המשרד להגנת הסביבה מפרסם היום (שני) מסך חדש שעוסק בשלב הראשון של התוכנית הלאומית להיערכות לשינוי אקלים. השלב הזה כולל מיפוי של התחומים המושפעים משינוי אקלים בישראל, וכן מתאר גם את והמהלכים המרכזיים הנדרשים להתמודדות ומזעור הסיכונים מול נזקי האקלים בארץ.
שריפת יער מאיימת על בתים במעלות-תרשיחא (ארכיון) // כב"ה צפון, דוד כהן ג'ני
מתברר כי משנת 1950 ועד 2017 נרשמה עלייה של 1.4 מעלות צלזיוס בממוצע במידות החום. העלייה הזו נראית לכאורה קטנה, אולם כיון שמדובר בממוצע, הרי שמדובר בהפיכתם של הימים החמים בקיץ ללוהטים, וכן גם מציאות בה יש לילות שהחום בהם מפריע לנו להירדם בצורה ממשית.
בעיית ההתחממות היא רק השלב הראשון בסדרת הצרות שתחולל ההתחממות האקלימית בארץ. מתברר שעל פי כל המחקרים, כמות הגשמים שיירדו בארץ תקטן, עם כל ההשלכות שיש בדבר על מאגרי המים, המעיינות והנחלים בארץ. למעשה, בשלושים השנים האחרונות, ניכרת מגמת הפחתה בכמות המשקעים הכללית בישראל.
במדידות שנעשו התברר כי בין השנים 1988-2017 הופחתו המשקעים בשיעור ממוצע של של 3.4% ביחס לשנים 1961-1990, וכן נרשמה נטייה להפחתה במספר ימי הגשם בעשורים האחרונים. כמו כן, ניכרת עלייה במופעים של מזג אוויר קיצוני כגון פרצי רוח חזקים, אירועי ברד ושלג, שטפונות, אירועי שיא של ירידת משקעים בבת אחת, גלי חום תדירים ובעוצמה חזקה.
המגמה הזו תימשך, ולמעשה כמות המשקעים צפויה לקטון בשיעור ממוצע של כ-10-20 אחוזים בשנים 2071-2100 ביחס לממוצע בשנים 1988-2017. כמו כן, צפוי שינוי בהתפלגות המשקעים ורצף של שנים, עם כמות גשמים מתחת לממוצע.
כך נמצא למשל, כי בשנים 2012-2018 ירדה כמות המשקעים בצפון הארץ ביחס לממוצע הרב-השנתי באזור זה, ואיתה ירידה במילוי החוזר של מקורות המים. תחום נוסף שבו ישראל צפויה להפגע, קשור לחופי הים התיכון ולמפלס הים. בהקשר לכך, בעשורים האחרונים נצפים שינויים במפלס הים התיכון הגבוהים מהממוצע הגלובלי. כמו כן, המים בחופי הארץ מתחממים, מצב שמשפיע על גלי החום והחמסינים בקצב של 0.13 מעלות צלזיוס כל שנה, כאשר במקביל, גם מליחות המים עולה בשיעור מליחות של 0.007.
העלייה הזו תפגע בחופי הארץ ותקטין אותם, תוביל להרס מצוקי הכורכר, תפגע בבתי גידול לצד החוף, ותעצים אירועי הצפה וחדירת מים אל תוך הארץ לאורך תקופות זמן ארוכות. מי הים יחדרו לעומק שפכי הנהרות וכן תגרם המלחה של מאגרי המים השונים במדינה באזור החוף. בנוסף, תשתיות רבות לאורך החופים, כגון המלונות, ייפגעו קשה.
עוד צפויים בגלל ההתחממות ושינויי האקלים, גלי חום ארוכים וקיצוניים בהם הטמפרטורה תהיה גבוהה מהממוצע ב-6 מעלות, מציאות שתוביל לקושי להסתובב ברחובות בתוך הערים וכן גם תוביל לשריפות יער וחורש גדולות מאוד. צפויים גם ארועי אקלים נוספים וחריפים שלא נראו בארץ בעבר כמו סופות חריגות בעוצמתן ועוד.
התכוננות למצבי הקיצון
בתחילה, מציין המשרד להגנת הסביבה כי התקציב של התוכנית הלאומית להיערכות לשינוי אקלים הינו 9.5 מיליארד שקלים לטווח של 10 השנים הבאות. התקציב יוקצה להתכוננות למצבי הקיצון הללו, תוך צמצום הפגיעות הצפויות בנפש, הפגיעה בכלכלה, בתשתיות ובתחומים נוספים.
מדובר בין השאר בפיתוח מערכות התראה, שיאפשרו לציבור מידע בזמן אמת, כך שניתן יהיה להפעיל תוכניות ולהתמגן לקראת האירועים האלו ולהפחית או למנוע פגיעות בנפש, בתשתיות ובטבע. פיתוח נוסף שמתכנן המשרד הוא יצירת טכנולוגיות לזיהוי מוקדם של אירועי קיצון (לרבות שריפות). המערכות הללו תהיינה מונגשות ותספקנה למשתמשים התרעות בזמן אמת.
עוד מתכנן המשרד, גם עדכון של תרחישי המוכנות הלאומית לאירועי קיצון, וזאת על ידי מיפוי של ההשפעות הפוטנציאליות של אירוע קיצון עבור מגזרים שונים, כגון חקלאות, תשתיות, משאבי מים, בריאות הציבור וכו'.
במסמך מפורטים עוד התהליכים הנדרשים במשק מבחינה כלכלית, טכנולוגית, תחבורתית וביטחונית. סכנה נוספת עליה מתריע המשרד היא יצירת נקודות חום עירוניות מסוכנות שייווצרו עקב אספלט הבניינים באזור ואגירת החום בהם. כמו כן, מצוין כי אירועי אקלים קיצוניים עלולים לפגוע במערכת החשמל, לפגוע בתשתיות ולהביא להפרעות באספקת החשמל.
כמו כן, האירועים הקיצוניים יביאו לעלייה בביקושים לחשמל ולהגברת העומס על המערכת. התאמה לשינוי אקלים דורשת תשתית אנרגיה עמידה לאירועי מזג אוויר קיצוניים והפרעות בחשמל וערוכה למגמות השינוי בצריכה.
