"מעריב" שוחח עם אייל עופר, חוקר הכלכלה העזתית, על מצב המים ברצועת עזה. לדבריו, “המידע הינו הערכות המבוססות על כמה מקורות מידע. מנסיון העבר: לא כל המקורות (כולל האו”ם, הבנק העולמי וכולי) מדייקים משום שהם מערבבים תעמולה מעזה עם נתונים.” כך טוען אייל עופר, חוקר הכלכלה העזתית, אשר עוקב מקרוב אחר נתוני הצריכה והאספקה ברצועת עזה.
עופר מציין כי “צריכת המים בעזה לפני ה-7.10 הייתה כ-210,000-230,000 מ”ק ליום. זה יוצא בין 90-100 ליטר לאדם.” לשם השוואה, הוא מסביר, האו”ם קובע כי במקרי חירום נדרשים “15 ליטר ליום לאדם. כלומר כ-34,000 מ”ק ליום לעזה כולה.” לדבריו, “בשורה התחתונה: יש לעזה כיום לפחות 100,000 מ”ק ליום. כלומר פי 3 מהרמה המינימלית לחירום”.
עוד מפרט עופר, כי “ישראל מספקת 3 קווי מים בעלי קיבולת של 43,600 מ”ק ליום. אחד מקווי המים הגדולים (בני סוהילה 14,400) ניזוק במהלך המלחמה בחאן יונס. מתפ”ש הזדרזו לתקנו. מאחר שלא כל הקיבולת של הקווים מישראל נוצלה, ישראל הייתה כ-18% מהמים בעזה לפני המלחמה – אולם כעת המצב שונה מהותית”.
עופר מסביר כי בעזה קיימת בעיית מים ארוכת שנים, שאינה קשורה ישירות למלחמה. “רוב הבארות בעזה מלוחות מדי. שנים של שאיבת יתר וגידול אוכלוסין בקצב כמעט המהיר בעולם (הכל במימון נדיב מהעולם כמובן. עם משאבים שזורמים דרך כרם שלום לתוך עזה) התוצאה היא שהמים הישראלים היו האיכותיים ביותר ואילו המים המקומיים נזקקו למתקני התפלה (עירוניים, שכונתיים וגם פרטיים) המבוססים על טכנולוגיית אוסמוזה הפוכה (נדרש חשמל להפעלתה)”.
לדבריו, חלק ניכר מהבארות העירוניות ומתקני ההתפלה הקטנים נפגעו במהלך הקרבות. עם זאת, הוא מציין כי “רבים מבארות עירוניות אלו ומתקני ההתפלה הקטנים ניזוקו – אולם במהלך הפסקת האש הוכנס ציוד לתיקונם. אין לי הערכה כמה.” עוד הוא מוסיף כי “המצב כיום של הבארות העירוניות ומכוני ההתפלה התעשייתיים אינו ברור לחלוטין. על המתקנים הקטנים אין מידע”.
עופר מסביר כי אספקת המים אינה אחידה בין אזורי הרצועה. “הכמות מישראל חושבה על בסיס 80% מקיבולת הצינור.” הוא מוסיף כי קיימת העברת מים בין אזורים שונים, אך המידע בנושא חלקי: “יש העברת מים בעוקבי מים מאיזור לאיזור – אין מידע. כל משאית כזו זה כ-40 מ”ק בלבד”.
בנוסף, הוא מציין כי “שני מתקני התפלה תעשייתיים גדולים יש בעזה: אחד בדרום הרצועה ושני במצרים עם קו לדרום עזה”.
למרות התרחישים האפשריים של פגיעה באספקת המים, עופר מסיק כי “גם אם במהלך קרבות קו המים לצפון הרצועה ייפגע וייצא מכלל האספקה וגם אם כל האוכלוסייה מצפון עזה תעבור לדרום/מרכז עזה – עדיין יהיה לפחות כ-30 ליטר לאדם ליום”.
הוא מדגיש כי מדובר בכמות שעולה על התנאים המינימליים של האו”ם: “זה יותר ממה שהיה לפני שנה כאשר רוב עזה נדדה לרפיח והמואסי – ועדיין עומד בבירור בתנאי מינימום של האו”ם”.
