מעטים האנשים שחיים כיום במערב שחוו את פעילותו הפנימית של משטר האייתוללות באיראן מקרוב כמו קתרין פרז־שקדאם. פרז־שקדאם היא אנליסטית פוליטית צרפתייה ומומחית לענייני המזרח התיכון, שזכתה בעבר לגישה ישירה לדמויות מפתח בצמרת השלטון בטהרן, רק כדי לחשוף מאוחר יותר את האופי המסוכן של המשטר.
● הנדל"ניסט שהפך לדמות מפתח במזרח התיכון: סטיב וויטקוף, פרופיל
● איך מסע הטיהורים של טראמפ מעורר כאוס ב־FBI
היא נולדה למשפחה יהודית בצרפת, אך לימים נישאה למוסלמי תימני ועברה לגור עמו במשך זמן ממושך בתימן. שם נחשפה לנוף הפוליטי והדתי של המדינה, כולל השפעתם הגוברת של המורדים החות'ים הנתמכים על ידי איראן. מעורבותה באזור הלכה והעמיקה, והיא החלה לעבוד כאנליסטית פוליטית ועיתונאית, תוך סיקור נושאים במזרח התיכון. בשלב מסוים, היא אף זכתה לגישה נדירה לצמרת האיראנית, כולל מפגשים עם דמויות מפתח בממשל ובמערכת הביטחון. היא הפכה לבעלת טור בתקשורת האיראנית הממלכתית ואף קיבלה הזדמנות לפגישה אישית עם המנהיג העליון עלי חמינאי.
ההתפכחות, ההתנערות מהעבר והחזרה ליהדות
ההתפכחות של פרז־שקדאם החלה כשהבינה שהמשטר האיראני משתמש באסלאם ככלי לשליטה פוליטית. הדבר גרם לה לנתק את קשריה עם איראן, להתנער מעברה, ולהתחיל לחשוף את אסטרטגיות ההתרחבות האזורית של טהרן, את השפעתה על מוסדות במערב, ואת מעורבותה בתמיכה בטרור. במקביל, החלה לעבוד כיועצת למועצת הביטחון של האו"ם בנושא החות'ים בתימן.
כיום, פרז־שקדאם מזדהה כציונית ויהודייה גאה. היא מבקרת בולטת של המשטר האיראני, וגם עומדת בראש ארגון ההסברה הבריטי We Believe in Israel שמטרתו ליצור סביבה פוליטית הוגנת ומאוזנת כלפי ישראל בבריטניה, תוך התנגדות לטקטיקות דה־לגיטימציה כנגדה כמו חרם, ביטול השקעות וסנקציות. בראיון לגלובס היא מדברת על מסעה הייחודי, משתפת בתובנות ממפגשיה עם חמינאי ועם נשיא איראן הקודם איברהים ראיסי, וכן דנה בתפיסות השגויות לגבי החות'ים.
פרז־שקדאם גרה בבירה צנעה ("אבל גם הסתובבתי במדינה"), ובמהלך מגוריה שם חוותה אנטישמיות ללא הרף ובהמשך הייתה עדה להפיכת החות'ים לתנועה משמעותית ועוצמתית.
"האנטישמיות בתימן נוראית ואיומה", היא מספרת. "אפילו במזג האוויר הואשמו היהודים. בכל פעם שישראל הייתה בחדשות, זו הייתה אשמתי איכשהו. והואשמתי בפשעי המלחמה הנוראיים ביותר, פשעים נגד האנושות. די כעסתי וניסיתי להבין על מה מדובר ומאיפה זה מגיע. הייתה להם הסתכלות של ימי הביניים על היהודים. המשכילים שם הרבו לדבר על זכויות אדם, נשים ודמוקרטיה, ובאותו זמן האשימו את היהודים בכל תחלואות העולם בלי להבין שהיהודים בהרבה מובנים אחראים לזכויות האלה.
"מהר מאוד הבנתי שיש שתי תנועות שמקדמות חזון מהסוג הזה, תפיסת עולם כל כך מנוונת ונוראית. אלה היו האחים המוסלמים מצד אחד, ומהצד השני הרפובליקה האסלאמית של איראן והרדיקליזם השיעי".
ששניהם שונאים זה את זה, לא?
"זה יותר מסובך מזה. על הנייר, כן, הם שונאים אחד את השני. עם זאת, רוחאללה ח'ומייני, אבי המהפכה האסלאמית, שאב חלק ניכר מהשראתו מהמבנה ודרכי הפעולה של הרפובליקה האסלאמית. הם פחות או יותר העתק של האחים המוסלמים, אלא שהוא נתן לזה אינטרפרטציה שיעית. אז כן, הם שונאים אחד את השני, אבל הייתי אומרת שהם מתפייסים ונפגשים איפשהו בקיצוניות והשנאה נגד ישראל. הם מוכנים להתאגד כשזה מגיע לשנוא, בעיקר אותנו, יהודים וישראל".
