"ידענו הכל ולא ידענו כלום", כך סיכם אמש (חמישי) ברשתות החברתיות את התחקיר של "עובדה" על מי שהייתה לאורך עשורים אשת הצללים של ראש הממשלה בנימין נתניהו – מנהלת לשכתו לשעבר חני בליוויס.
כמו בשבוע שעבר, גם השבוע התוכנית מתמקדת במנגנון שמשמר את כוחו של נתניהו בשלטון, כאשר הפעם הזרקור מופנה למכונת הרעל שעושה את העבודה המלוכלכת. זו ששומרת על נתניהו "זך כשלג", כדברי התחקיר. וכמו בשבוע שעבר, לכאורה הכל ידוע לנו. קשה להאמין שיש מתנגד נתניהו שנפל מהכיסא נוכח הגילויים, ובכל זאת אי אפשר להוריד עיניים מהתחקיר העמוס בפרטים – וגם לא מעט שמות.
חני בליוויס, כך לפי התחקיר של ספי עובדיה, הייתה המפעילה של "מכונת הרעל" עצמה, בהוראותיה של הגברת שרה נתניהו. האמצעים: מעגל של צייצנים ששמם מוכר לכל מי שנקלע לאיזור הפוליטי המכוער ביותר של רשת X, וקומץ של מפגינים שנמצאים תמיד במרחק קריאה. על הכוונת: יריבים פוליטיים (אביגדור ליברמן וגדעון סער), שותפים שפוזלים לעבר אלטרנטיבה (ליצמן ודרעי), תובעיו המשפטיים ומשפחה שכולה אחת.
התחקיר נפתח במקום לא שגרתי – מהסוף. זהו צילום של נתניהו, כיפה שחורה על ראשו, בהיכל אבלים בבית עלמין. בחודש מרץ 2023 הלכה לעולמה בליוויס לאחר מאבק בסרטן אלים במיוחד, ונתניהו, נושא הספד ארוך ורגשני לרגעים. ברקע, מוסיפים עורכי "עובדה" צילום של את חפירה מעמיס חול אל בור טרי, והשילוב הזה מצמרר, ונותן את הטון לתחקיר כולו.
אל השבעה של בליוויס, כך מספר עובדיה, הגיע אורח מיוחד לנחם – בנו של ראש הממשלה, יאיר נתניהו. ואנשים שהיו במקום מלחשים לעובדיה שנתניהו הבן היה מוטרד מכך שמכשירה הנייד של המנוחה, שהיה עמוס בהתכתבויות מפלילות, ייפול לידיים הלא נכונות. בסיום הכתבה מספר עובדיה על מערכת יחסים מפתיעה עם בליוויס, הוא מדבר עליה בחיבה ובהערכה, על דמותה האישית, ואמר לבסוף כי היה העיתונאי היחיד שנכח בלוויתה. לא קשה לנחש באיזה אופן הגיע המכשיר הסלולרי לידיים הכי נכונות.
״אני יודעת על הבן שלהם שנהרג, את חושבת שאני מטומטמת?": חשפנו הערב את ההתכתבויות מאחורי הקלעים שהובילו להפגנות מול בית משפחת פרקש בקיסריה, ששכלו את בנם, תם, במלחמת לבנון השנייה. כך רקחה שרה נתניהו, את המהלך מאחורי הקלעים. צפו בקטע:@netta_se @eyalgonen1 @sefiova pic.twitter.com/s54165woZl
— עובדה (@Uvda_tweet) December 19, 2024
בין היתר, נחשפות בתחקיר התכתבויות שעוסקות בהפגנות נגד תובעי נתניהו וההיטפלות לעבירת בנייה (שתוקנה) בביתה של עו"ד ליאת בן ארי, ניסיונות להגביר את אכיפת הנחיות הקורונה על מפגינים במחאת בלפור (וב"תל אביב השמאלנית" בכלל) וגם מתקפה מכוערת במיוחד על שכניהם של הזוג נתניהו בקיסריה – משפחת פרקש.
