איתמר בן גביר, היא הבהירה באופן חד משמעי כי אין לו הסמכות לזמן את מפכ"ל המשטרה, רנ"צ קובי שבתאי, לשימוע. במכתבה טענה בהרב-מיארה כי זימונו של המפכ"ל לשימוע בתזמון כה רגיש – יום לאחר שהמפכ"ל דיווח לה על התנהלותו של השר בן גביר – מעלה חשש כבד שכוונתו של השר היא להעניש את המפכ"ל.
במכתב, שהתפרסם לציבור ועורר תגובות רבות במערכת הפוליטית והציבורית, טענה בהרב-מיארה כי המהלך של בן גביר עלול להתפרש כניסיון ברור להרתיע את שרשרת הפיקוד במשטרה. "המהלך שלך, זימון המפכ"ל לשימוע ביום שלאחר העברת הדיווח מצד המפכ"ל על התנהלותך, משדר מסר בעייתי ביותר," כתבה היועצת המשפטית. "קיים חשש כבד שהכוונה היא להעניש את המפכ"ל בשל פעולתו בהתאם לחוק ובהתאם לנהלים המחייבים אותו."
בהרב-מיארה הבהירה במכתבה כי זימונו של המפכ"ל לשימוע בתזמון זה מתקבל כהודעה ברורה לשוטרים ולמפקדים במשטרת ישראל כי ישנה ציפייה ליישר קו עם השר לביטחון פנים. "בצורה זו, נוצר רושם בעייתי שהשר מבקש להעביר מסר מאיים לשרשרת הפיקוד במשטרה," כתבה. "הרושם שנוצר הוא שיקול דעת עצמאי מצד המפקדים יגרום להם לשאת בתוצאות אישיות. הדבר עלול לגרום לנזק חמור לאמון הציבור במשטרה ולתפקודה התקין של המערכת."
לדבריה, שמירת העצמאות המקצועית של המשטרה היא חיונית לשמירה על אמון הציבור והבטחת תפקוד תקין של כוחות הביטחון. "ההתערבות הפוליטית בעבודת המשטרה מערערת את יסודות הדמוקרטיה ופוגעת ביכולתה של המשטרה למלא את תפקידה," ציינה. "עלינו להבטיח כי המפקדים והשוטרים יוכלו לפעול בהתאם לחוק ולמצפן הערכי שלהם ללא חשש מענישה פוליטית."
מכתבה של בהרב-מיארה התקבל בתגובות מעורבות. חלק מהפוליטיקאים ומאנשי הציבור גינו את התנהלותו של בן גביר וטענו כי היא מהווה פגיעה חמורה בשלטון החוק ובדמוקרטיה. אחרים, מצד תומכי השר, טענו כי מדובר בניסיון להשתיק את השר ולמנוע ממנו לבצע את מדיניותו.
בן גביר, מצדו, לא נותר חייב ופרסם תגובה למכתבה של היועצת המשפטית. בתגובתו, דחה את הטענות והאשים את היועצת בהתערבות בלתי הוגנת בניהול משרדו. "מדובר בניסיון נוסף מצד המערכת המשפטית להצר את צעדיי ולמנוע ממני לבצע את תפקידי כפי שאני רואה לנכון," טען בן גביר. "אני אמשיך לפעול למען ביטחון אזרחי ישראל ולא אתן לאף אחד לשבש את דרכי."
העימות בין היועצת המשפטית לשר לביטחון פנים מעורר דיון ציבורי נרחב סביב נושא הפרדת הרשויות והאיזון בין הדרג הפוליטי לדרג המקצועי. סוגיות כמו סמכויות השר מול המשטרה, שמירת העצמאות המקצועית של המשטרה, והחשש מהתערבות פוליטית בעבודת כוחות הביטחון עומדות כעת בלב השיח הציבורי והפוליטי בישראל.
התגובה הציבורית למכתב היועצת המשפטית מגלה עד כמה הנושא שנוי במחלוקת ועד כמה הוא נוגע בשורשיה של מערכת היחסים בין השלטון הפוליטי למערכת אכיפת החוק. על פי מבקרים רבים, המתח בין הדרג הפוליטי לדרג המקצועי עלול לערער את יציבות המערכת ולפגוע באמון הציבור במוסדות המדינה.
במקביל, קריאות רבות עולות מצד אנשי ציבור וגורמים במערכת המשפט לחיזוק מעמדה של המשטרה ולשמירה על עצמאותה המקצועית. "המשטרה היא גוף מקצועי שחייב לפעול ללא חשש מלחצים פוליטיים," אמר גורם בכיר במערכת המשפט. "עלינו להבטיח שהמשטרה תוכל למלא את תפקידה בצורה הטובה ביותר, לטובת כל אזרחי המדינה."
בסיכומו של דבר, המחלוקת בין היועצת המשפטית לממשלה לשר לביטחון פנים מציבה אתגרים חדשים למערכת המשפט ולמערכת הביטחון בישראל. היא מדגישה את הצורך בדיון מעמיק ורחב על תפקיד המשטרה, סמכויות השר לביטחון פנים, והדרכים לשמירה על איזון ויציבות במערכת הממשל הדמוקרטית. המכתב של בהרב-מיארה, התגובות לה, והעימות שנוצר סביבו מהווים תזכורת חשובה לחשיבותה של מערכת משפט חזקה ועצמאית והצורך בשמירה על ערכים דמוקרטיים גם בעתות משבר פוליטי וחברתי.