רביב צולר, מנכ"ל חברת איי.סי.אל הפורש, יכול לסכם לעצמו כהונה מוצלחת בסך־הכול. בתקופה של כשבע שנים תחתיו, עלתה מניית ענקית הדשנים מקבוצת החברה לישראל שבשליטת עידן עופר בכ־65%, והיא נסחרת כיום לפי שווי של יותר מ־23 מיליארד שקל.
● מבטח שמיר חושפת: קרן סטייט אוף מיינד ממשיכה לאבד גובה
● מנהל ההשקעות מוול סטריט שצופה "תיקון בשוק וחזרה לסביבת תמחור הגיונית יותר"
צולר הגיע לאיי.סי.אל בשנת 2018 (קודם שימש כמנכ"ל חברת ביטוח ישיר) ועלות העסקתו המצטברת במהלך תקופתו בחברה צפויה להגיע לכ־80 מיליון שקל. בסוף השבוע שעבר הודיע על פרישה מניהול החברה בשל "סיבות אישיות".
תלות המניה באשלג
למרות שצולר נחשב למנכ"ל טוב עבור החברה והשיא לה ערך, איי.סי.אל (כיל לשעבר) היא חברה ש"תלויה הרבה יותר במה שקורה מחוץ לחברה מאשר בניהול עצמו" אומר גורם בשוק. הכוונה היא לתלות של החברה במחירי האשלג, הפוספט והברום.
איי.סי.אל נחשבת לשחקן בינוני בתחום האשלג (המניב כשליש מרווחיה) ומהווה על פי הערכות כ־8% מהשוק העולמי, כך שהיא לא יכולה לקבוע את המחירים בשוק אלא רק להגיב להם. בתחום הפוספט חלקה קטן עוד יותר ובברום היא המובילה בעולם עם נתח שוק של כ־30%, תחום שבו היא יעילה במיוחד בגלל הריכוז הגבוה של החומר במים של ים המלח.
האשלג משמש כחומר לדישון, הפוספט משמש גם לשימור מזון ובשר ואפילו למשחת שיניים וצמיגים של גלגלים, וגם מחזק את הטעם של האוכל. הברום משמש כחומר מעכב בעירה ומשתמשים בו למכשירים אלקטרוניים כמו טלפונים, מחשבים, מכוניות, וגם לבניינים וספות למשל.
את הזינוק הגדול במניה תחת ניהולו של צולר חייבת איי.סי.אל למגפת הקורונה, כאשר בעקבות הבעיות בשרשרת האספקה ובפרט מדיניות ה"אפס קורונה" שנקטה סין, זינקו מחירי האשלג והגיעו בתחילת שנת 2022 לרמות של קרוב ל־800 דולר לטון (בהשוואה לכ־200 דולר לפני פרוץ הקורונה). מלחמת רוסיה־אוקראינה שפרצה באותו הזמן והלחץ בעקבות כך גם על בלארוס השכנה, רק תרמו למחירים הגבוהים.
התוצאה הייתה שמניית איי.סי.אל השלימה זינוק של פי 4 מאמצע שנת 2020 ועד אמצע 2022 לשווי שיא של כמעט 53 מיליארד שקל, והפכה לזמן קצר לחברה הגדולה ביותר בבורסה בתל אביב. אלא שמהר מאוד מחירי האשלג צללו כל הדרך חזרה ל־300 דולר ואיתם גם מניית החברה, שאיבדה מאז השיא כמחצית מערכה.
ניסיון להפחית את התלות
צולר, מודע לבעיות הללו, הוביל מהלך של הפחתת התלות של החברה באשלג, באמצעות מספר רכישות משמעותיות בתחומי המוצרים המיוחדים (שאינם אשלג או פוספט בסיסי), שתיים מהן בשנת 2021 בברזיל בסכום מצטבר של כ־540 מיליון דולר, ואחת בארה"ב השנה בסכום של 60 מיליון דולר. איי.סי.אל גם פועלת להקים מפעל בארה"ב בהשקעה של 400 מיליון דולר (חצי יוחזר מממשלת ארה"ב), בתחום ייצור חומרים לסוללות ליתיום לכלי רכב חשמליים בעזרת פוספט, שצפוי להתחיל לייצר לחברה הכנסות החל משנת 2027.
