נשיא צרפת עמנואל מקרון הודיע היום על מינויו של גבריאל ביירו לראש הממשלה, בניסיון לפתור את המבוי הסתום הפוליטי בו נמצאת צרפת מאז שהוביל אותה לבחירות בזק בקיץ האחרון. מקרון עצמו צפוי להישאר כנשיא עד 2027, אולם העובדה כי אין לו רוב בפרלמנט יוצרת שלטון מעורער, והפכה אותו ל"ברווז צולע" כמעט מהרגע שנבחר לכהונה שנייה.
● ביידן נערך להטיל סנקציות חדשות על רוסיה, ואירופה נכנסת לכוננות ספיגה
● תוהו ובוהו פוליטי וכלכלי בצרפת: הממשלה שמינה מקרון הודחה
זהו ראש הממשלה הרביעי הממונה בשנתיים האחרונות. ראש הממשלה האחרון, מישל ברנייה, הודח בהצבעת אי אמון שבה הימין והשמאל התאחדו כדי להפיל את הממשלה.
בעל ברית ותיק
ביירו הוא פוליטקאי ממרכז המפה הפוליטית, שעומד בראש תנועת מרכז שמרנית פרו-אירופית בעשורים האחרונים. הוא נחשב לבעל-ברית ותיק של מקרון, וכיהן כשר המשפטים באחת הממשלות שמינה הנשיא. הוא אמור לסייע למקרון לצלוח את ששת החודשים הבאים לפחות, בהם הנשיא אינו יכול לקרוא לבחירות חדשות (מכיוון שטרם עברה שנה מאז הבחירות שעליהן הכריז ביוני) ומנגד יש רוב למתנגדים באסיפה הלאומית נגד הממשלה. ממשלת מיעוט שכזו יכולה לנסות לגבש פשרות על סמך דרישות של הימין והשמאל ולהביא לחקיקה חוקים שיוסכמו על ידי אחד מהצדדים.
ואולם, הסיבה ששני הצדדים התאחדו בשבוע שעבר כדי להפיל את ממשלת המיעוט של ברנייה היא שהם התנגדו במשותף לתקציב שהציע, שכלל קיצוצים בתקציב, הקטנת הגירעון, רפורמות בתחום העבודה והמיסוי, העלאת מחירי האנרגיה וצעדים שנועדו לעודד צמיחה ולהרגיע את המשקיעים הבינלאומיים שראו כיצד החוב הלאומי של צרפת תופח ל-110% מהתמ"ג בשנים האחרונות, והגירעון השנתי שלה עובר את רף ה-6%. ביירו יכול לנסות ולגרום להסכמה בין כל הצדדים לשכפל את התקציב האחרון שאושר, אולם תקציב כזה נחשב לבזבזני מבחינה פיסקלית וימשיך את תהליך השקיעה בחובות של צרפת. מפלגתו מחזיקה ב-33 מושבים בפרלמנט, הרבה פחות מהדרוש כדי להקנות למפלגתו של מקרון רוב בו.
ביירו הוא ראש הממשלה הרביעי שממנה מקרון בשנתיים האחרונות, אחרי אליזבת בורן, גבריאל אטאל ומישל ברנייה. המצב הפוליטי מיתרגם במהירות לצרות חברתיות וכלליות.
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה אוטומטית ולא יפורסמו באתר.