המסע הארוך לכדור הארץ: שני האסטרונאוטים של נאס"א, סוניטה "סוני" וויליאמס ובארי "באץ'" ווילמור, שעיכוב טכני גרם להם לשהות בתחנת החלל הבינלאומית (ISS) במשך תשעה חודשים, עושים כעת את דרכם חזרה לכדור הארץ.
הצוות, הכולל גם את הקוסמונאוט הרוסי אלכסנדר גורבונוב ואת האסטרונאוט האמריקאי ניק הייג, עזב את תחנת החלל על גבי חללית Crew Dragon של SpaceX . מסעם חזרה צפוי להימשך כ-17 שעות, ובסופו הם ינחתו במימי האוקיינוס האטלנטי, סמוך לחופי פלורידה, בשעה 17:57 לפי שעון החוף המזרחי של ארצות הברית.
וויליאמס ווילמור המריאו לחלל ביוני 2024 במסגרת הטיסה המאוישת הראשונה של קפסולת Starliner של בואינג – חללית שפותחה כחלק מתוכנית נאס"א להטסת אסטרונאוטים באופן מסחרי. התכנון המקורי היה שהמשימה תימשך כשבוע בלבד, אך בשל כשלים טכניים שהתגלו בסטרליינר – השניים נאלצו להישאר בתחנת החלל במשך תשעה חודשים, הרבה מעבר למתוכנן.
הקפסולה שסיפקה להם את ההגעה לתחנת החלל הבינלאומית ה- ISS – הייתה אמורה להיות גם אמצעי החזרה שלהם לכדור הארץ, אך זמן קצר לאחר העגינה שלה בתחנת החלל, צוותי הקרקע גילו בעיות משמעותיות במערכות ההנעה והבקרה של החללית. בנאס"א החליטו שלא לקחת סיכון, ודחו שוב ושוב את מועד חזרתם עד שנמצא פתרון בטוח.
לבסוף, החללית Crew Dragon של SpaceX הוכנה לשמש כתחליף בטוח להחזרת האסטרונאוטים. מוקדם ביום שלישי, החללית התנתקה מתחנת החלל, התרחקה ממנה בהדרגה, ולאחר מכן ביצעה סדרת תמרונים ששלחו אותה למסלול חזרה לכדור הארץ. השלב הבא במסע יהיה כניסתה מחדש לאטמוספירה, תהליך שבו החללית תיחשף לחום קיצוני בשל החיכוך עם האוויר. לאחר מכן, מצנחים ייפתחו ויאפשרו לה לצנוח בבטחה אל הים, שם צוותי חילוץ כבר מחכים על גבי ספינות כדי לאסוף את האסטרונאוטים ולהביאם בחזרה אל היבשה.
שהות ממושכת בחלל מעלה אתגרים פיזיולוגיים משמעותיים, כולל ירידה בצפיפות העצם, אובדן מסת שריר, והשפעות על מערכת הדם והראייה. עם שובם לכדור הארץ, וויליאמס ווילמור צפויים לעבור בדיקות רפואיות מקיפות כדי להעריך את מצבם לאחר השהות הממושכת בתנאי מיקרו-כבידה.
בנוסף להשפעות הפיזיות, האסטרונאוטים התמודדו עם אתגר פסיכולוגי משמעותי. ההמתנה הארוכה, אי-הוודאות בנוגע למועד החזרה, והבדידות היחסית בחלל – כל אלה מציבים מבחן לא פשוט גם לצוותים המאומנים ביותר. תהליך החזרה לכדור הארץ הוא מורכב במיוחד ומחייב דיוק מושלם.
תחילה, החללית "דרגון" תתנתק מתחנת החלל, ותבצע סדרה של תמרונים ממוחשבים כדי לכוון עצמה לנחיתה במיקום מדויק באוקיינוס האטלנטי, סמוך לחופי פלורידה. כשהחללית תיכנס לאטמוספירה, החום יגיע לאלפי מעלות, אך מגן החום שלה תוכנן לעמוד בכך. לאחר הכניסה לאטמוספירה, סדרה של מצנחים ענקיים ייפרסו באופן אוטומטי ויאטו את החללית עד לנחיתה רכה יחסית במי האוקיינוס. צוות חילוץ מיוחד ימתין בסמוך לאזור הנחיתה, עם כלי שיט וצוללנים, כדי לאסוף במהירות את האסטרונאוטים ולהחזירם בבטחה ליבשה.
