ממשלת ישראל מקצצת כחצי מיליארד שקל מהתוספות לשכר המורים וזאת לטענתה, לצורך המשך מימון מפוני הצפון. כאמור, הממשלה תקצץ מהתקציב אשר אמור היה לעבור לטובת ההסכם הקיבוצי החדש עם מורי העל יסודיים. בתגובה ראשונית לפרסום שעלה אתמול (ראשון), הודיע ארגון המורים, בהנהגת רן ארז, כי שנת הלימודים הקרובה לא תיפתח בתיכונים , ללא הסכם שכר חתום. לדברי יושב ראש הארגון: "שר החינוך שותק נוכח הפגיעה במורים ובתלמידים. אם קולו לא נשמע, סימן שהוא שותף".
מורי התיכונים עובדים מזה כשנתיים וחצי ללא הסכם שכר. משמעות קיצוץ 525 מיליון שח מתקציב אשר ייעודו היה יישום ההסכם עם תוספות השכר אשר היו אמורות להתקבל לציבור המורים התיכוניים, הינה מניעה מהמדינה יישום הסכמי השכר, שכן אלו ממומנים רק מתקציב זה. מכאן, במידה ולא יימצא מימון ממקור אחר ליישום ההסכם וחתימתו בהקדם, הסיכוי לפתיחת שנת הלימודים כראוי, הולך ופוחת.
חשוב לציין כי לממשלה הייתה היכולת להימנע מפגיעה חוזרת בציבור המורים וזאת באמצעות קיצוץ כספים קואליציוניים שאינו קרה וכמו כן, קיצוץ בתקציבים שהובטחו למוסדות חינוך בחינוך החרדי, גם הם מאותו תקציב קואליציוני.
עוד הוסיפה הממשלה בהחלטה והודיעה כי אינה מתכוונת לאפשר את תוספות השכר כפי שהובטחו למורי התיכונים ומול ארגון המורים, ללא מימון חלופי. כלומר, המדינה לא תשא באחריות תשלומי הכספים על שנת 2024 עד לקביעת דרך מימון התקציב.
באופן תאורטי, האחריות על מציאת גורם מימון חלופי בהקדם בכדי לאפשר לתכנית הכתובה לצאת אל הפועל, עומדת על שר האוצר, בצלאל סמוטריץ'. בפועל, השר בעצמו, הוא שמעכב את יישום ההסכם החדש וזאת לאחר שהציב דרישות שלא נחתמו, בספטמבר אשתקד. כזכור, השנים 2022-2023 הובילו לשיבושים במהלך שנת הלימודים עקב הקושי להגיע להסכמות, הם זאת ב-31 באוגוסט, הגיעו הצדדים להסכמות בעל פה, בכדי לפתוח את שנת הלימודים כסדרה. הסכמות שעד כה לא נחתמו.
על פי עקרונות ההסכם הנ"ל, עם סיום שנת הלימודים הנוכחית, היו אמורים, המורים התיכוניים, לקבל תוספות שכר אשר יתבצעו במספר פעימות ויגיעו בסיכומו של דבר לתוספת של כ-2000 שח למורה. עקרון נוסף שעמד בהסכם זה הוא קיצוץ שעות ההוראה השבועיות בכיתה במערכת המורה וזאת לטובת ניצול שעות אלה לשעות פרטניות לתלמידים הזקוקים לעזרה נוספת או תגבור. לפי המצדדים, ההסכם היה צריך להיחתם בדצמבר האחרון, אך הדבר לא קרה, כאמור לאור דרישות נוספות שהועלו בידי משרד האוצר, שלא דוברו קודם לכן. אחת הדרישות שהעלה שר האוצר ועומדת על חוד המחלוקת, הינה להעביר אחוז מסוים של מורים לחוזים אישיים בשכר גבוה יותר, אך ביטול קביעותם והאפשרות לפטרם גם במהלך שנת הלימודים, בהליך מקוצר.
עובדה נוספת שראויה לציון היא שקיצוץ התקציב אשר היה מיועד ליישום ההסכם החדש עם המורים התיכוניים, הוא הקיצוץ החד ביותר מתוך תחומים רבים שנפגעו. אולם, הכספים הקואליציוניים לא נפגעו כלל. בין יתר תקציבי החינוך שנפגעו, נמצאו קיצוצים של כ-40 מיליון ש"ח מתקציב משרד החינוך, כ-20 מיליון ש"ח מתקציב אשר ייעודו היה בינוי הכיתות וצמצום מספר התלמידים בכיתה. כמו כן, קיצוץ של כ-31 מיליון שקלים מהחינוך להשכלה גבוהה, כ-28 מיליון שקלים קיצוץ ממשרד הבריאות ולא די בכך, כ- 800 אלף שקלים קוצצו מהרשות לניצולי שואה.
