קמילה ביינס, גרושה המתמודדת עם בעיות בריאות ומסתמכת על קצבאות מבוססות-הכנסה, נכנסה לקרב משפטי נגד בנותיה לאחר שניסתה לקבל בחזרה נכסים בשווי יותר ממיליון דולר שהעבירה אליהן. גירושיה בשנת 2011 הובילו למאבק כספי ממושך שהסתיים רק בשנת 2019.
לאחר אזהרה מעורכי דינה בנוגע לסיכון להונאת קצבאות, קמילה העבירה 380,000 דולר מהסכם הגירושין לבנותיה – ד"ר סוניה ביינס, רופאה בת 38, ואחותה שארן ביינס, עורכת דין בת 29. בנוסף, היא העבירה את הבעלות על ביתה בשווי כמיליון דולר ברחוב רוזהיל גארדנס בסאטון לסוניה, לאחר שרצתה לעזוב את בית הנישואין שלהם מכיוון שגרושה התגורר בסמוך.
עם הזמן, היחסים במשפחה התדרדרו ופרצה מריבה משפטית מרה. קמילה תבעה את בנותיה בבית המשפט המחוזי במרכז לונדון, בטענה שהכסף הועבר אליהן רק כדי שיחזיקו בו "בנאמנות" עבורה, וכי למרות ששמה של סוניה רשום על הבית, הוסכם שהיא הבעלים האמיתי של הנכס בן חמשת החדרים. הסכסוך המשפחתי ה"טרגי" הזה התרחש רק שנים ספורות לאחר שסוניה תרמה כליה לאמה ב-2017, כשקמילה נזקקה להשתלת כליה שלישית.
הבנות נלחמו בחזרה נגד תביעתה של אמן. סוניה, שעובדת כרופאה בהתאחדות הכדורגל ובעבר עבדה במועדוני פרמייר ליג כולל ארסנל FC וברנטפורד FC, הגדירה את אמה כ"מונעת על ידי חמדנות" ו"מקנאה" בהצלחת בנותיה בחיים.
למרות שקמילה קיבלה את בית הנישואין לשעבר בהסכם הגירושין משנת 2019, היא רצתה לעבור מכיוון שגרושה עדיין התגורר בבית הסמוך ולכן נרכש בית חדש ברחוב רוזהיל גארדן. השופט אמר שהבית היה על שם בתה סוניה, אך מסמכים שנחתמו על ידי האם והבת הבהירו שקמילה היא הבעלים האמיתי.
לאחר משפט של שבועיים, השופט נייג'ל ג'רלד קבע כי לקמילה אין זכות לתבוע את החזרת הכסף או הבית. הוא ציין שקמילה שרפה מסמכי נאמנות שלכאורה היו מאשרים את בעלותה על הנכסים. מכתב מפתח נחתם בסביבות זמן תשלום הגירושין בשנת 2019, שבו האם הצהירה שאין לה יותר בעלות על הבית ושהיא שרפה מסמכי נאמנות קודמים משנים 2015 ו-2017. השופט קבע: "לפי שיפוטי, ברור שמסמך זה היה משפטית תקף ומחייב".
השופט ג'רלד הוסיף: "אני גם מקבל את עדותה של שארן שזמן קצר לאחר שאמה חתמה על מסמך זה, היא הלכה ושרפה את מסמכי הנאמנות של רוזהיל גארדנס משנת 2015 ו-2017. האם התנערה במודע מנכסיה כדי לשמור על קצבאות הרווחה שלה. היא הוזהרה לגבי הסיכונים של הונאת קצבאות במאי 2019. היא רצתה להיפטר מהנכס הזה כדי שתוכל להגן על הקצבאות שלה".
השופט ג'רלד ציין שחתימת המכתב הגיעה שלושה חודשים לאחר הצו המוסכם של 2019 המסיים את הגירושין של קמילה, שהיה בתנאים שבהם סוניה קיבלה 130,000 דולר ושארן 310,000 דולר. בתביעתה בבית המשפט, קמילה טענה שהכסף היה אמור להישמר על ידי בנותיה בלבד וכי היא זכאית כעת לקבלו בחזרה.
נקודה מכרעת בפסיקה הייתה שלמרות ש-58,000 דולר מהסכום שקיבלה סוניה היו אמורים להיות מוחזקים בנאמנות עבור אחיה הצעיר, לא היה כל אזכור בצו בית המשפט לגירושין שהשאר מוחזק עבור מישהו אחר מלבד המקבל. הזכויות היחידות שהיו לקמילה היו בקביעת למי ישולם הכסף, ושופט הגירושין נאמר שהיא לא תהיה הבעלים.
השופט קבע: "עורכי הדין והאם הבינו היטב שמקבל הכסף יהיה הבעלים ולא האם. האם צריכה פשוט לסמוך על אותו אדם שיחזיר את הכסף. באופן מרומז הייתה הבנה על ידי האם ועורכי דינה שהיה סיכון שברגע שהמקבל יקבל את הכסף הוא או היא פשוט ישמרו אותו ולא יחזירו אותו".
בפסק דינו, השופט ג'רלד אמר: "יהיה זה לא נכון להגיע למסקנה שאחת מהבנות עשתה מעשה מלוכלך לאמן. נראה לי, יותר סביר מאשר לא, שהאם, לאחר שהעניקה כספים אלה לילדיה, הבינה את חוסר התבונה בהתנהגותה וכעת מבקשת לקבל בחזרה את מה שהעניקה".
השופט תיאר אותם כ"משפחה מאוד עצובה, מוטרדת ואומללה" וציין ש"יהיה זה בלשון המעטה לומר שהייתה דרגה גבוהה של עוינות, אם לא שנאה, בין הילדים לאם". עם זאת, הוא ציין שזה לא תמיד היה כך, עם סוניה שתרמה כליה לאמה בשנת 2017.
סוניה נקטה בצעד הדרסטי של הקרבת אחת מכליותיה לאחר שאמה הודיעה לה ש"הכליה השנייה שלה נכשלת ושהיא גוססת", כפי שאמרו עורכי דינה לבית המשפט.
החלטת בית המשפט משמעותה שסוניה היא הבעלים האמיתי של הבית ו-71,000 דולר מהכסף ששולם לה, שארן היא הבעלים של 310,000 דולר שקיבלה, ו-58,000 דולר הנותרים שהועברו לסוניה היו לטובת אחיה, כך מצא השופט.