תשעת החודשים הארוכים שחוו האסטרונאוטים בתחנת החלל היו מלאי אתגרים יומיומיים יוצאי דופן, שונים מאוד מחייהם הרגילים על כדור הארץ. החיים בתחנה מחייבים הסתגלות מהירה לתנאי חוסר כבידה קיצוניים. בין המשימות המרכזיות שהאסטרונאוטים ביצעו מדי יום: ניסויים מדעיים רבים ומורכבים, תחזוקה שוטפת של מערכות התחנה, שיחות וידאו מתמידות עם מרכז הבקרה בכדור הארץ, ואפילו תיקוני חירום של מערכות קריטיות.
כל פרט בשגרת החיים שלהם בתחנת החלל דרש תכנון מוקפד וייחודי: המזון בתחנה ארוז מראש ומיובש, כדי לחסוך מקום ומשקל. את הארוחות הם מחממים באמצעות מכשור מיוחד, ולצורך שתיית מים הם תלויים במערכת מחזור מתקדמת, המאפשרת למחזר נוזלים כולל זיעה ולחות מהאוויר. גם ההיגיינה האישית בתחנה מורכבת למדי: במקום מקלחות, האסטרונאוטים משתמשים במגבונים לחים לניקוי גופם, מצחצחים שיניים עם משחה מיוחדת שאותה הם חייבים לבלוע, והשימוש בשירותים דורש שאיבה בוואקום לצורך סילוק הפסולת.
גם השינה אינה דומה כלל לזו שעל כדור הארץ. ללא כבידה, אין מיטות נוחות אלא שקי שינה ייחודיים המחוברים לקירות התחנה, כשהם מרחפים למעשה בתוכם לאורך כל הלילה. בנוסף, האסטרונאוטים מתאמנים כשעתיים בכל יום על מכשירי כושר מיוחדים במטרה למנוע אובדן מסת שריר וצפיפות עצם – שני נזקים מוכרים שנגרמים כתוצאה מחוסר הכבידה.
היעדר כוח המשיכה בתחנת החלל יוצר אתגרים פיזיים קשים: האסטרונאוטים מתקשים בתנועה, באכילה ואפילו בשינה, וחלקם סובלים מבחילות, סחרחורות והקאות, במיוחד בתחילת השהות. קיימת גם סכנה של שינויים בלחץ התוך-גולגולתי, העלולים להשפיע על הראייה. הם נדרשים גם להגן על עצמם מפני חשיפה לקרינה קוסמית מוגברת באמצעות ביגוד מיוחד. אך האתגרים אינם רק פיזיים. מבחינה נפשית, האסטרונאוטים מתמודדים עם בידוד קיצוני, רחוקים ממשפחותיהם במשך חודשים ארוכים, בתוך מרחב סגור וצפוף, מוקפים באינספור מערכות טכנולוגיות שדורשות תחזוקה מתמדת.
תחנת החלל עצמה נמצאת במצב מתמיד של נפילה חופשית סביב כדור הארץ. היא נעה במהירות מדהימה של כ-28,000 קילומטרים בשעה, מהירות היוצרת כוח צנטריפוגלי המאזן את כוח הכבידה של כדור הארץ. במצב זה, התחנה והאסטרונאוטים נמצאים למעשה בנפילה תמידית לכיוון כדור הארץ, אך בגלל המהירות הגבוהה הם "מפספסים" את פני השטח וממשיכים להקיף את הכוכב. זו הסיבה שהם חשים כאילו הם מרחפים ללא כוח משיכה כלל. כדי להתמודד עם אתגרי הריחוף, במיוחד כשמדובר בחפצים קטנים כמו כלי עבודה או מוצרי טיפוח, נעזרים האסטרונאוטים במגוון פתרונות יצירתיים כמו סקוצ'ים, מגנטים, רצועות וקליפסים, לצד תיבות אחסון מיוחדות ונהלים קפדניים במיוחד.