משפחת פרקש, שבין חצר ביתה לחצר של הקיסר מפריד קיר, הפכה לאחד הסמלים של מלחמת לבנון השנייה. בנם של הזוג, תום ז"ל, היה טייס קרב שנהרג בלבנון. אחותו הצעירה, עמית, שרה כבר בלוויה על קברו הטרי את השיר שכתבה לזכרו – "מיליון כוכבים". כאשר התלקחה המחאה בקיסריה, משפחת פרקש איפשרה למפגינים להיכנס לחצר ביתה כדי להפגין מעבר לקיר של משפחת נתניהו.
בתגובה מתחיל להגיע קומץ מפגינים אל מול בית המשפחה. "הם חושבים שהם מחוסנים כי הם משפחה שכולה, מותר להם להשמיץ את ראש ממשלת ישראל שהעם בחר בו. זה לא יקרה יותר", קראה אחת מתומכות נתניהו במגפון. התגובות המזועזעות להשמצת המשפחה השכולה היו כה עזות, שנתניהו עצמו נאלץ להגיב ולגנות. אך כעת נחשף כי מי שעומדת מאחורי המתקפה המכוערת היא שרה. "אני יודעת שהבן שלהם נהרג, את חושבת שאני מטומטמת?" כותבת שרה לחני באחד המסרונים שהוצג.
המתקפה על משפחת פרקש היא כנראה השפל המוסרי העמוק ביותר שנחשף בתחקיר, אך הכותרת המשמעותית ביותר בו עוסקת במי שיהפוך לימים למפכ"ל המשטרה דני לוי, ואז – מפקד מרחב ירקון. בהתכתבות אחת נשלחת בליוויס "ליישר" את לוי ולעמת אותו עם האשמה שבתל אביב ("השמאלנית") לא נאכפים.
"תראי בתל אביב, ראיתי את דני לוי אמר למפגינים תתפנו, הפגנה לא חוקית, ולא נשתמש באלימות. וזה מה שהוא עשה, הרים את השמאלנים והשתמש באלימות. חבל שהוא לא אחראי על המפגינים בבלפור", כותבת בליוויס לשרה. שרה מבקשת להעביר מסר לשר לביטחון פנים דאז, אמיר אוחנה, מסר שיעודד את לוי. בהמשך, לוי ממונה להיות סגן מפקד מחוז ירושלים, ובמקרה מופקד על ההפגנות השבועיות בבלפור.
התגובה של המשטרה ל"עובדה" חושפת משהו על ההד המיידי של התחקיר, ואולי על ההשלכות המהירות שיהיו לו. בעוד לתוכנית עצמה מסרו תגובה קצרה, פחות משעה אחרי סיום התוכנית פרסמה דוברות המשטרה הודעה משתלחת:
"אנו מגנים בתוקף את הנסיון הבזוי להציג לציבור תמונה מעוותת ושקרית, שהיא פרי דמיונם הפרוע של עורכי התכנית ״עובדה״, רק בשל היותה של חני בליוויס ז״ל מתנדבת במשטרת מחוז ת״א, בעת שמפכ״ל המשטרה שימש כמפקד בכיר במחוז, כשבפועל אין ולא היה קשר בין השניים". נכתב, בניסוח שמזכיר מאוד את מכונת הרעל.
–
ובשולי התוכנית, אך לא בשולי הדברים: במעבר חד, לאחר התחקיר מקיימת אילנה דיין ריאיון קצר אך מרגש עם שורדת השבי, עדינה משה בת ה-72. בצל הדיווחים הגוברים על עסקת חטופים מתגבשת, משה מביאה קול שלא נשמע מספיק – זה המוחה על המחיר הכבד שגובה המלחמה. היא מספרת, ולא בפעם הראשונה, על מערכת יחסים מורכבת עם השובה שלה.
לאחר שהיא בוכה על בעלה, סעיד ז"ל, שנרצח בממ"ד ממנו נחטפה, מספר לה השובה המוכנה "מועלם" ש-21 מבני משפחתו נהרגו. "במלחמה", היא מסכמת ומזכירה את מה שאולי ידענו לפני שהתמכרנו להזיות על ניצחון מוחלט, "אין מנצחים".
