הצהרותיו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בנוגע לאוכלוסייה הדרוזית בדרום סוריה הציתו שרשרת תגובות מורכבת באזור, וחשפו את המציאות הביטחונית המאתגרת בגבול הצפוני של ישראל, כך עולה מניתוח של מכון עלמא. נאומו של נתניהו ב-23 בפברואר, בו הבטיח כי ישראל לא תסבול איום על האוכלוסייה הדרוזית בדרום סוריה, הוביל להתפתחויות משמעותיות במחוז סווידא.
כתגובה ישירה לנאום, קבוצות צבאיות דרוזיות מכפרים שונים בסווידא הכריזו על הצטרפותן ל"מועצה הצבאית של א-סווידא" בהנהגת טארק א-שופי. המנהיג הדרוזי אף התייחס ישירות להצהרת נתניהו ואמר כי "אנו מודים לכל מי שתומך ומסייע בהגנה על העדה הדרוזית". במסגרת ההכרזה, ערכו הפלגים שהצטרפו למועצה מצעד צבאי בדרום המחוז, בסמוך לגבול ירדן.
המועצה הצהירה כי פעילותה מתואמת עם המנהיג הרוחני של העדה, השייח' חכמת אל-הג'רי, ובתמיכת מוסדות העדה והאוכלוסייה המקומית. א-שופי הדגיש כי מטרת ההתארגנות היא שיקום המחוז והבטחת ביטחון הקהילות הדרוזיות מפני חדירת גורמי טרור קיצוניים ומפני פעילות כנופיות הברחות הנשק והסמים הפועלות באזור.
אולם הצהרותיו של א-שופי נתקלו בהתנגדות מצד גורמים אחרים בקהילה הדרוזית. זמן קצר לאחר ההכרזה נשמעו קולות רבים בסווידא שטענו כי המועצה אינה לגיטימית והצהרתה מייצגת רק את חבריה. השייח' אל-הג'רי עצמו הכחיש פומבית כי הוא תומך במועצה, והביע התנגדות לרעיונות בדלניים.
בעקבות הביקורת, נאלצה המועצה לפרסם הצהרה נוספת ב-24 בפברואר שבה הכחישה כוונות בדלניות וטענה כי מטרתה העליונה היא אחדות העם הסורי והבטחת ביטחון הדרוזים בסווידא.
במקביל, משלחת נכבדים דרוזים מסווידא קיימה פגישה עם נשיא סוריה אבו מוחמד אל-ג'ולאני בדמשק, במהלכה דנו בנאום נתניהו, בהתפתחויות האחרונות במחוז, ובמאמצים לשילוב הארגונים החמושים הדרוזיים במסגרת מנגנוני הביטחון החדשים. המשלחת, שכללה שייח'ים, נכבדים ומנהיגי מיליציות מקומיות, הדגישה את נאמנותה למדינה הסורית והתנגדותה לפירוק המדינה ולהתערבות זרה.
דבריו של נתניהו ביחס לדרוזים בסוריה, ודרישתו לפירוז דרום המדינה, עוררו גל הפגנות נגד ישראל במספר מוקדים במחוזות דרעא וקוניטרה. מנהיג סיעת "התכנסות חופשית ג'בל אל-ערב" בנפת סוידה, סולימאן עבדול באקי, דחה את הצהרותיו של נתניהו על פירוק מוחלט מנשק בדרום סוריה והתערבות בענייני הפנים של הסורים.
באחת ההפגנות שנערכה בחאן ארנבה נצפה שלט בערבית, אנגלית ועברית עם הכיתוב: "ישראל משלה את עצמה כאילו ניצחה… אבל ההיסטוריה לא מרחמת על כובשים…".
בעקבות ההצהרות על ההצטרפות למועצה הצבאית, עלו טענות לקשר בין הדרוזים לכורדים הסורים ולשיתוף פעולה עם כוחות SDF (הכוחות הסוריים הדמוקרטיים). טענות אלו מבוססות בעיקר על הדמיון בלוגו החדש של המועצה לזה של ה-SDF.
עם זאת, מומחים מעריכים כי אין מדובר בהתארגנות משותפת אלא בשתי קבוצות המתנגדות למשטר החדש בסוריה, ועשויות להוות אתגר על רקע כישלונה של ממשלת המעבר בדמשק לשכנע את הקבוצות החמושות להצטרף לצבא הסורי החדש.
אמירותיו של נתניהו לגבי פירוז דרום סוריה ולגבי האוכלוסייה הדרוזית המקומית חושפות את המציאות המורכבת והמאתגרת באזור זה, במיוחד לישראל בהקשר האיום הביטחוני. הנשיא החדש א-שרע מנסה לשדר לעולם סוריה חדשה, מאוחדת ויציבה במטרה לזכות לתמיכה של הקהילה הבינלאומית ולהסרת הסנקציות על סוריה.
אולם, בשטח גוברת המתיחות עם קבוצות מתנגדי המשטר החדש, שעלולות בהמשך לשמש אינטרסים זרים באזור (איראן, טורקיה) ולהוות איום לישראל. היכולות של המשטר החדש לשלוט במתרחש בדרום סוריה ולמנוע השתלטות של גורמי טרור בגבול ישראל מוטלות בספק.
בדומה למצב בלבנון, החלטת ישראל להישאר באזור החיץ במספר נקודות אסטרטגיות בגבול סוריה נועדה לאפשר לישראל לסכל איומים ולהגן על תושבי הצפון. צה"ל מזהה איומים בדרום סוריה ופועל באופן תדיר להשמדתם. אתמול (25.2) ביצעה ישראל תקיפות נרחבות בדרום סוריה (במחוז דרעא ובאזור קוניטרה) נגד מטרות צבאיות ואמצעי לחימה.
המשטר החדש בסוריה אומנם מפזר הבטחות רבות לסוריה חדשה בטוחה ודמוקרטית, אך בפועל עדיין לא ברור כיצד יפעל מול מתנגדיו והאם יהיה מחויב לביטחון הגבול עם ישראל. נוכחות צה"ל בדרום סוריה נותרת הכרחית לשמירת השקט ותחושת הביטחון בצפון.
בשלב זה, קשה לקבוע אם אופייה של סוריה החדשה יהיה בדמות אבו מוחמד אל-ג'ולאני הג'האדיסט או בדמות אחמד א-שרע שהתמתן ומושיט את ידו לקהילה הבינלאומית. בינתיים, ישראל ממשיכה לעקוב אחר ההתפתחויות ולפעול להבטחת האינטרסים הביטחוניים שלה באזור הגבול הצפוני.
