בג"ץ קיים היום (חמישי) דיון שלישי בעתירת התנועה לאיכות השלטון, על אופן בחירת נציב שירות המדינה. לפני כחודש, השופטים הוציאו צו על תנאי בעתירה בו הורו למדינה לנמק מדוע לא יתקיים הליך תחרותי לבחירת הנציב, ומדוע לא למסד מנגנון קבוע לבחירת נציב, שאינו משתנה בכל פעם.
כזכור, הממשלה החליטה כי אופן מינוי נציב שירות המדינה ייעשה על ידי ראש הממשלה. היועמ"שית, גלי בהרב-מיארה התנגדה למהלך: "יש מניעה לקדם את הצעת ראש הממשלה לכך שנציב שירות המדינה ימונה על ידו באופן אישי ופוליטי, ללא בדיקה מקצועית של כישורים מקצועיים והתאמה". לדברי היועמ"שית, "יש לקבוע הליך תחרותי פתוח לבחירת נציב שירות המדינה כדי לאפשר למועמדים מתאימים להתמודד על התפקיד".
לאחר ההחלטה הוגשה לבג"ץ עתירה נגד החלטת הממשלה בנוגע לאופן מינוי נציב שירות המדינה. בעתירת התנועה לאיכות השלטון התבקש כי מינוי נציב שירות המדינה יעשה באמצעות ועדת איתור אשר תאתר ותבחר את נציב שירות המדינה ובהתאם לנוהל אשר גובש על-ידי גורמי הייעוץ המשפטי.
עו"ד דוד פטר המייצג את הממשלה אמר בדיון: "להפעיל ביקורת שיפוטית מינהלית על דרך מינוי נציב שזהה לגמרי לדרך המינוי של הנציב היוצא שהיועמ"שית ביקשה להאריך את כהונתו – זה מוגזם".
"לא הבנתי למה היועצת לא מייצגת את הממשלה. תמוה ביותר. לא הבנתי מה המניעה לייצג. היועצת אומרת שזה החוק וזאת הפסיקה ולכן אין מניעה משפטית – ולכן אי אפשר להכריז על מניעה משפטית – אבל המצב לא רצוי. אני לא מבין את הטיעון הזה. האם היועצת מנסה לבצע שינוי נורמטיבי במדינת ישראל?".
השופטת דפנה ברק ארז ניתסה לעזור לעותרים לגבי הטיעונים של דוד פטר באשר לקביעת החוק בנוגע לקריטריונים של בחירת נציב שירות המדינה. "יש פסיקה רבה של בית משפט זה שמדברת על כך שפטור ממכרז לא שקול לפטור מהליך תחרותי", אמרה השופטת. פטר הגיב: "אני בהליך אדוורסרי, ואני מתייחס לטענות בעלי הדין".
לאחר מכן, פטר המשיך בטיעוניו: "שיטת המשפט בישראל הינה אדברסרית. שיטה זו אומרת כי כל אחד מהצדדים מעלה את טיעוניו, והשופט מכריע לפי טיעוני הצדדים – ללא התערבות בהליך בעצמו. במדינות בהן יש הליך אינקויזיטורי, השופט מתערב בעצמו ומעלה טיעונים גם כן לצורך הכרעה בדין".
פטר: "יש פוזיציה נוחה לעמוד מהצד כשמישהו לא אוהב את התוצאה – ולומר 'לא נימקת מספיק'. זה ג'וקר. תמיד אפשר לומר את זה ואין איך להתמודד עם זה. עובדתית, אף פעם עניין מינוי הנציב לא לובן כמו במקרה שלנו. היועמ"שית טוענת שאין להלום את מינוי הנציב בצורה הזאת. אין להלום? אני הולם מצוין. המחוקק אמר זאת לא רק לגבי נציב. אמר זאת על רמטכ"ל ואחרים. וכי יעלה על הדעת שראש רשות חמושה במדינת ישראל, צה"ל, שב"כ ומפכ"ל לא ימונו בהליך מקצועי? הרבה מאוד ראשי אורגנים קרדינליים לקיומה של חברה – אפילו הרשות השופטת לא ממונים בועדת איתור או הליך תחרותי כי יש רציונל שונה בין אבן הראשה לארגון".
"לא ייתכן שאם ממנים יועמ"ש משרת משפטים לנציב שירות מדינה בותה תשתית נורמטיבית כמו כאן כל הכוכבים בקונסטלציה מושלמת ואילו כאן אנחנו רואים פרובלמטיזציה. הדבר הזה מטריד ביותר.לא יכול להיות שעבור ממשלות שונות בתקופות שונות הדין המינהלי יהיה שונה. חזקה על בית המשפט שלא יתן את ידו לדבר הזה. אין עילה לביקורת שיפוטית בעניין הזה".
עו"ד שוש שמואלי, סגנית מנהל מחלקת הבג"צים בפרקליטות המייצגת את היועמשית: "יש לקבוע הליך קבע למינוי נציב, ושהוא יהיה הליך תחרותי. החוק פטר ממכרז, לא מהליך תחרותי. מהחלטות הממשלה עולה שרגולטורים, שומרי סף ואוכפי חוק צריכים להתמנות בהליך תחרותי".
