אלי כהן הצהיר על הקמת צינור גז חדש, התוכנית נתקעה

את צינור הגז אמורה להקים החברה הממשלתית נתג"ז (נתיבי גז לישראל) האחראית על תשתית הולכת הגז הטבעי מהמאגרים אל תחנות הכוח ואל נקודות החיבור בגבול ליצוא גז. הצינור אמור להגדיל את יכולת היצוא מישראל בכ־30% מעבר ליכולתה היום.

אלא שבינתיים העלות המוערכת להקמת הצינור זינקה לכ־2 מיליארד שקל. בנתג"ז טוענים שההערכת העלויות המקורית היתה ראשונית — ולפני תכנון מפורט להקמת הפרויקט. את העיכוב הם מייחסים לעליית מחירים בשוק וגם לשינוי היקפי היצוא. העיכוב בפרויקט מהווה אובדן משמעותי להכנסות המדינה — כשני מיליארד שקל בשנה.

לפי הדו"ח האחרון של נתג"ז, ביוני האחרון חתם השר כהן על נספח נוסף ברישיון ההולכה של החברה שמאפשר את הקמת המקטע — כשהיעד הוא השלמת המקטע 36 חודשים לאחר חתימה על הסכם הולכה עם חברות הגז. נכון להיום, חברות הגז האחראיות על מימון הצינור כלל לא חתמו על הסכם ההולכה עם נתג"ז למימון הפרויקט והצדדים מנהלים משא ומתן כבר שבעה חודשים.

בנתג"ז טוענים שהפרויקט כרגע נמצא בידיים של החברות שקיבלו פירוט של התוכנית ועלויות הפרויקט. אלא שגורמים אחרים טוענים שלא התקבלה תוכנית מפורטת. בנתג"ז טוענים שייתכן שבעתיד הקרוב יגיעו להסכמות שיאפשרו על תחילת הקמת הקו.

פרויקט היצוא מחולק לשניים: הקמת הצינור עצמו והתקנת תחנת דחיסה. אחת האפשרויות שנידונות כרגע היא מתן פטור ממכרז לשברון, המפעילה של שני מאגרי הגז תמר ולוויתן, בהקמת תחנת הדחיסה. הבעיה בפרויקט מסוג זה היא ששברון הופכת להיות מצד אחד צרכנית שתשלם על הקמת הפרויקט — ומהצד השני גם תהיה זו שמקימה אותו.

מנתג"ז נמסר: "אומדן העלויות הקודם של הפרויקט היה על בסיס הערכה ראשונית לא מחייבת, לפני ביצוע תכנון מפורט לפרויקט, קבלת הצעות מקבלנים ומספקים מחו"ל ולפני פרוץ המלחמה ומשמעויותיה. כמו כן, נוספו שינויים בפרמטרים טכניים". ביחס לנושא תחנת הדחיסה, טענו בנתג"ז כי החברה "אינה גורם מעכב של הפרויקט. הסכמי ההולכה עם היצואנים טרם נחתמו והם תנאי הכרחי ליציאת הפרויקט לדרך. נתג"ז ממשיכה לפעול בהתאם לתפקידה להוציא לפועל את מדיניות משק האנרגיה באופן היעיל והחסכוני ביותר".

ממשרד האנרגיה נמסר: "המשרד והגורמים המקצועיים משקיעים זמן ומשאבים על מנת להביא את ההסכם לסיום ואנו מקווים שבחודש הקרוב ההסכם ייחתם במטרה לקדם את הפרויקט".