קצת יותר משבוע עבר מאז העימות הנשיאותי הראשון בין המועמדים לנשיאות ארצות הברית, סגנית הנשיא המכהנת קמאלה האריס והנשיא לשעבר דונאלד טראמפ. לפי התבטאויות המועמדים, העימות הוא ככל הנראה גם האחרון בין השניים. קצת יותר משבוע עבר, והאריס – שאמנם מדגישה בכל הזדמנות שיש לה שהיא האנדרדוג במירוץ הזה – נהנית מרצף הצלחות שעשוי להוכיח דווקא את ההפך.
היתרון של האריס ניכר בראש ובראשונה בסקרים, שיותר ויותר מהם מציגים תמונה אופטימית למי שעשויה להיות הנשיאה האישה הראשונה. המודל של "538", שמבוסס על ממוצעי סקרים, נותן להאריס 64% לנצח; לפי האקונומיסט, התוצאה הממוצעת של האריס בסקרים היא 50.4% לעומת 45.9% בלבד אצל טראמפ; ואפילו נייט סילבר, שבדרך כלל מציג את סיכוייה של האריס באור עגום, מראה כיצד האריס מובילה בשלוש מדינות "חגורת החלודה" (פנסילבניה +1.4%, ויסקונסין +2.2% ומישיגן +2%) בהפרשים גדולים מאלו שבהם היא מאחור במדינות "חגורת השמש" (ג'ורג'יה +0.4%, אריזונה +1% וצפון קרוליינה +0.1%).
גם ב-RealClearPolitics, שמציגים ממוצעי סקרים וידועים בהטייה קלה לטובת הרפובליקנים, האריס מובילה בממוצע הסקרים במדינות המפתח (גם אם מדובר ב-0.1% בלבד). הם וגם 538 מראים כי לראשונה מאז הסתיו של 2021, יש יותר אמריקאים שמרוצים מהאריס מאשר לא-מרוצים ממנה, למרות שגם כאן מדובר בהפרש זעיר של פחות מאחוז (אצל טראמפ, הפרש הלא-מרוצים לעומת המרוצים הוא גדול ונע בין 8 ל-10 אחוזים).
גם מדדים אחרים מאירים פנים להאריס: בעקבות העימות הנשיאותי, שטראמפ קיווה שיתמקד בהגירה וביוקר המחיה, ב-49 מתוך 50 המדינות הנושא שחיפשו הכי הרבה בגוגל היה הפלות – הנקודה החזקה של קמפיין האריס, והחלשה של קמפיין טראמפ. אמנם הרפובליקנים מנסים לנווט את השיח על הפלות למקרי קיצון של הפלות בחודשים מאוחרים וכיצד נכון לשיטתם להגן על עוברים בשלבים מתקדמים של ההריון כאשר העובר כבר מסוגל תיאורטית לחיות מחוץ לרחם (וראינו גם את טראמפ מנסה להכריח את האריס לענות על שאלה בנושא במהלך העימות ביניהם – היא הצליחה להתחמק מכך), אך בסופו של דבר רוב הבוחרים מתייחסים להפלות כסוגייה שליבה קשור בסוגיות הנוגעות בהפסקת היריון במהלך השליש הראשון – האם וכיצד יכולה אישה בשלב מוקדם של ההיריון לקבל החלטה להפסיק אותו.
המדינה של סגן הנשיא המיועד מסתייגת ממנו
המדינה ה-50 היא אוהיו, שם הנושא שחיפשו הכי הרבה אחרי העימות היה הגירה – לכאורה נושא שטראמפ מעדיף שידברו עליו, אבל במקרה הזה ייתכן והיה מעדיף כבר שיחפשו על הפלות. אחרי מלכודת מתוחכמת של האריס שהצליחה להוציא את טראמפ משלוותו, טראמפ נכנס ל-"לופ" של תלונות זועמות, שהתחיל בדיון גודל העצרות שלו והסתיים בהדהוד הטענה לפיה מהגרים לא חוקיים מהאיטי שהגיעו לספרינגפילד, אוהיו, אוכלים את חיות המחמד של התושבים המקומיים. גם כשהמנחים עימתו עם טראמפ עם העובדה שאין הוכחות לכך שמהגרים אוכלים חיות מחמד, הוא סירב לסגת.
לטענה הזו היו גלי הדף רבים, שאף אחד מהם לא האיר פנים לנשיא לשעבר: ראש עיריית ספרינגפילד ומושל אוהיו (שניהם רפובליקנים) הכחישו את הטענות והבהירו כי המהגרים מהאיטי שבעיר נמצאים שם באופן חוקי. הרשת התמלאה בסרטונים ובממים שלועגים לטראמפ על טענתו, כולל שורת חיקויים מהמדובבים של "משפחת סימפסונס", דייריה של ספרינגפילד הבדיונית, לצד רמיקסים מוזיקליים. בריאיון ל-CNN, המועמד לסגן הנשיא תחת טראמפ, ג'יי די ואנס, המייצג את אוהיו בסנאט, הסביר כי הציף את הטענה לאחר שפנה אליו תושב מקומי (ללא וידוא או בדיקת עובדות) ותיאר זאת כ-"יצירת סיפור שנועד למשוך תשומת לב לבעיות של תושבי אוהיו".