לא לקח לפרז־שקדאם הרבה זמן להבין ששלום העולם בסכנה, כאשר בצד אחד האחים המוסלמים והרדיקליזם הסוני ובצד השני הרדיקליזם השיעי ואיראן. "ראיתי במו עיניי איך איראן מתגברת את השפעתה בתימן. ראיתי איך עיראק נפלה, איך סוריה נפלה ואיך לבנון נפלה, ומתוך זה רציתי להבין מה האג'נדה האולטימטיבית של המשטר הזה", היא מספרת.
קתרין פרז־שקדאם
אישי: גרושה + 2. נולדה בצרפת, התגוררה בעברה בצנעה שבתימן וכיום חיה בלונדון, אנגליה
מקצועי: אנליסטית פוליטית ומומחית לענייני המזרח התיכון. מכהנת כמנכ"לית של ארגון ההסברה We Believe in Israel ושל הפורום ליחסי חוץ. לשעבר יועצת במועצת הביטחון של האו"ם
עוד משהו: מגדלת מספר לא ידוע של חתולים ("כי בכל זאת, יש מידע שצריך להישאר מסווג")
"חמינאי מסתכל על עצמו כאלוהים למחצה"
באותו רגע החליטה פרז־שקדאם לקחת על עצמה משימה מורכבת ואף מסוכנת: לחדור לעולם הזה. "היה לי את הכיסוי המושלם. הייתי נשואה למוסלמי, כולם הניחו שהתאסלמתי כי בתימן צריך בכל מקרה ללבוש כיסוי ראש. למדתי את השפה וכך ניסיתי ותכננתי את המהלך שלי: להסתנן לעולם הזה. ההסתננות הייתה כל כך מוצלחת שהייתה לי בשלב די מוקדם כבר פגישה אישית עם חמינאי".
איך זה שהוא הסכים לפגוש אותך?
"אני חושבת שהייתי משהו חדש שהם לא רגילים לראות בעולם שלהם. לא לעתים קרובות יש להם אישה מערבית שנכנסת למשטר ומדברת איתם בגובה העיניים. הם הרי רוצים אנשים שיעשו עבורם תעמולה, אבל מי יכול לכתוב ולדבר באופן קוהרנטי בכמה שפות מערביות?".
איך התרשמת ממנו?
"תראה, פגשתי אותו במשך 30 דקות, אז אל תחשוב שיש לי הבנה טובה של מי הוא היה כאדם לעומק. אבל להתרשמותי הוא נרקיסיסט שאין לו מעצרים, הרושם המיידי שלי היה שזה אדם מסוכן. גם בזמן הקצר איתו הוא התנהג כמו מגלומן חסר תקנה".
"נרקיסיסט ומסוכן". המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי / צילום: ap, Office of the Iranian Supreme Leader
על מה דיברתם?
"הוא היה מאוד אובססיבי וחזר שוב ושוב על כך שהוא מדבר אל אלוהים וש'אני זה שיודע הכל, אני זה שיציל את העולם ואוביל את העולם האסלאמי לעידן הזהב'. הוא גם אמר לי דבר מוזר ומבהיל מאוד. הוא שאל אם אגדיר מוות של אנשים ממחלות, רעב ואסונות טבע כ'רצח עם של אלוהים'. כשהשבתי שלא, הוא ענה 'ובכן, מה ההבדל אם אני עושה את זה? אם אני גורם למוות של המונים?'. הוא בעצם מסתכל על עצמו כמעין אלוהים למחצה".
באותו רגע קלטת את הטירוף?
"הייתי בהלם. הוא הסתכל על עצמו כעל האיש שניחן במסר האסלאם, ושהוא תפקידו כאייתוללה לדעת טוב יותר ולעשות טוב יותר, והאנשים מסביב צריכים לעקוב ולא לשאול שאלות".
תיעוד לפגישה כמובן אין, היא מספרת. "זה היה קהל פרטי, ללא מצלמות. אסור היה לי להקליט דבר. הם טופחים עליך ובודקים שאין לך אפילו סיכה בשיער, ובטח שאין גישה לטלפון", היא אומרת.
פגשת גם את הנשיא המנוח איברהים ראיסי, התליין מטהרן, לפני שנבחר. אפילו טסת איתו במטוסו הפרטי.
"הכל קרה ביום אחד. זה היה במהלך מערכת הבחירות, נסענו לראשט, עיר בצפון איראן, בגבול עם אזרבייג'ן. הוא בא וזה היה די מצחיק כי הדלת נפתחה ואמרתי לעצמי 'אלוהים, הנה בא האיש הגדול הזה'. אחריו הגיעה הפמליה, פשוט נחיל של אנשים".
