זו השנה השנייה שבה הבינה המלאכותית עומדת במרכז הדיונים בפורום הכלכלי העולמי World) (Economic Forum בדאבוס, אך הפעם השיח היה בשל וממוקד. במקום התרגשות מהטכנולוגיה, עלה צורך ברור להצדיק את ההשקעה ולייצר ערך עסקי מוחשי. כולם מסכימים ש-AI עדיין בחיתוליו, אך החברות כבר דורשות תוצאות – שיפור יעילות ותהליכי עבודה. AI אינו עוד חזון עתידי, אלא כלי מעשי שמשנה את הכלכלה והטכנולוגיה. המפגש בין חוקרים, מנהלי תאגידים, אנשי פיננסים ומנהיגים פוליטיים הוביל לדיונים מעמיקים על תמונת המצב והמגמות העתידיות. עם זאת, השאלות הגדולות נותרו פתוחות, והדיון על עתיד ה-AI ממשיך להתפתח.
מתוך שיחות במסדרונות, דיונים רשמיים ומפגשים אישיים – זיקקתי חמש תובנות מרכזיות.
המונח "Agent" מלווה את הבינה המלאכותית מאז ראשיתה, ואף מופיע בספר הלימוד הקלאסי של ראסל ונורוויג (1995). ההתלהבות סביב סוכני AI נובעת מהתקדמות מודלי השפה (LLMs) והרצון לעבור ממערכות תגובתיות לעוזרים חכמים ואקטיביים. כיום, AI Agents הוא מונח רחב המתאר כל מערכת המשתמשת במודל שפה – מצ'אטבוטים ועד אוטומציות בסיסיות. דווקא החמקמקות שלו הפכה אותו לכוכב של 2024, כשחברות משתמשות בו כדי לקדם חזון שבו AI משתלב בכל תחום. עם זאת, המציאות רחוקה מההבטחה – רוב ה"סוכנים" כיום אינם אוטונומיים, אלא מערכות בסיסיות שמחוברות לכלים חיצוניים ויודעות לעשות "משהו" שהוא מעבר לקריאה בודדת למודל שפה. גם בקרב בכירי התחום שנכחו בדאבוס אין הגדרה אחידה, וכל אחד מהם רואה את המונח אחרת. רוב הפתרונות שיש היום משפרים משימות נקודתיות בעשרות אחוזים, אך כשמסתכלים על תהליכים שלמים מקצה לקצה – השיפור קטן בהרבה. הקפיצה האמיתית תגיע כאשר סוכני AI לא רק ישפרו במעט פעולות אנושיות, אלא שתהליכים יתוכננו וייבנו מחדש באופן שמותאם לבינה המלאכותית. כשזה יקרה, AI יהפוך מכלי משלים למנוע עצמאי של חדשנות עסקית ואופטימיזציה רחבה – וזה הערך האמיתי של AI Agents בעתיד הקרוב.
בכנס דאבוס 2025 עלה בבירור שהאתגר המרכזי בהטמעת AI בארגונים (כיום רק 6% אימצו בפועל) הוא הדיוק והאמינות של הפתרונות הקיימים, במיוחד במשימות רב-שלביות. מודלי שפה גדולים (LLMs) מצטיינים במשימות בודדות אך מתקשים לנהל רצף פעולות מורכב, מה שמוביל לטעויות ולחוסר עקביות. כיום קיימות שתי גישות עיקריות לניהול תהליכים עם AI: "Static Chaining" – שבו כל שלב מוגדר מראש, מה שמקנה שליטה אך מגביל גמישות, וLLM כ"מתכנן" אוטונומי – שמספק גמישות אך ללא שליטה. שתי השיטות אינן מספקות דיוק ושקיפות מספקים. הפתרון? שילוב של שתיהן. מערכת אורקסטרציה חכמה שתתכנן דינאמית את סדר הפעולות תוך מתן שליטה ובקרה לכל שלב. במקום AI כ"קופסה שחורה", המערכות החדשות יאפשרו פיקוח, תיקון והתאמה בזמן אמת, מה שיבטיח אוטומציה גמישה ויציבה. דאבוס אישר שגישה זו, שאנחנו פועלים לפיה, היא שתייצר מהפכה אמיתית בפריסות AI, ותאפשר שימוש מבוקר ואמין בתהליכים מורכבים בעולם העסקי.
