על פי העולה מסקר חדש שנערך על ידי תנועת "הנתיב השלישי" באמצעות מכון המחקר "לזר מחקרים", מרבית הציבור החרדי מרגיש שאינו מיוצג כיום על ידי דמות פוליטית, וקרוב למחציתו חש שאין אף מפלגה בכנסת אשר מייצגת אותו.
הממצאים באותו סקר אשר חושף תמונת מצב עדכנית על עמדות הציבור החרדי בישראל בנושאים פוליטיים וחברתיים, מצביעים על משבר מנהיגות עמוק, תחושת חוסר ייצוג פוליטי, ופתיחות לשינויים – בעיקר בקרב החרדים המודרניים והדור הצעיר, אולם לא רק.
על פי הסקר, 46% מהציבור החרדי מרגיש שאינו מיוצג פוליטית. בציבור החרדי ישנה תופעה מעניינת שמפרידה בין שני הקטבים שמרכיבים אותו: רוב ברור של 71% מהחרדים אשר מגדירים עצמם שמרנים חשים מיוצגים, בעוד לא פחות מ-78% מהציבור החרדי המודרני חש שאינו מיוצג.
סוגיית הייצוג עומדת בקורלציה עם שכבות הגיל – כאשר, ככל שיורד גיל הנשאלים כך תחושת חוסר הייצוג גוברת. בקרב נשאלים מעל גיל 55 תחושת הייצוג עומדת על לא פחות מ-70%, אך כאשר יורדים אל קבוצות הגיל שבין 18 ל-54, 50% מאותם משיבים אינם מרגישים מיוצגים פוליטית.
יותר מאשר משבר הייצוג, ניתן לומר כי קיים היום במגזר החרדי משבר הנהגה פוליטי. קרוב לשני שליש מכלל הנשאלים (61%) השיבו כי אין דמות פוליטית אשר מייצגת אותם כיום. בקרב החרדים אשר מגדירים עצמם כ"חרדים מודרניים" משבר ההנהגה מחריף, כאשר 76% מהם טוענים כי אין כיום דמות שמייצגת אותם בפוליטיקה הישראלית.
גם בסוגייה זו, ניתן לראות פער משמעותי מאוד בין הדור הוותיק לדור הצעיר. על פי הסקר, 53% מהמשיבים מגיל 55 ומעלה מרגישים שישנה דמות פוליטית אשר מייצגת אותם, אולם ככל שיורדים עם הגיל, תחושת הייצוג צונחת: מ-37% בעלי "דמות מייצגת" בין הגילאים 35 ל-54 ועד ל-34% בלבד בין גיל 18 ל-34.
מי כן נתפס כמייצג המגזר, בקרב אלה אשר מרגישים מיוצגים? מהסקר לא עולה דמות אחת דומיננטית. 14% סבורים כי מנהיג ש"ס אריה דרעי מייצג אותם, 13% הצביעו על יו"ר יהדות התורה משה גפני ו-12% על יו"ר עוצמה יהודית ח"כ איתמר בן גביר. ראש הממשלה בנימין נתניהו משתרך מעט מאחוריהם עם 9% בלבד. מעבר לכך שגם בין המייצגים כמחצית אינם חרדים, התשובה השכיחה ביותר לשאלה זו הייתה "מישהו אחר" עם 28%.
כמו כן, הסקר מצביע על שינוי מגמה בשיטת ההצבעה הנהוגה בקרב אותו סקטור, דהיינו מעבר מהצבעה שבטית להצבעה אינדיבידואלית. במשך שנים התאפיין המגזר החרדי ב"הצבעה שבטית", במסגרתה, קהילות או זרמים היו מצביעים כמקשה אחת לאותה מפלגה או מועמד עליה הורה הרב או שהיה נהוג להצביע לה במשפחה.
על פי הסקר החדש, נראה כי עידן ההצבעה השבטית בירידה. מרבית הציבור החרדי כיום (54%) סבור כי ההצבעה לכנסת צריכה להתבצע על פי דעה או עמדה אישית, בעוד 36% עדיין סבורים כי יש להצביע על פי ההצבעה הנהוגה במשפחה או הקהילה אליה הם משתייכים. כאשר בוחנים שאלה זו בקרב החרדים המודרניים, לא פחות מ-73% סבורים כי יש להצביע על פי עמדה אישית.
בסוגייה זו רואים גם פער גדול בין התפיסה של נשות המגזר לגברים: בעוד רוב גדול בקרב הגברים סבור כי ההצבעה צריכה להיות על פי עמדה אישית (58% אישית לעומת 31% "שבטית"), בקרב הנשים, התפיסה הינה מובהקת פחות ועומדת על 51% שסבורות שיש להצביע על פי עמדה אישית לעומת 40% שסבורות שיש להצביע על פי הנהוג בקהילה/משפחה.
גם בנושא ההצבעה לשתי המפלגות "המסורתיות" של המגזר – ש"ס ואגודת ישראל, נראה שיש שינוי בתפיסה ארוכת השנים. על פי הסקר, מרבית הציבור חרדי (60%) פתוח להצביע למפלגה חדשה שתייצג את הציבור החרדי, אולם למרבית אותו ציבור חשוב שמדובר יהיה במפלגה חרדית או לפחות בעלת אוריינטציה דתית. זאת לעומת 28% אשר טוענים כי אינם פתוחים כלל להצביע למפלגה מגזרית חדשה.
הרב ד"ר מיכאל אברהם, מייסד תנועת "הנתיב השלישי", אמר לאור ממצאי הסקר כי "רוחות של שינוי נושבות במגזר החרדי. הסקר שערכנו מעיד על כך שחלק נכבד בציבור החרדי מאס בהנהגה הפוליטית הקיימת, והדבר משקף ערעור מתמשך גם במעמדה של המנהיגות הרוחנית והרבנית שמכוונת את המנהיגות הפוליטית
עוד הוסיף כי "הציבור החרדי מחפש אלטרנטיבה אשר תיתן מענה גם לדור הצעיר של המגזר וגם לזרמים המודרניים שבו. השנתיים האחרונות יצרו בחלקים גדולים מהציבור החרדי, סלידה מההנהגה הנוכחית אשר מייצגת זרמים שמרנים וקיצוניים, אשר דורסים לעיתים ערכי מוסר וערכים, יהודיים ודתיים, ומטילים מגבלות קשות על אלו בציבור שחפצים בהם. לציבור החרדי בישראל מגיעה הנהגה אלטרנטיבית מאחדת, מודרנית וישרה, שתהיה מעורבת ותגלה אחריות לחברה הכללית ולמדינה – עם מחויבות דתית והלכתית מלאה. תנועת הנתיב השלישי קמה כדי לסייע להם להקים הנהגה כזאת, בשיתוף עם כוחות דומים מהציבור הדתי שאינו חרדי".
