"אהבת חיי" – כך קוראת סְנֶה פסקין, מנהלת ספריית בית אריאלה, למוסד התל אביבי הנודע. כשנקלטה ב-2012, הטייטל שלה היה "אחראית שירותי קהל", אבל ברבות השנים התפקיד קיבל מיתוג מחדש. למרות הוותק שלה, נראה שהיא מתרגשת מהעשייה ומלאה בחלומות גדולים על תרבות הספר של תושבי תל אביב-יפו. "אני מאוד רוצה שהספרייה שלי, ספריית בית אריאלה, תהיה חלק מההוויה התל אביבית", היא אומרת ל'דבר'. "כמו שתל אביבים אוהבים לומר, ׳אני עם הקוסמטיקאית שלי׳, ׳אני עם הקואצ'ר שלי׳, ׳אני עם המאמן שלי׳, ׳אני עם המורה ליוגה שלי׳, אני רוצה שהם ייקחו ספר ויגידו: ׳זה ספר שהספרנית שלי המליצה לי עליו׳".
פסקין מספרת על פרויקטים לעידוד קריאה, החל ממפגשים עם סופרים, סדנאות כתיבה והשקות ספרים ועד קורסים כחלק מ׳עונת התרבות׳. לדבריה, מספרי האירועים והמשתתפים בפעילויות השונות עולים. בשבוע הספר, שיא הפעילות השנתית של הספריות, עורכים טקס שיאני קריאה לילדים במעמד ראש העיר.
ספריית בית אריאלה בתל אביב. מפגשים עם סופרים, סדנאות כתיבה, השקות ספרים וקורסים (צילום: מאיר שפירא)
פרויקט נוסף שהתחיל לפני כמה שנים הוא ספריות החוף והרחוב, שמאפשרות השאלה פתוחה לציבור ללא מתווך. קרון הספרים עומד במרחב הציבורי ומזמין אליו עוברי אורח. "אנחנו סומכים על האמינות של האנשים, ואנחנו אומרים שגם אם אחוז מסוים לא יחזיר, כנראה הספר כל כך חשוב לו, אז אשרינו". גם לגיל השלישי ולאנשים עם בעיות נגישות יש פרויקט מיוחד שנקרא ׳ספר עד הבית׳. הפרויקט התחיל בימי הקורונה ומיועד עבור אנשים שלא יכלו להגיע פיזית לספרייה. פסקין אומרת שהם ראו ערך בהמשך הפרויקט גם לאחר שהמגפה שככה.
"כשהתחלתי לעבוד זה היה בדיוק אותו מראה שהייתי רגילה אליו מברית המועצות: ספרייה מאוד ישנה, שני ספרים וחצי על מדפים רקובים, ואוכלוסייה מבוגרת שמגיעה לקרוא רומן רומנטי. בהנהגת המחלקה התחלנו לשפץ, ובכל שנה שיפצנו שתיים-שלוש ספריות"
היא תולה את הפופולריות של הספריות העירוניות בגורם מפתיע: "זאת השנה הראשונה מאז שאני עובדת בכלל בספריות תל אביב שאנחנו לא משפצים שום ספרייה. כשהתחלתי לעבוד זה היה בדיוק אותו מראה שהייתי רגילה אליו מברית המועצות: ספרייה מאוד ישנה, שני ספרים וחצי על מדפים רקובים, ואוכלוסייה מבוגרת שמגיעה לקרוא רומן רומנטי. בהנהגת המחלקה התחלנו לשפץ, ובכל שנה שיפצנו שתיים-שלוש ספריות. השנה כבר סיימנו את כל השיפוץ הכללי, והנתונים מצביעים על כך שהספריות עכשיו מתחילות לעבוד בפול גז".
הספרייה. "זאת השנה הראשונה מאז שאני עובדת בכלל בספריות תל אביב שאנחנו לא משפצים שום ספרייה" (צילום: מאיר שפירא)
הספריות בעיר אכן בפריחה, עם 56,376 קוראים פעילים ב-2024 – עלייה של 28% לעומת 2023; 12,973 מנויים חדשים – עלייה של 49% לעומת 2023; 73,345 השאלות דיגיטליות (55,442 השאלות של ספרים ו-19,903 השאלות של מגזינים) – עלייה של 54.4% לעומת 2023; ו-4,265 משתמשים פעילים שנהנו משירותי הספרייה הדיגיטלית ב-2024 לעומת 3,595 ב-2023.
"אני יודעת מה זה הסנה הבוער מילדות. רציתי להיות סנה"
חוק הספריות שהוחל מ-2007 הוא גורם מרכזי לפריחה ולהפיכת הספריות הציבוריות למרכזי תרבות שוקקים. מאז, כל תושב זכאי לעשות מנוי לספרייה הציבורית הקרובה לביתו בחינם. אלא שאחת הבעיות שלו הייתה מוגבלות בצמצום פערים בין יישובים מבוססים כלכלית ליישובים פריפריאליים מאשכולות סוציו-אקונומיים נמוכים, בגלל שאחד הקריטריונים לתמיכה ברשויות היה תמיכת הרשות עצמה בספרייה שלה. על פי מרכז המחקר והמידע של הכנסת, מתוך תקציב של 75 מיליון שקלים ב-2023, חולקו 32 מיליון שקלים לרשויות מאשכולות סוציו-אקונומיים 10-7, עוד 30 מיליון שקלים לרשויות מאשכולות סוציו-אקונומיים 6-4, ורק 14.8 מיליון שקלים לרשויות מאשכולות סוציו-אקונומיים 3-1.