איך היה הראיון איתו?
"הוא היה ידידותי וחם. הוא העמיד פנים שלא ידע על השאלות, למרות שהמשרד שלו ממש כתב אותן. הייתי כמו טלפרומפטר כי הראיון כמובן היה בפרסית, ולא דיברתי אז את השפה. שאלתי את השאלה באנגלית ואז היא תורגמה לפרסית. הוא השיב בפרסית והייתי צריכה להעמיד פנים שאני מבינה מה הוא אומר.
"הוא היה מאוד נחמד ובירך אותי על היותי האישה המערבית הראשונה אי פעם שהורשתה לראיין נשיא עתידי פוטנציאלי ערב הבחירות. אני די בטוחה שהם מתחרטים על זה היום, אבל זה מה שקרה. ואז הוא הציע לי באדיבות לחזור איתו לטהרן במטוס שלו, כי הטיסה שלי הייתה מוקדם בבוקר והוא חשש שלא אגיע בזמן".
האישה המערבית הראשונה שראיינה נשיא עתידי באיראן. פרז־שקדאם עם ראיסי ב־2017 / צילום: צילום מסך מערוץ RT
נושאי השיחה בטיסה בטח לא הוכתבו מראש.
"נכון, בטיסה היה לנו שיחה לא מתוסרטת וזה היה מעניין. הוא דיבר על השנאה שלו לישראל, הסביר לי שכאשר הם אומרים 'מוות לישראל' או 'מוות לאמריקה' הם באמת מתכוונים לכך. וממש פירט על תפיסת העולם של אנשי המשטר".
פרז־שקדאם הגיעה לאיראן ב־2017. "לקח לי 10 שנים לבנות את עצמי בכיוון ולהגיע לשם", היא אומרת. "זו הייתה דרך ארוכה ומפרכת אבל דבקתי בה וכך הצלחתי לפגוש את כל האנשים האלה ולהקשיב לשיחות הפנימיות שלהם, מה שעזר לי להבין מה הם רוצים ואיך הם ניסחו את האידיאולוגיה שלהם".
תכננת להגיע לשם בעזרת גוף מקצועי או מודיעיני כלשהו?
"ממש לא. החלטתי לעשות את זה כי רציתי לחשוף את הרוע שלהם, לנקום. אולי כי אני עצמי לא נהגתי נכון בחיי האישיים ורציתי לכפר. לקחתי סיכונים. הם היו מחושבים. ואני גאה שעשיתי זאת. הייתי עושה את זה שוב במהירות הבזק. אולי לא עכשיו, אבל אני חושבת שזה היה הכרחי. היום יש לי קריאה ממש טובה על מה שהמשטר שם עושה".
הגרעין האיראני? "ספק שילכו לשם, זו אובדנות"
לפרז־שקדאם חשוב להדגיש שהעם האיראני הוא לא המשטר. "רוב האיראנים, ואני אומרת זאת בביטחון מלא, לא יכולים לסבול את המשטר. הייתי אומרת שכ־70% מהם משתפים פעולה עם המשטר כי אין להם ברירה, הם מרגישים שזו הדרך היחידה שלהם לשרוד. כי אם אתה לא יכול לנצח אותם, הצטרף אליהם. הם צריכים להאכיל את המשפחה שלהם. אי אפשר להאשים אותם בזה".
לפי הדיווחים, ישראל השמידה את כל ההגנה האווירית של איראן. אילו תחושות עולות שם מאחורי הקלעים לדעתך?
"המשטר מבין כרגע שאין דרך לגייס אנשים נוספים למשטרה החשאית או למשמרות המהפכה. הם קצת בברוך, לא יודעים מה לעשות. הם ניסו לגייס בפקיסטן, וגם בסוריה ובלבנון, אבל הם לא יכולים להגיע לשם יותר. לחות'ים יש טווח הגעה מוגבל. אז נהיה עבורם מאוד קשה לפעול, ובאשר לעיראק – אפשר להגיד שלא צריך לגרד יותר מדי מעבר לפני השטח כדי שהעיראקים והאיראנים יבינו שהם בעצם לא אוהבים זה את זה. ההיסטוריה שלהם לא טובה.
"שנית, הפרוקסים של איראן די נעלמו והם נותרו לבד במערכה. אז מה הם יכולים לעשות? הם מפחדים. הם גם נראים טיפשים כי עשו מחזה גדול ואמרו 'בואו נשחרר את פלסטין', אבל הם לא באו לעזרת חמאס או חיזבאללה והפסידו את שניהם, פלוס הראו שהם כמעט ולא מסוגלים לפגוע בישראל בעצמם".
לדעתך הם ינסו לפרוץ לכיוון הנשק הגרעיני?
