יעדי חמאס".
העיתון מוסיף כי "ישראל עשויה גם לשאוף להעביר שוב מאות אלפי פלסטינים שניצלו את הפסקת האש כדי לחזור לבתיהם בחלק הצפוני של רצועת עזה".
"הונאה מוחלטת": זעקת משפחות החטופים מעוררת שאלות על המניעים האמיתיים
ההבדל הבולט ביותר בסיקור העולמי נוגע לתגובת משפחות החטופים, המתוארת בדרכים שונות במיוחד בכלי התקשורת השונים. בעוד שהוול סטריט ג'ורנל מסתפק באמירה מרוככת ש"משפחות החטופים חוששות שחזרה ללחימה תסכן את חיי קרוביהן", אחרים הביאו את הגינוי החריף של פורום המשפחות. לדוגמא, רשת CBS האמריקאית הביאה מדברי הפורום החריפים: "פורום משפחות החטופים והנעדרים גינה את החלטת נתניהו לחדש את הלחימה, האשים אותו ב'הונאה מוחלטת' וטען כי הדבר יסכן את השבויים הנותרים".
העיתון האיטלקי, קוריירה דלה סרה, הביא ציטוט ישיר וחריף אף יותר: "הטענה שהמלחמה מתחדשת לצורך שחרור החטופים היא הונאה מוחלטת: הלחץ הצבאי מסכן את החטופים ואת החיילים". מגזין ה"טיים" האמריקאי מדגיש כי "החזרה ללחימה עלולה להחמיר גם את הפילוגים הפנימיים העמוקים בתוך ישראל בנושא גורלם של החטופים הנותרים".
הטלגרף הבריטי הביא גם הוא ציטוט נרחב מהודעת הפורום: "הפחד הגדול ביותר של המשפחות, של החטופים ושל אזרחי ישראל התממש. אנו מזועזעים, זועמים ומפוחדים מהניפוץ המכוון של תהליך החזרת יקירינו מהשבי הנורא של חמאס". העיתון מדגיש כי משפחות החטופים מאשימות את ממשלת נתניהו ב"בחירה לוותר על חיי החטופים".
"שאלות על התזמון": ניתוח הקשר לפוליטיקה הישראלית בעיתונות האירופית והבריטית
מההבדלים המהותיים ביותר בסיקור העולמי הוא הקשר שעושים (או נמנעים מלעשות) בין התקיפות לפוליטיקה הפנימית בישראל. התקשורת האמריקאית, כמו פוקס ניוז ווול סטריט ג'ורנל, כמעט ואינה מזכירה את פיטורי ראש השב"כ או את משפט נתניהו שנדחה בעקבות התקיפות. בפוקס ניוז, לדוגמא, התמקדו אך ורק בהיבטים הצבאיים ובאמירות נתניהו על סירוב חמאס לשחרר חטופים, ללא אזכור כלשהו של פיטורי בר או של ההפגנות המתוכננות.
לעומת זאת, בקרב העיתונות האירופית והבריטית הציגו קשר ישיר בין האירועים. בגרדיאן הבריטי נכתב: "התקיפות מגיעות ברגע מתוח בפוליטיקה הפנימית של ישראל. ביום ראשון אמר נתניהו שיפטר את רונן בר, ראש השב"כ – צעד שנוי במחלוקת שעורר מיד האשמות מחודשות באוטוריטריות ותכניות להפגנות גדולות ביום רביעי". הגרדיאן מוסיף "בהצהרתו על התקיפות החדשות, אמר נתניהו כי אישר אותן 'בסוף השבוע', מה שמרמז שההחלטה קדמה להודעה על כוונתו לפטר את בר".
ערוצי עיתונות אחרים הרחיקו לכת אף יותר מכך. סוכנות הידיעות AP, דיווחו: "ישראל תקפה בעזה בזמן שנתניהו נתון ללחץ הולך וגובר, עם הפגנות המוניות שמתוכננות עקב הטיפול שלו במשבר החטופים וההחלטתו להדיח את ראש השב"כ. עדותו האחרונה במשפט המתמשך בוטלה אחרי התקיפות".
העיתון האיטלקי לה רפובליקה הציג זווית אחרת, גם היא לא חיובית. בהצגת התקיפות, כתב העיתון כי התקיפות משרתות את האינטרסים של "שותפיו הקיצוניים" של נתניהו בקואליציה. עוד נכתב כי נתניהו "נמצא תחת לחץ קבוע מהימין הקיצוני המשיחי, בראשות שר האוצר בצלאל סמוטריץ' שמאז תחילת הפסקת האש דורש את חידוש הפעילות הצבאית בעזה, וכעת שר כניצחון עם פוסט בטוויטר שאומר 'אנחנו נחושים יותר מתמיד להשמיד את חמאס".