החוק עבר עדכון בחודשים האחרונים. להצעת החוק של שר התרבות והספורט מיקי זוהר עלו התנגדויות רבות, שהמרכזיות שבהן מתייחסות לשינוי הרכב ועדת החוק שמקטין את השתתפות אנשי המקצוע על חשבון נציגי הממשלה; קיצוץ בתקציב המיועד לספריות ואי-הצמדת התקציב המובטח למדד המחירים לצרכן; ושינוי במנגנון העברת הכספים לספריות כך שיגיעו דרך הרשויות, מה שמעלה חשש שלא יגיעו ליעדם. החוק שעבר היה שונה מזה שהוצע לכתחילה, וסיפק תשובות להתנגדויות שעלו להצעת החוק הראשונית.
מבחינת התקציב, החוק החדש מבטיח עלייה של תקציב הספריות מ-85 מיליון שקלים שהיה קבוע מאז 2007, ל-100 מיליון שקלים עם הצמדה למדד בכמה פעימות עד 2027.
על פי החוק החדש, הרכב הוועדה ימנה 15 חברים, בהם נציגים ממשרד התרבות והספורט, משרד הפנים, משרד האוצר ומשרד החינוך; נציג ממרכז השלטון המקומי ונציג ממרכז השלטון האזורי; חבר מועצת הספרייה הלאומית; שמונה נציגי ציבור: חבר סגל אקדמי במוסד מוכר להשכלה גבוהה בעל ידע ומומחיות בתחום מהתחומים האלה – ספרות, ספרנות, מידענות, חינוך או תרבות; חבר שהוא ספרן בספרייה ציבורית בעל ותק של חמש שנות עבודה לפחות; סופר, לרבות מבקר ספרות או משורר; שני חברים בעלי ידע וניסיון מקצועי בתחום מהתחומים הנ"ל, מהם אחד בעל ידע גם במנהל עסקים וכלכלה; שני חברים המכהנים בתפקיד בכיר בספרייה ציבורית של רשות מקומית, ומהן רשות מקומית אחת לפחות המשתייכת לאשכול 4-1 במדד החברתי-כלכלי וכן לדירוג 5-1 לפי מדד הפריפריאליות של רשויות מקומיות, שימונו לאחר התייעצות עם ארגון המייצג את רוב מנהלי הספריות הציבוריות; ונציג ארגון עובדים המייצג את רוב עובדי הספריות הציבוריות.
הכספים אומנם יועברו דרך הרשויות, אבל החוק מחייב את הרשות להקים עבורם חשבון בנק נפרד ולא להשתמש בכספים אלה עבור כל מטרה שאינה במטרות חוק הספריות.
"יש את האמירה המפורסמת שבן אדם יורש טכנולוגיה רק עד גיל 35. אני רוצה לשבור את הסטיגמה הזו, ולתת למבוגרים כלים להתמודד עם AI וגם עם הדפסות תלת-ממד, ושלא יפחדו מהטכנולוגיה הזאת"
השפעת החוק החדש עוד לא ניכרת בנתונים של ספריות תל אביב-יפו, וקשה להשוות את מצבה לרשויות אחרות. מעבר לתקציבים ממשרד התרבות והספורט, פסקין מדגישה את התמיכה העצומה שהספריות מקבלות מהעירייה. "ספריות תל אביב-יפו כל כך מצליחות כי מרשים לנו לעשות את כל מה שאנחנו חושבים לנכון. האמת, מאוד קשה לעבוד במחלקה שלנו, כי יש עודף רעיונות. זה מחלקה של חולים, חולי ספרים. זה ממש כיף לעבוד איתם".
התשוקה של פסקין לתפקיד שלה ניכר לאורך השיחה, ומקורו אולי בשמה. "נולדתי ג'ינג'ית, ג'ינג'ית אש. כשהגענו לארץ עיברתי את השם שלי. אני יודעת מה זה הסנה הבוער מילדות. רציתי להיות סנה". היא בעלת גישה יזמית לספריות העירוניות, ומבחינתה השיפוץ הוא רק נקודת מוצא בעדכון הספריות למאה ה-21. "אני מאוד רוצה להיות מגדלור טכנולוגי. זה חשוב לי לא פחות מאשר להיות הספרנית של הקהילה". היא מספרת בהתלהבות על סדנת רובוטיקה והדפסות תלת-ממד ועל אוריינות דיגיטלית למבוגרים. "את יודעת, יש את האמירה המפורסמת שבן אדם יורש טכנולוגיה רק עד גיל 35. אני רוצה לשבור את הסטיגמה הזו, ולתת למבוגרים כלים להתמודד עם AI וגם עם הדפסות תלת-ממד, ושלא יפחדו מהטכנולוגיה הזאת".