על פי דוחותיה, המהלך נשא פירות שכן המשקל של תחום האשלג ברווח התפעולי התזרימי (EBITDA – רווח לפני הוצאות ריבית, מסים פחת והפחתות) ירד ל־32% מתחילת 2024 לעומת כ־40% בשנים קודמות. התחום הבולט כעת הוא הפוספט שאחראי ל־37% מה־EBITDA, אחר כך הברום (18%) ומגזר פתרונות הצמיחה (דשן לגינון ביתי, פירות וירקות) עם 13%. בשוק מסבירים כי הפוספט בולט כעת במיוחד כיוון שהמחירים בחום כעת גבוהים באופן קיצוני, עם 600 דולר לטון, וכי המחירים בענף יירדו בשנת 2026, כך שחלקו בעוגה של איי.סי.אל יקטן בחזרה לכשליש. מנגד, מחיר הברום נמצא כיום בשפל של עשור.
מה הוביל לזינוק במניה?
מניית איי.סי.אל זינקה מתחילת נובמבר האחרון ב־24% כאשר הסבר אפשרי ראשון לכך הוא ש"מחירי האשלג הנמוכים התחילו להרים ראש", כפי שטוען הגורם בשוק, גם אם ברור שלא יחזרו למחירי השיא. המחירים החלו לעלות לאחר שנשיא בלארוס, אלכסנדר לוקשנקו, הציע למנכ"ל חברת הדשנים הגדולה במדינתו, בלרוסקלי, לפנות לאורלקלי הרוסית כדי לתאם קיצוץ ייצור של 10% בתפוקת האשלג של שתי המדינות, זאת במטרה להעלות את המחירים. מדובר בשתי חברות ששלטו עד לפני מספר שנים בכ־40% מהיצוא העולמי.
בשוק מעריכים שיש סיבות נוספות לעלייה במניה: הפסקת האש בצפון וחזרתם של משקיעים זרים למניה, כחלק מחזרתם לשוק ההון המקומי, וכן מחירי הפוספט הגבוהים.
האתגר של המנכ"ל הבא
זהות המנכ"ל הבא של איי.סי.אל עדין לא ידועה ובחברה מסרבים להתייחס לשאלות בנושא. מי שיכול להתעניין בתפקיד הוא חן ליכטנשטיין, שהיה מועמד המוביל לניהול איי.סי.אל בשנת 2018, טרם מינויו של צולר, וכיום בוחן את המשך דרכו.
ליכטנשטיין היה מנכ"ל חברת אדמה, שגם פעילותה משיקה לתחום הדשנים, ולאחר כן שימש כמנהל הכספים בקבוצת סינג'נטה ששולטת בה. הוא התפטר בתחילת השנה מתפקידו, והצטרף לאחרונה כדירקטור בחברת טבע.
חן ליכטנשטיין / צילום: שלומי יוסף
בין אם יהיה זה מנכ"ל מקומי או זר, האתגר הגדול שלו באיי.סי.אל לא יהיה דווקא רמת המחירים של מוצריה אלא התמודדות עם הרשויות בישראל: "החברה צריכה בעיקר מנכ"ל מקושר ברמה הרגולטורית", מעריכים בשוק.
הסיבה לכך היא שהזיכיון של איי.סי.אל בים המלח, מקור ההפקה המרכזי של החברה, שבו היא מחזיקה מאז 1961, צפוי להסתיים במאי 2030 והמנכ"ל יצטרך לפעול כדי למנוע או לרכך את המכה העתידית. בממשלה מעוניינים להעלות את התמלוגים שמשלמת איי.סי.אל מ־30%־35% כיום לכ־50%, מה שיפגע קשות ברווחי החברה. צולר ככל הידוע פעל רבות מאחורי הקלעים מול המדינה בסוגיה, ואף הגיע עמה לפשרה לפני שנתיים על תמלוגי העבר (תשלום של 2 מיליארד שקל שהועבר לקרן העושר).
לאיי.סי.אל יש זכות סירוב ראשונה על הזיכיון בים המלח, כך שהיא תוכל להשוות הצעה של חברה אחרת, אם תוגש כזו.
אם בכל זאת תפסיד את הזיכיון, יצטרך המנכ"ל הבא להתמודד מול המדינה על גובה הפיצוי שישולם לאיי.סי.אל על ההשקעות שביצעה לאורך השנים במפעליה. באיי.סי.אל מעריכים את השווי ההוגן של השקעותיהם ב־6 מיליארד דולר, בערך כמו שוויה של החברה כולה. המדינה הייתה רוצה לשלם את השווי בספרים, כ־2־3 מיליארד דולר בלבד. סביר שבמקרה כזה, הצדדים ייפגשו במקום כלשהו באמצע.
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה אוטומטית ולא יפורסמו באתר.