"זה הכל מחזה של חמינאי. והוא מטורף. גם בנו שעוזר לו לנהל את העניינים וצפוי להחליף אותו משוגע לחלוטין. אני עדיין בספק שהם ילכו לכיוון הזה כי זה אובדני. עם זאת, אם המשטר גוסס, והוא גוסס עכשיו, אין לדעת. האריה הוא הכי מסוכן כשהוא פצוע וכרגע הוא ממש מדמם".
היא חוזרת לרגע לאותה שיחה עם ראיסי: "הוא הזכיר לי איך במהלך מלחמת איראן־עיראק, הגנרלים באו לח'ומייני ואמרו שהם הולכים להרוס את טהרן ומיליוני אנשים ימותו, ושבבקשה יתן להם אישור להסכים להפסקת האש. הוא ענה להם שלא אכפת לו כמה איראנים ימותו, ולא אכפת לו אם כל המדינה תישרף. 'זה לא קשור לאיראן, המטרה היא קיום המהפכה האסלאמית', אמר. מבחינת האנשים האלה איראן היא רק גיאוגרפיה. זה פשוט נוח כאן היום, זה יכול היה להיות בכל מקום אחר".
מה זה אומר?
"שיש אפשרות חזקה מאוד שינסו 'לייצא' את זה כשהמשטר נופל, להמציא אותו מחדש במקום אחר. וסביר להניח שהמקום האחר יהיה תימן, איפה שאין לך כלום, שום דבר לא מסודר וכל מה שיש זה כאוס מוחלט.
"אם להיות כנה, אני חושבת שצריך לפגוע באתרי הגרעין רק כדי לוודא שאיראן אפילו לא חושבת להזיז שריר בכיוון. מצד שני, נמאס לי כבר לראות את ישראל מדממת. אנחנו ממש מצילים את האזור וכולם ממש פוגעים בנו. אז כנראה שצריך לעשות את זה, אבל לא בא לי לראות ישראלים נפגעים".
"יש שנאה, אבל זו שנאה שאפשר לקנות אותה"
מה בעצם קורה כעת בתימן? אנחנו יודעים שמאז מלחמת האזרחים ולאחר מכן כשהסעודים נכנסו לתמונה, המצב קשה ביותר. הרעבה, הרג, ביזה. המצב קשה ובזמן שאזרחים מתים מרעב וצמא משקיעים שם רק בגידול כמות עצומה של גת.
"כל מה שאמרת נכון. יש תפיסה שגויה ענקית כשמדובר בחות'ים, והיא שאנשים מניחים שזה שבט. זה לא שבט, זו תנועה. הם מגיעים מהמחוז הצפוני של תימן, הגובל בסעודיה, והם חלק מהאסלאם הזיידי. הלכות החקיקה והפסיקה שהם עוקבים אחריהן קרובות מאוד לאסלאם הסוני. אבל הם כרתו ברית עם השיעים. החות'ים הם חבורה קשה מאוד לפיצוח. כל עוד הכסף זרם והאיראנים שלחו מאמנים, חילקו נשק וכסף ונתנו להם מעמד, הם עמדו נגד ערב הסעודית והאמירויות ועוד. הם נואשים להכרה מהעולם.
"בעיניי, צריך לדעת שהם עושים את כל זה מתוך אינטרס אישי ולא מתוך הוראות צמודות מאיראן. יש להם יתרון של גיאוגרפיה בכך שישראל לא יכולה לשלוח חיילים ולפגוע בהם כמו שפגעה בחמאס וחיזבאללה, לפחות לא בקלות. אז הם חושבים, בסדר, נירה קצת ונעצבן קצת וננסה למשוך את המערב לנהל איתנו משא ומתן ולהגיע להכרה. מה שהם רוצים, וזו עמדה שבטית מאוד תימנית, זה לא לנהל אף פעם משא ומתן ממקום של חולשה, אלא תמיד ממקום של כוח. אתה מפסיק לפגוע באויב שלך רק אם אתה בוחר בכך. לא בגלל שאתה חייב, לא בגלל שפגעו בך, אלא בגלל שבחרת מתוך טוב ליבך. אז אני חושבת שיש סיכוי שהעולם יגיע איתם להסכם מסוים".
אבל הסיסמה שלהם היא מוות לכל היהודים, מוות לאמריקה.
"הם לא מאמינים בזה. זה העניין. תימנים ישנו את צבע המעיל שלהם ויסובבו אותו מהר ככל שתוכל לומר אחת, שתיים, שלוש. זה לא משנה להם. כוח זה מה שהם רוצים. הם יגידו הכל, יאמינו בכל דבר. זה לא משנה. יש שנאה, אבל זו שנאה שאפשר לקנות אותה. זו שנאה שאפשר לעצב אותה מחדש ולמחוק אותה אם המבנה נמצא שם".