מי אשם? ניתוח ההבדלים בהאשמת הצדדים בכישלון המו"מ
בעיון נוסף בסיקור העולמי עולים הבדלים מהותיים באופן שבו כלי תקשורת שונים הציגו את האחריות לכישלון המגעים ולחידוש הלחימה. העיתונות האמריקאית, ובמיוחד זו הנחשבת שמרנית, מציגה סיפור חד-ממדי שבו חמאס הוא האשם הבלעדי. פוקס ניוז החליט לנסח את כותרת הידיעה באופן הבא: "הפסקת האש הסתיימה כאשר ישראל תוקפת את עזה אחרי שחמאס סירב לשחרר חטופים". לתמיכה בכך, צוטטו הדברים מאת משרד ראש הממשלה: "החלטה זו באה לאחר שחמאס סירב שוב ושוב לשחרר את החטופים שלנו ודחה את כל ההצעות שהוצגו בפניו על ידי שליח הנשיא האמריקאי, סטיב ויטקוף, וכן המתווכים".
רשת CBS האמריקאית ציטטה את דובר המועצה לביטחון לאומי של ארה"ב, בריאן יוז, שאמר במפורש: "חמאס יכול היה לשחרר חטופים כדי להאריך את הפסקת האש אך במקום זאת בחר בסירוב ובמלחמה". דוברת הבית הלבן, קרוליין לויט, הוסיפה באזהרה דרמטית בפוקס ניוז: "כפי שהנשיא טראמפ הבהיר, שערי הגיהנום ייפתחו".
בניגוד לכך, העיתונות האירופית והבריטית מציגה תמונה אחרת, מורכבת יותר. הגרדיאן הבריטי כתב: "חמאס וישראל האשימו זה את זה בכישלון לכבד את תנאי הסכם הפסקת האש מינואר. מוקדם יותר החודש, ישראל חסמה משלוחי סיוע מלהיכנס לעזה וניתקה את אספקת החשמל הנותרת בניסיון להפעיל לחץ על חמאס". העיתון מוסיף נתון מכריע: "ישראל סירבה לעבור לשלב השני המתוכנן של הפסקת האש, שהיה כולל נסיגה ישראלית מלאה מעזה, שחרור 59 החטופים שנותרו בעזה וסיום מוחלט של מעשי האיבה".
ה"טיים" האמריקאי, בניגוד לעיתונות האמריקאית השמרנית, מציג אף הוא את הטענות משני הצדדים. הערוץ החליט לצטט מדברי בכיר בחמאס, עיזאת א-רישק, המאשים את נתניהו בכך ש"החלטתו לחזור למלחמה מהווה 'גזר דין מוות' לחטופים הנותרים" וקורא למתווכים "לחשוף את העובדות" בנוגע למי הפר את ההפוגה. ה"טיים" גם מפרט כי "חמאס דרש סיום של המלחמה ונסיגה מלאה של כוחות ישראליים בתמורה לשחרור החטופים הנותרים. ישראל אומרת שלא תסיים את המלחמה עד שתשמיד את יכולות השלטון והצבא של חמאס ותשחרר את כל החטופים – שתי מטרות שעלולות להיות בלתי תואמות". נציין כי בתקשורת הזרה נאמר בימים האחרונים כי חמאס הוא זה שמקשה על הגעה להסכמה, אך אפשר ושני הצדדים מקשים על חידוש הסכם הפסקת האש לצד השבת החטופים.
"אור ירוק" מטראמפ: דגשים שונים בסיקור המעורבות האמריקאית
סוגיית המעורבות האמריקאית בתקיפות זוכה להתייחסות שונה בתכלית בכלי התקשורת השונים. העיתונות האמריקאית מציגה את התיאום בין ישראל לארה"ב כמהלך טבעי ומובן מאליו. הוול סטריט ג'ורנל מדווח כי "הנשיא טראמפ נתן לישראל אור ירוק לחדש את ההתקפות על חמאס לאחר שארגון הטרור המוכרז על ידי ארה"ב נכשל בשחרור חטופים", ומוסיף כי "ישראל אז עדכנה את ארה"ב לפני תחילת המבצע". עוד הדגיש העיתון את דרישותיו של טראמפ "לשחרור כל החטופים הנותרים" ואת אזהרותיו המרובות לחמאס.
לצד זאת, העיתונות האירופית הציגה את האישור האמריקאי באור ביקורתי ולא הסתפק בהביאו כעובדה שבעניין. העיתון הגרמני, וולט, ציטט מדברי דוברת הבית הלבן, המבטאים איום על חמאס: "כפי שהנשיא טראמפ הבהיר היטב, חמאס, החות'ים, איראן – כל אלה שמבקשים לטרור לא רק את ישראל אלא גם את ארצות הברית של אמריקה, ישלמו את המחיר".
הטלגרף הבריטי הדגיש נקודה חשובה שנעדרת כמעט לחלוטין מהסיקור האמריקאי: "שעות לפני התקיפות, בריטניה האשימה את ישראל בהפרת החוק הבינלאומי בפעם הראשונה מאז תחילת הסכסוך בעזה. דיוויד לאמי, שר החוץ (הבריטי), אמר כי מדינתו של בנימין נתניהו ביצעה 'הפרה של החוק הבינלאומי', בהקשחה משמעותית של העמדה הבריטית". דברים אלו נכתבים ביחס לסוגיית חסימת הסיוע ההומניטרי לעזה בשבועיים האחרונים.