לצד כל אלו, התרבו האיומים לפגוע במהגרים בספרינגפילד ובתי ספר רבים עברו למתכונת מקוונת. ראש העיר רוב רו אמר שלאור העומס על משאבי העירייה, "אהיה בסדר אם טראמפ יחליט לא לערוך פה עצרת", במה שנתפס כהפניית גב לנשיא לשעבר – וממדינה ששברה חזק ימינה בעשור האחרון. ספרינגפילד, אגב, היא בירת מחוז קלארק שבאוהיו, שם ניצח טראמפ את ביידן ב-2020 בהפרש של מעל 20%.
סיוע כלכלי
הדובדבן שבקצפת מבחינת קמפיין האריס הוא ההחלטה של הבנק הפדרלי האמריקני להוריד את הריבית בחצי אחוז, לראשונה מזה ארבע שנים. הורדת ריבית היא בדרך כלל אינדיקציה לכך שהאינפלציה נמצאת תחת שליטה, וגם אם המהלך מוריד את התמריץ לחסוך ובכך עשוי להעלות צריכה פרטית ובהתאם להעלות מחירים, יש להורדה הזו צד חיובי מצד רוכשי משכנתאות (לדירה ולרכב) וכמובן על שוק ההון – ואלו התפתחויות חיוביות מבחינת הקמפיין הדמוקרטי.
למעשה, ההתפתחויות האלו נחשבות כל כך חיוביות עד שעוד בתחילת השנה, בחוגי הימין העמוק טענו שנגיד הבנק המרכזי ג'רום פאוול (מינוי של טראמפ, יש לציין) ימתין עם הורדת הריבית עד הסתיו כדי לתת לביידן – שאז עוד היה המועמד הדמוקרטי לנשיאות – יתרון לקראת הבחירות.
אז למה זה עדיין כל כך צמוד?
ראשית, הסקרים צמודים מאוד, גם בכל מדינה בנפרד וגם בממוצעי הסקרים והמודלים המבוססים עליהם, כאשר כמעט כל תוצאה היא בטווח טעות הדגימה. במדינות קטנות יחסית כמו אריזונה או ויסקונסין, פחות מאחוז מהאוכלוסייה הבוחרת יכולים להסתכם גם בכמה אלפי מצביעים בלבד, כך שמידת הוודאות נמוכה מאוד ותלויה במשתנים רבים שיקרו בימים שלפני יום הבוחר וב-5 בנובמבר עצמו: מהאמירות האחרונות של טראמפ והאריס והאם למי מהם תהיה פליטת פה מסוכנת ועד מזג האוויר, שמשפיע על היציאה של האמריקאים אל הקלפיות.
שנית, סקר אחרי סקר מראה ששני הנושאים החשובים ביותר לרוב האמריקאים בבחירות האלו הם יוקר המחיה (ופחות שוק העבודה, שנמצא במצב טוב יחסית) וההגירה, ושניהם נושאים שטראמפ נחשב בהם "מתאים" יותר מהאריס. בוחרים מתנדנדים, שנוטים לקבל החלטות בשלבים מאוחרים יותר בקמפיין, נוטים גם להיות פחות מעורבים פוליטית ולכן פחות מושפעים מסוגיות "זהותיות" כמו הפלות או דת ומדינה, ולכן הם נחשבים מושפעים יותר מסוגיות "החיים עצמם".
שלישית, והחשוב ביותר, שיטת האלקטורים האמריקאית והאופן בו היא בנויה מיטיב באופן מובנה עם המפלגה הרפובליקנית והמועמד שלה – חישוב האלקטורים נעשה כך שלמדינות קטנות (10 אלקטורים או פחות) יש ייצוג יתר, ולמדינות גדולות (11 אלקטורים או יותר) יש ייצוג חסר. כך לדוגמה, בקליפורניה חיה כתשיעית מאוכלוסיית ארה"ב (11.8% מהאוכלוסייה) אך היא מחזיקה רק בעשירית מחבר האלקטורים (10.37%). ביוטה, לעומת זאת, חיה קצת פחות מאחוז מהאוכלוסייה (0.976%) אבל בחבר האלקטורים למדינת יוטה יש יותר מאחוז (1.11%). הרציונל המקורי מאחורי חישוב האלקטורים לכל מדינה – שמבוסס על מספר המושבים שיש לכל מדינה בקונגרס ועוד שניים, בעבור שני הסנאטורים שיש לכל מדינה – הוא לתת ייצוג יתר למדינות הקטנות כדי למנוע קואליציה של מדינות גדולות שתכפה עליהן את רצונן. בפועל, כיוון שיש יותר מדינות קטנות עם נטייה רפובליקנית (111 אלקטורים) מאשר עם נטייה דמוקרטית (74 אלקטורים), נוצרת הטיה לרעת הדמוקרטים.
לכן חשוב לקחת עם קורטוב של מלח כל פרשנות או ניתוח לפיהם הבחירות הללו הסתיימו, או אפילו אם פער משמעותי נפתח בין הצדדים – בסופו של דבר, שתי מערכות הבחירות הנשיאותיות האחרונות הוכרעו על ידי פחות ממאה אלף מצביעים במספר מדינות שניתן למנות על יד אחת, ולפי הסקרים הצמודים ניכר שגם הפעם התחרות תהיה צמודה מאוד.