מודיעין חדש שהתקבל בארה"ב בחודשים האחרונים חושף שינוי דרמטי באסטרטגיית הגרעין של איראן, כך על פי דיווח מקיף שהתפרסם הערב (שני) בניו יורק טיימס. על פי המידע המודיעיני, שנאסף בשלהי כהונת ממשל ביידן והועבר לצוות המעבר של טראמפ, קבוצה של מדענים איראנים פועלת באופן אקטיבי למציאת דרך מהירה יותר לפיתוח נשק גרעיני, בכפוף להוראה מפורשת מהמנהיג העליון עלי חמינאי.
השינוי המשמעותי במדיניות האיראנית מתבטא בניסיון לקצר באופן דרמטי את לוח הזמנים הנדרש להפיכת החומר הגרעיני שבידיה לנשק פעיל. לפי הדיווח, בעוד שההערכות הקודמות דיברו על תקופה של שנה עד שנה וחצי, והערכות ישראליות אף העריכו כי יידרשו שנתיים, כעת מחפשים המדענים האיראנים דרך להשלים את התהליך בתוך חודשים ספורים.
הנתונים המדאיגים מצביעים על כך שלאיראן כבר יש בידיה כמות מספקת של אורניום מועשר לרמה של 60% שתספיק לייצור 4-5 פצצות גרעיניות. על פי הערכות המומחים, לאחר תהליך ההעשרה הנוסף ל-90% – הרמה הנדרשת לנשק גרעיני – הזמן צפוי לארוך ימים ספורים בלבד. עם זאת, הגורם המעכב העיקרי היה עד כה הזמן הנדרש להפיכת החומר המועשר לראש נפץ מתוחכם. לפי העיתון האמריקני, כעת מעריכים גורמי מודיעין אמריקנים כי בידי איראן נמצא כבר הידע הטכני הדרוש לייצור נשק גרעיני מדגם ישן ופחות מתוחכם.
הנשק שייוצר בתהליך המקוצר יהיה אמנם פחות מתוחכם – הוא לא יתאים להרכבה על טיל בליסטי ועשוי להיות פחות אמין מעיצובים מודרניים – אך עצם קיומו עשוי לשרת את המטרה האיראנית של יצירת הרתעה. גורמי מודיעין מעריכים כי איראן תוכל לבנות מכשיר גרעיני גולמי במהירות יחסית, לבצע ניסוי ולהכריז על עצמה כמעצמה גרעינית.
על פי הדיווח, השינוי באסטרטגיה האיראנית מגיע על רקע כישלונם של איראן וארגוני הטרור הכפופים לה לחדור באמצעות טילים את מערכי ההגנה המתקדמים של ארה"ב וישראל. בטהראן מחפשים כעת גורם הרתעה חלופי, והערכה היא שגם נשק גרעיני בסיסי עשוי למלא תפקיד זה. למרות שיהיה קשה להשתמש בנשק כזה באופן מבצעי נגד ישראל, עצם היכולת להציג נשק גרעיני עשויה לגרום למדינות השוקלות תקיפה נגד איראן לחשוב פעמיים.
ההתפתחות החדשה מעוררת דאגה מיוחדת נוכח העובדה שהסוכנות ביו-לאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) עדיין מבצעת ביקורות מוגבלות על ייצור דלק גרעיני באיראן. ישראל וארה"ב הזהירו בעבר כי אם יתגלה שאיראן מייצרת דלק ברמת העשרה של 90%, הן יאלצו לנקוט בפעולה צבאית. הזמן הקצר שיידרש לאיראן להפוך את החומר המועשר לנשק פעיל מצמצם משמעותית את חלון ההזדמנויות לתגובה.