בין מבול הגזרות הכלכליות, נצנץ בשבוע שעבר אור של תקווה חדשה כשוועדת הכספים אישרה הקלות בפרק המיזוגים והפיצולים בפקודת מס הכנסה מתוך רצון לעודד צמיחה כלכלית בדגש על מגזר ההייטק. אם יאושר התיקון בקריאות שנייה ושלישית ואם יוקצו המשאבים המתאימים לרשות המיסים על מנת שהדברים אכן יעבדו בפרקטיקה, תיתכן כאן "זריקת עידוד" לעסקאות שבהן נרכשות חברות ישראליות בידי חברות פרטיות (זרות או ישראליות) בתמורה המשלבת מזומן ומניות של החברה הפרטית הרוכשת.
ככלל, כשחברה ישראלית נמכרת לחברה פרטית (זרה או ישראלית) בתמורה המשלבת מזומן ומניות, מתחייבת במס באופן מידי כלל התמורה לרבות המניות המתקבלות (בהתאם לשווי השוק מוערך) וזאת על אף שהתמורה במניות של חברה פרטית היא נכס בלתי נזיל. כך, נדרשים בעלי המניות המוכרים לשלם באופן מידי את המס בגין רכיב התמורה במניות (שאינן נזילות) מתוך התמורה במזומן ולעיתים אף "להביא כסף מהבית" על מנת לאפשר את קיום העסקה. מצב זה, מרתיע חברות ישראליות מלהיקשר בעסקאות שיכולות להשיא ערך כלכלי רב ונמנעים תהליכי מיזוג שיש בהם בעלי פוטנציאל צמיחה.
הפתרון לבעיה זו אמור להימצא בהסדר מס ייחודי ביחס ל"מיזוג על דרך החלפת מניות" שלפיו התמורה במזומן תחויב במס באופן מידי והמס בגין התמורה במניות יידחה למועד עתידי שבו תימכרנה המניות המתקבלות. עם זאת, עד היום, בשל חסמים שונים, רק מיעוט קטן מהעסקאות שבהן התמורה הייתה במניות חברה פרטית נכנסו בגדרי הסדר המס האמור ובפרט במקרים של רוכשות זרות.
כעת, הסירה ועדת הכספים מספר חסמים שמנעו את הכניסה להסדר האמור: ראשית, עד כה החברה הרוכשת לא הייתה יכולה להיות גדולה (במונחי שווי שוק) יותר מפי 9 מהחברה הנרכשת דבר שמנע את ההסדר במקרים של רוכשות פרטיות גדולות.
כעת הועלה היחס לפי 19 בכפוף לאישור רשות המיסים; שנית, עד כה ההסדר דרש כי בעלי הזכויות בחברה הרוכשת מיד לאחר העסקה ימשיכו (במהלך תקופה של שנתיים) להחזיק בלא פחות מ- 25% מכלל הזכויות בחברה הרוכשת, דבר שגרם לרתיעה קשה של רוכשות זרות שסירבו לקבל מגבלות על החזקות בהון המניות שלהן. במסגרת התיקון מוסרת דרישה זו לחלוטין; שלישית, עד כה ניתן היה לבחור בין הסדר שבו חלק מבעלי המניות יקבלו רק מזומן וחלק אחר רק מניות לבין הסדר שבו כל בעלי המניות יקבלו תמורה עם תמהיל זהה של מזומן ומניות כאשר שיעור התמורה במזומן הוגבל ל-40%. כעת עולה התקרה ביחס לשיעור התמורה במזומן עד ל-49%. רביעית, הופחתה הכמות המינימאלית של בעלי המניות המוכרים, לצורך כניסה להסדר האמור. עד כה היה נדרש שימכרו את מניותיהם 80% מבעלי המניות בחברה הנמכרת וכעת ירד השיעור ל-70%.
שינויי החקיקה נועדו להסיר חסמים לעסקאות מיזוג של חברות פרטיות. הסרת החסמים האמורה היא מבורכת ועשויה להוות זריקת עידוד לקיומן של עסקאות בכלל ובתעשיית ההייטק בפרט. בין העסקאות שלא היו זמינות בעבר ושיתאפשרו עכשיו נציין במיוחד עסקאות מיזוג של חברות פרטיות קטנות אל תוך חברות פרטיות גדולות ועסקאות מיזוג עם חברות פרטיות זרות שנרתעו מדרישת המשך ההחזקה.
תעשיית ההי-טק היא "הקטר של המשק" ולאור הוצאות המלחמה המתמשכת חשיבותה לביטחון הכלכלי והלאומי שלנו היא קריטית, ועל כן הסרת החסמים היא חשובה ומבורכת. על מנת שהסרת החסמים תהפוך מהצהרת כוונות חיובית לכלי פרקטי שמאפשר יותר עסקאות, יותר צמיחה ויותר גביית מיסים למדינה, התחייבה רשות המיסים לתת מענה מיטבי, בקבועי זמן קצרים, לכמות הולכת וגוברת של עסקאות, שמהן כולנו נצא נשכרים. לא למותר לציין כי כמות כזו של עסקאות תדרוש במקביל תוספת משאבים על מנת שהרשות תוכל להתמודד עם שטף העסקאות הנוספות, שכולנו מקווים שיגיעו.
עמרי דוידוב הוא עו"ד ורו"ח שותף במשרד עוה"ד מיתר, ליאור גל הוא עו"ד ורו"ח במיתר