השיח בדאבוס 2025 הבהיר כי הדרישה לפריסת AI פרטית הולכת ומתחזקת, במיוחד בקרב ארגונים בתעשיות קריטיות כמו תשתיות, תקשורת, תחבורה ואנרגיה – בעיקר מחוץ לארה"ב. עבורם, השימוש ב-AI בענן ציבורי אינו אופציה בשל רגולציות מחמירות, חששות מפרטיות והצורך בשליטה מלאה על הדאטה. כתוצאה מכך, חברות AI מובילות מפתחות פתרונות ייעודיים לפריסה מקומית של מודלים, המאפשרים לארגונים ליהנות מיכולות AI מתקדמות מבלי להיחשף לסיכונים חיצוניים.
בנוסף, שרשרת האספקה בתחום החומרה האטה את יכולת האימוץ של מערכות AI פרטיות. ארגונים שהזמינו GPUs בתחילת 2024 קיבלו את הציוד רק כעת, מה שיצר גל של ביקושים מחודשים לפריסות פרטיות. עם זמינות גבוהה יותר של חומרה, אנו רואים האצה משמעותית באימוץ פתרונות AI פרטיים, מגמה שהשיח בדאבוס אישר כי רק תלך ותתרחב בשנים הקרובות.
כנס דאבוס 2025 חשף את עומק הקיטוב הגיאופוליטי, עם היעדרות בולטת של נציגים מסין ורוסיה. הפער בין הגישות מתחדד: המערב מקדם רגולציה ושקיפות, בעוד שהמזרח מתמקד בשליטה ממשלתית ובהובלה טכנולוגית. בתוך השיח על AI עלתה מחלוקת בין שני מחנות: האחד מודאג מהשלכות ארוכות הטווח, מפערים כלכליים ועד סוגיות פרטיות ושליטה; השני רואה ב-AI כלי ניטרלי, שהאחריות עליו נתונה בידי המשתמשים. השאלה המרכזית שעלתה בדאבוס היא כיצד לאזן בין חדשנות לממשל אחראי, מבלי לעכב את קצב ההתקדמות. דבר אחד ברור: AI כבר משנה את הכלכלה והפוליטיקה העולמית, ותמורות משמעותיות צפויות כבר ב-2026. מקבלי ההחלטות יצטרכו לקבוע האם הבינה המלאכותית תשרת את כלל האנושות – או רק את מי שמחזיק בכוח הטכנולוגי.
ההשתתפות בדאבוס 2025 לא רק מאפשרת הצצה לעתיד, אלא גם מאשרת שאנו עוסקים באתגרים הנכונים – מאורקסטרציה של AI ועד לאיזון בין חדשנות לרגולציה. ישראל מובילה בפיתוח טכנולוגי, אך עליה להבטיח השפעה גלובלית באמצעות שיתוף פעולה ורגולציה. דאבוס 2026 צפוי להיות קפיצת מדרגה – אם 2025 תהיה שנת המעבר מהייפ לפתרונות מעשיים, הרי שב-2026 נראה שחקנים חדשים, רגולציות מעצבות שוק, ודיון עמוק יותר על יחסי טכנולוגיה, אתיקה וכוח פוליטי. העולם מתקדם במהירות, והאתגר האמיתי הוא לא רק להוביל, אלא גם להשתלב נכון בשינוי.
אורי גושן הוא מנכ"ל ומייסד-שותף ב-AI21 Labs.