מנהיגי אירופה התכנסו אתמול (ראשון) לפסגת חירום בלונדון, והחליטו על שורת צעדים – שעיקרם הגברת התמיכה באוקראינה והגברת המעורבות של אירופה בשיחות לסיום המלחמה באוקראינה. נשיא צרפת עמנואל מקרון חשף כי הוא וראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר הגישו הצעה להפסקת אש בת חודש – במטרה שתהפוך בהמשך להסכם שלום מקיף.
בראיון לעיתון הצרפתי "לה פיגארו", אמר מקרון כי הוא וסטארמר הגישו הצעה להפסקת אש למשך חודש – שתהיה תקפה "באוויר, בים ובמתקני האנרגיה", כלומר לא בחזית. מקרון הבהיר שהיא לא נועדה בשלב ראשון לעצור את הלחימה בין הצבאות בחזית, אך היא נועדה לעצור את המתקפות ההדדיות של רוסיה ואוקראינה על העורף האזרחי ועל מתקני האנרגיה וזיקוק הנפט.
פסגת המנהיגים האירופים בבריטניה | צילום:
רויטרס
סטארמר, מקרון וזלנסקי בפסגת המנהיגים בבריטניה | צילום:
רויטרס
לדבריו, תקופת הזמן של החודש הזה תהיה הכרחית "כדי להבין" איך מתקדמים משם להסכם מקיף וארוך-טווח. הוא הסביר כי אחת הסכנות הגדולות ביותר היא שארה"ב ורוסיה יחתמו על הסכם מבלי לערב ולשתף את אירופה ואוקראינה. מקרון אמר כי במצב כזה, פוטין יחתור להשפיל ככל הניתן את אוקראינה.
"קואליציית הנכונות"
ראש ממשלת בריטניה סטארמר אירח אתמול מנהיגים בכירים מאירופה, כולל מנהיגי האיחוד האירופי, מזכ"ל נאט"ו וגם ראש ממשלת קנדה. במהלך הפסגה הסכימו המנהיגים להגביר את מעורבותם בשיחות לסיום המלחמה, ולהגביר את הצבאית באוקראינה. "הסכמנו היום להמשיך את העברת הסיוע הצבאי לאוקראינה ואת הלחץ הכלכלי על רוסיה", אמר סטארמר בסיום הכינוס, וכינה את הפסגה "קואליציית הנכונות".
לצד הדרכים לסיום המלחמה באוקראינה, מנהיגי אירופה דנו גם בצורך לחזק את הביטחון באוקראינה בפרט וביבשת כולה. "ההיסטוריה לימדה אותנו שכאשר מתחוללת מלחמה באירופה, היא בסוף תגיע גם לחופינו", אמר סטארמר. על פי הפרסומים וההצהרות, ניכר כי רבים מהמנהיגים תומכים בצורך הדחוף שמקדם טראמפ להעלאת שיעור ההוצאות הביטחוניות בכל מדינה.
נשיא רוסיה ולדימיר פוטין | צילום:
רויטרס
ראש ממשלת בריטניה הודיע במהלך הפסגה כי מדינתו תעניק לאוקראינה חבילת סיוע בשווי 2 מיליארד דולר – שנועדו לרכישת 5,000 טילים מיירטים למערכות ההגנה האווירית. ההודעה מגיעה לאחר שחודש פברואר היה הקשה ביותר עם כמות שיגורי הכטב"מים הגדולה ביותר מצידה של רוסיה.
המסר של זלנסקי לטראמפ
גם נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי השתתף בפסגת המנהיגים בבריטניה, ונהנה מחיבוק התמיכה האירופי לאחר המכה הקשה שספג בביקור בוושינגטון בסוף השבוע. "אנו מרגישים תמיכה חזקה", אמר, ובהמשך הוסיף: "אנו מוכנים לחתום על הסכם המינרלים עם ארה"ב, ואני מאמין שגם ארה"ב מוכנה. אני מאמין שמערכת היחסים שלנו עם ארה"ב תימשך".
למרות הקריצה לטראמפ, זלנסקי שוב סירב להתנצל על העימות בבית הלבן, לאחר שבראיון בפוקס ניוז ביום שישי טען: "לא עשיתי דבר". זלנסקי, מעודד מהתמיכה האירופית, דורש לוודא כי ארצו ומדינות אירופה יהיו חלק מכריע בשיחות המשא ומתן לסיום המלחמה.
צילום:
רויטרס
בזמן שזלנסקי התרענן ונהנה באירופה, ונפגש גם עם המלך צ'ארלס, בארה"ב ממשיכים לתקוף אותו ולהאשים אותו בשערורייה בחדר הסגלגל עם נשיא ארה"ב טראמפ וסגן הנשיא ואנס. מייק ג'ונסון, יו"ר בית הנבחרים של ארה"ב, אמר אתמול בראיון ל"פגוש את העיתונות" ברשת NBC כי ייתכן שזלנסקי ייאלץ להתפטר מתפקידו. "אם הוא לא יתעשת ויחזור לשולחן המשא ומתן, מישהו אחר יצטרך למלא את מקומו ולהוביל את ארצו לסיום המלחמה".
בהלת חימוש באירופה; ארה"ב תסיג חיילים מהיבשת?
על רקע פגישת המנהיגים בבריטניה, מדינות רבות ביבשת נחושות בשבועות האחרונים להגביר מאוד את ההוצאה הביטחונית. אחת הסיבות המובנות מאליה היא חשש והרצון לקחת אחריות על ביטחונה, ולא להסתמך יותר על ארה"ב כמגינה בלעדית – בשעה שטראמפ מאותת כי הוא לא מעוניין להגן על אירופה אם היא לא תעשה זאת בעצמה. סיבה נוספת היא הדרישה של טראמפ להעלות את שיעור המינימום להוצאה ביטחונית בקרב חברות נאט"ו, עם הדרישה להעלות את השיעור הנוכחי מ-2% מהתמ"ג של כל מדינה – ל-5%.
אחת המדינות המובילות ברצון להגביר את ההשקעה הביטחונית היא גרמניה. פרידריך מרץ, מי שצפוי להיות הקנצלר הבא לאחר הניצחון בבחירות ביום ראשון, מקדם שיחות דחופות עם מפלגתו של הקנצלר היוצא אולף שולץ, כדי לקדם חקיקת בזק שתאפשר הוצאות עתק על ביטחון ותשתיות.
פרידריך מרץ, מנהיג מפלגת ה-CDU בגרמניה | צילום:
רויטרס
מרץ ושולץ מעוניינים להספיק לקדם זאת עוד בהרכב הפרלמנט הנוכחי, לפני השבעת הפרלמנט החדש ב-24 במרץ, מכיוון שאז הם יאבדו רוב של שני שלישים לשינוי חוקתי הדרוש לכך בתחום ההלוואות. על פי דיווח ברויטרס, בגרמניה מעוניינים לקדם השקעת בזק של כ-400 מיליארד אירו בתחום הביטחון ועוד כ-500 מיליארד אירו בתחום התשתיות.
