בכירים במגזר הפיננסי הזהירו היום (רביעי) בכנס משותף למשרד להגנת הסביבה ולמכון הישראלי לדמוקרטיה בנושא "סביבה ופיננסים – פרסום הטקסונומיה הישראלית", שנערך בבורסה בתל אביב, מהשלכות חמורות של משבר האקלים על הכלכלה.
הכנס התקיים במטרה לקדם את החיבור שבין העולם הפיננסי לעולם הסביבה והאקלים. לאור שינוי האקלים, גם המגזר הפיננסי הופך לחשוף יותר למגוון סיכונים סביבתיים ואקלימיים ההולכים ומתעצמים.
לדברי הדוברים בכנס, אימוץ הפחתת פליטות גזי חממה על ידי גופים פיננסים וחברות ריאליות צפוי לעודד השקעות בנות קיימה, להגדיר "מימון ירוק" באופן ברור ובכך לקדם את המשק בישראל לעבר כלכלת דלת פחמן.
המפקח על הבנקים, דני חחיאשוילי, אמר בכנס: "הסיכונים האקלימיים יכולים לבוא לידי ביטוי בסיכונים הפיזיים, בסיכונים של השקעות של הבנקים, בסיכוני מעבר שעלולים לגרום להפסדים, וכן בסיכונים שנוגעים לאחריות חברתית. המערכת הפיננסית חשופה לסיכונים האלה והיא צריכה ללמוד איך לנהל אותם".
פרופ' קרנית פלוג, סגנית נשיא למחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה ונגידת בנק ישראל לשעבר, הציגה בדבריה את מהלכי הרגולציה הירוקה בעולם בדגש על האיחוד האירופי ועל ארה"ב. "העולם מתקדם בכל הקשור לרגולציה ירוקה על השחקנים בעולם הפיננסי ואנחנו לא יכולים להישאר מאחור".
עמית גל, הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר: "הכספים שמנוהלים עבור הציבור בגופים המוסדיים מהווים סדר גודל של מחצית מנכסי הציבור. המערכת הפיננסית מהווה מנוף לקבלת המדיניות בכללותה, ובתוך המאזן עם סיכוני אקלים, ההשקעות של הגופים המוסדיים הם חלק מרכזי, וללא הכנסת המרכיבים האלה – ההתמודדות היא חסרת סיכוי".
גל הוסיף כי "כרגע הביקוש למסלולים ירוקים הוא לצערנו במקום נמוך, קצב העלייה גבוה אך המספרים האבסולוטיים נמוכים".
לשאלתה של פרופ' קרנית פלוג, על חשיפה של המבוטחים בישראל במקרה של אי עמידה בסטנדרטים הבינ"ל, אמר גל: "איומי האקלים על שוק הביטוח העולמי הם מוחשיים והם כאן. בארה"ב יש מקומות שלא ניתן לקבל ביטוחי דירות. הדבר הזה לא פוסח עלינו. מבטחי המשנה בעולם צריכים לקבל החלטה האם הם נותנים כיסוי לשריפות בקליפורניה או בישראל, ובמובן הזה אנחנו לא אי".
